הבחירות לנשיאות ב-1876 היו מהסוערות שידעה ארה"ב. בתום מרוץ מכוער, שכלל הפחדה ואלימות נגד מצביעים שחורים, התברר שמועמד הדמוקרטים סמואל טילדן גרף 184 אלקטורים – אחד פחות מהדרוש לניצחון – ויריבו הרפובליקני רתרפורד הייז זכה ב-165. בקופה נותרו 20 אלקטורים – מלואיזיאנה, פלורידה, דרום קרוליינה ואורגון – וכל מפלגה טענה שהאלקטורים האלה שייכים לה. המערכת הפוליטית נקלעה לטלטלה בת ארבעה חודשים: הקונגרס נאלץ להקים ועדה מיוחדת שתפתור את המשבר, ורק אחרי 115 יום הושגה עסקה – הרפובליקנים יקבלו את הבית הלבן, ובתמורה יסיגו את הכוחות הפדרליים ממדינות הקונפדרציה בדרום ארה"ב. 20 האלקטורים ניתנו להייז, והוא זכה בניצחון הדחוק אי-פעם בבחירות בארה"ב: 184-185.
ארה"ב בוחרת 2020 – סיקור נרחב בעמוד המיוחד של ynet:
• טראמפ מציע לדחות את הבחירות
• מסר ההפחדה של טראמפ לא חלחל
• טראמפ והחיסון שיציל את הבחירות
• הפתק של ביידן רמז מי הסגנית?
טראמפ רוצה הכרזה על מנצח כבר בליל הבחירות
(צילום: רויטרס)
עכשיו, כשטראמפ מעלה בגלוי את הרעיון לדחות את הבחירות לנשיאות בנובמבר, רבים בארה"ב רואים בכך סימן שאמריקה קרובה מתמיד לכאוס בחירות כמו זה שפקד אותה לפני 144 שנה, ואולי אף גרוע יותר. לטראמפ אמנם אין סמכות לדחות את הבחירות, וגם הרפובליקנים בקונגרס מסרבים לשתף איתו פעולה בעניין זה, אבל בעיני הדמוקרטים קריאתו המרומזת לדחייה הוכיחה שיש בסיס לחשש המקנן בהם כבר חודשים ארוכים: טראמפ מתכוון לערער את אמינות ההצבעה ולסרב להכיר בתוצאותיה. ארה"ב, הם מזהירים, בדרך להיקלע לחודשים של משבר חוקתי.
טראמפ, נזכיר, מקדם את הרעיון שדחיית הבחירות היא צו השעה בשל מגפת הקורונה: כדי למנוע מהאמריקנים לסכן את עצמם בהצטופפות בקלפיות החליטו השנה רוב מדינות ארה"ב להרחיב את הזכות להצביע בהצבעה מוקדמת דרך הדואר, והנשיא טוען כי הצבעה בדרך הזו תוביל לזיוף נרחב של קולות. במחנה הדמוקרטי, לעומת זאת, בטוחים שטראמפ אינו מוטרד מטוהר הבחירות כי אם מעתידו הפוליטי בלבד: הנשיא מפגר בסקרים בפער גדול אחרי מועמד הדמוקרטים ג'ו ביידן, והצבעה בדואר צפויה להיטיב עם ביידן משום שהיא מגדילה את שיעור ההצבעה, בעיקר בקרב אוכלוסיות חלשות הנוטות להצביע לטובת הדמוקרטים.
אף שמחקרים מלמדים כי זיוף קולות בבחירות בארה"ב הוא תופעה נדירה, הן בקלפי והן בדואר, בדבר אחד טראמפ ודאי אינו טועה: מומחים מסכימים כי ההצבעה דרך הדואר בנובמבר הקרוב תחולל בוקה ומבולקה. מי אשם בכך ומה מטרתו? זה כבר נתון לוויכוח.
השליח של טראמפ מחבל בדואר
לפחות 42 ממדינות ארה"ב מתכוונות להקל השנה על תושביהן להצביע מרחוק, ובהתחשב בכך שמספר המצביעים הפעם צפוי להיות הגדול בהיסטוריה – עומס אדיר צפוי להיווצר על שירות הדואר הלאומי. במצב כזה יתקשה השירות לאבטח את המוני המעטפות שייערמו במשרדיו, וגדלים הסיכויים שפתקי הצבעה יאבדו, כפי שכבר קרה בעבר. מכיוון שב-34 מדינות סופרת ועדת הבחירות רק קולות שהגיעו אליה עד ליום הבחירות, יש גם חשש כבד שמיליוני קולות ייזרקו לפח משום שהעומס על הדואר מנע מהם להגיע בזמן ליעדם. מיליוני קולות כבר נפסלו מסיבה זו במערכות בחירות שנערכו בארה"ב בשנים האחרונות.
את החשש מקריסה של שירות הדואר תחת העומס מגבירים חולאיו הכרוניים, כמו חוסר במימון ובכוח אדם, אבל גם כמה אתגרים חדשים. חלקם נובעים ישירות ממגפת הקורונה, שאילצה את השירות להאט את פעילותו ולצמצם את מצבת העובדים שלו, אבל הדמוקרטים חושדים שבעיות אחרות הוערמו על הדואר במתכוון על-ידי הממשל הרפובליקני: ביוני השנה מונה לראש שירות הדואר לואיס דה ג'וי, מקורב של טראמפ שתרם כמיליון וחצי דולר לקמפיינים של הנשיא, ומבקריו טוענים כי מרגע שנכנס לתפקיד הוא מחבל בכוונה בשירות והופך אותו לאיטי ובלתי-יעיל.
תחת שרביטו של דה ג'וי קוצצו שעות עבודה, נאסר על אנשי הדואר לעבוד שעות נוספות כדי למנוע עיכובים, שונו מסלולי אספקה והוחלט ששליחים ימיינו חבילות רבות יותר בעודם בדרכים, במקום שהעבודה תתבצע לפני צאתם לדרך, במשרד. כל זה קורה בשעה ששירות הדואר מתמודד עם נזק כספי כבד כתוצאה מהמגפה, וכעת מעריכים שהכסף יאזל לו כבר בחודש הבא. בלי סיוע פדרלי דחוף – שלעת עתה הממשל מסרב להעביר, בין השאר בגלל כעסו של טראמפ על התעריף המוזל שמקבלת משירות הדואר חברת "אמזון" של המיליארדר שנוא-נפשו ג'ף בזוס – לא ברור כיצד יוכל השירות להמשיך לפעול, ופירוש הדבר הוא שערב הבחירות "המדוּורות" ביותר בהיסטוריה – הוא עלול לקרוס.
דמוקרטים בטוחים שהקיצוצים, ההגבלות והייבוש הכספי אינם מקריים, אלא הם חלק ממזימה של טראמפ, ולפני ימים אחדים הצטרף הנשיא לשעבר ברק אובמה לרשימת המאשימים את הממשל ב"האטה מכוונת" של שירות הדואר לקראת ההצבעה. ברחבי ארה"ב צצות כעת תוכניות לגיוס מתנדבים ומשאבים שיאפשרו פעילות סדירה של הדואר סביב הבחירות, אבל כך או כך מסתמן שלטראמפ יהיה קל מאוד לשכנע בנובמבר את תומכיו שההצבעה בדואר זויפה.
סיבה אחת לכך היא שגם אם במפתיע תתנהל ההצבעה בדואר באופן חלק, ספירת הקולות שיגיעו בדואר תימשך ימים ארוכים, בין השאר משום שבחלק מהמדינות נספרים גם קולות שהגיעו ליעדם אחרי יום הבחירות, כל עוד הם נשלחו לפניו. גם את המעטפות האלה חייבים רבים מהפקידים לפתוח ידנית בזו אחר זו, והתהליך כולו עשוי להתארך לשבועות, כפי שכבר קרה בפריימריז בכמה ממדינות ארה"ב מאז פרוץ המגפה. לזה כמובן יש לצרף את התרחיש הסביר-למדי שאם במדינה כלשהי יהיו התוצאות צמודות מאוד, המפלגה שהפסידה תעתור לבית המשפט בדרישה לספירה חוזרת. כך או כך, עם התארכות הספירה בימים שאחרי ההצבעה יוכל טראמפ לטעון כי ברגעים אלה ממש יוצאת לפועל מזימה זדונית נגדו, שבה ידיים עלומות מסלקות פתקים ממעטפות ומשלשלות אחרים במקומם.
סיבה שנייה לכך שיקַל על טראמפ לשכנע את תומכיו שמדובר בקונספירציה היא ההבדל בדרכי ההצבעה המועדפות על רפובליקנים ודמוקרטים: אף שרוב מוחץ של האמריקנים תומך בהרחבת הזכות להצביע בדואר, סקר ABC ו"וושינגטון פוסט" מהחודש שעבר מלמד כי בעוד 51% מהדמוקרטים גם מתכוונים לממש את הזכות הזו ולהצביע מרחוק, 79% מהרפובליקנים מתכוונים דווקא להגיע להצביע בקלפי. אם זה מה שיקרה ביום הבחירות, הרי שבימים שלאחר מכן צפויה רכבת הרים אלקטורלית: הקולות מהקלפיות נספרים בדרך כלל ראשונים, ולכן סביר שבתחילת הספירה יזכו טראמפ והרפובליקנים לרוב מפתיע, אבל כשיחושבו ההצבעות בדואר, שספירתן מתחילה בדרך כלל מאוחר יותר ונמשכת זמן רב יותר, יחוללו ביידן והדמוקרטים מהפך-לכאורה. את המהפך הזה, צפוי ככל שיהיה, עשוי הנשיא להציג כהוכחה לכך שהבחירות נגנבו ממנו. בתרחיש קיצוני הוא אף עשוי למהר להכריז על עצמו כמנצח כבר בליל הבחירות, על סמך התוצאות המוקדמות, ולסרב להכיר בתוצאות האמת.
חפשו אותי בקולורדו
ההצבעה בדואר, כך פוחדים בארה"ב, לא תהיה מחולל הכאוס היחיד בבחירות הקרובות: הפעלת הקלפיות תזמן קשיים לוגיסטיים גדולים לא פחות, ודאי בהתחשב במגפה המשתוללת. נגיף הקורונה הפיל כבר יותר מ-150 אלף חללים בארה"ב, ומספר הנדבקים הרשמי שם חצה את רף ה-4 מיליון. זה חודשים שארה"ב ניצבת בראש טבלת התחלואה והתמותה העולמית, ובאווירה הציבורית הזו, הרשויות האחראיות על ניהול ההצבעה נתקלות באתגרים אדירים.
ברחבי ארה"ב מדווחים על קושי גדול לגייס עובדי קלפי לבחירות בנובמבר, במיוחד משום שבאופן מסורתי רוב העובדים האלה הם אנשים מבוגרים, המשתייכים לאוכלוסייה הפגיעה ביותר לנגיף. פירוש הדבר הוא שהצוותים שיאיישו את הקלפיות הפעם צפויים להיות קטנים יותר ובעלי ניסיון מועט, עובדה שגם בה יש כדי להקשות את ניהולו של הליך הצבעה תקין. גם מוסדות שבדרך כלל מתנדבים לארח תחנות קלפי – כגון בתי אבות, בתי ספר וכנסיות – מוותרים הפעם על התענוג בגלל הסכנה, ומדינות נאלצות לבטל קלפיות ולהפנות את הבוחרים לתחנות הצבעה אחרות, הרחוקות יותר מבתיהם. צמצום הקלפיות עלול לגרום לבלבול בקרב מצביעים, ליצור תורי ענק מסוכנים כמו אלה שנצפו בפריימריז שנערכו ביוני בג'ורג'יה, ולהקשות על אוכלוסיות חלשות להגיע אל הקלפי.
לא רק קשישים ומעוטי יכולת ייפגעו: הסגירה של בתי עסק ומוסדות לימוד בצל הקורונה אילצה בחודשים האחרונים אמריקנים רבים לעזוב את מקום המגורים שבו היו אמורים להצביע, ולמצוא עצמם רחוקים מהקלפי שבה התכוונו לתת את קולם. באמריקה הענקית זו בעיה של ממש: אפשר רק לשער מה גדול תסכולו של סטודנט שלומד במסצ'וסטס, אך בעקבות סגירת האוניברסיטה ואובדן הפרנסה נאלץ לחזור לגור בבית הוריו בקולורדו.
עם כל הקשיים האלה נאלצות הרשויות במדינות ארה"ב להתמודד בשעה שהמערכות האלקטורליות שלהן סובלות ממצוקה כספית, בין השאר בשל הירידה בהכנסות ממסים הנגזרת מהמשבר הכלכלי. המארגנים צריכים להצטייד במסכות, בחומרי חיטוי ובעזרים וכוח אדם שיאפשרו להם לשמור על כללי הריחוק החברתי, אבל מרחבי ארה"ב מגיעים דיווחים שלפיהם אין להם די מימון לשם כך. בסיוע החירום שאישר הקונגרס האמריקני לטיפול במשבר הקורונה הוקצו כ-400 מיליון דולר לקיום הבחירות, אבל מומחים אומרים שבפועל זקוקות המדינות לסכום גדול פי עשרה.
מכשיר חדש: איך מפעילים את זה?
בחירות 2020 היו מועדות לפורענות הרבה לפני הקורונה, ועד לבואו של הנגיף האִיום הגדול ביותר עליהן נשקף דווקא מהטכנולוגיה. בעקבות המתקפה הרוסית לכאורה על הבחירות ב-2016, שבה לטענת וושינגטון ניסתה מוסקבה להטות את התוצאות באמצעות צבא של האקרים והפצת מידע כוזב ברשת, הכניסו רבות ממדינות ארה"ב לשימוש מערכות הצבעה וספירה חדשות, לכאורה בטוחות יותר, ויש חשש מהאופן שבו הן יתפקדו ביום הבוחר. לחשש הזה יש בסיס: בעיות טכניות כבר גרמו בשנה האחרונה לשיבושים קשים בכמה הצבעות, בין השאר בפריימריז.
14 צפייה בגלריה
אחרי רוסיה-גייט חוזרים ללואו-טק. הצבעה בשיטה הישנה והטובה בקלפי בניו המפשייר
(צילום: EPA)
נורות האזהרה נדלקו כבר אשתקד, כשבבחירות שנערכו במחוז נורת'המפטון בפנסילבניה תוכנתו מכונות הצבעה באופן שגוי, ובוחרים טענו שהצבעתם עוותה והקולות שניתנו לאחד המועמדים לא נספרו כלל. בפברואר השנה קרסה באייווה האפליקציה ששימשה לדיווח על ספירת הקולות בפריימריז הדמוקרטיים, והציבור נותר בלי תוצאות סופיות במשך ימים. בחודשים הבאים נרשמו תקלות טכניות בהצבעה בוויסקונסין, באינדיאנה ובוושינגטון הבירה. ביוני, בעיצומה של מגפת הקורונה, נוצרו בג'ורג'יה תורי ענק בגלל תקלות במכשירי הצבעה חדשים, ועובדי קלפיות שם דיווחו על קושי להפעיל את המכשירים, על ציוד שלא התקבל בזמן ועל הכשרה בלתי מספקת שמקשה עליהם לטפל בתקלות.
די בליקויים האלה עצמם כדי לערער את אמינות הבחירות, אבל את הסכנה הטמונה בהם מכפילים אויבים מבחוץ: לפרצות הטכנולוגיות, כך מעריכים בארה"ב, יארבו גם השנה האקרים מרוסיה, סין ואיראן. התרחישים הקיצוניים של מערכת המודיעין האמריקנית כוללים החדרה של תוכנות זדוניות שינעלו מאגרי נתונים וישבשו את ספירות הקולות, ומכיוון שאיש לא יוכל לדעת בוודאות שהתרחישים האלה לא התממשו – עצם העיסוק בהם פוגע באמון הציבור. החשש הזה בדיוק הוביל חלק מהמדינות לחזור להשתמש בקלפי באמצעי הצבעה טכנולוגי-פחות – אותו פתק-נייר ישן וטוב – אבל זהו צעד שעלול לגרום עיכובים כשלעצמו.
ללוות את טראמפ החוצה
מיד אחרי הציוץ שבו הציע לדחות את הבחירות פרסם טראמפ ציוץ נוסף ובו טען כי כדי שהבחירות יהיו אמינות חייבים ערוצי הטלוויזיה להיות מסוגלים להכריז על המנצח – כפי שהם עושים כמעט תמיד בעשורים האחרונים – כבר בלילה שלאחר ההצבעה. טראמפ יודע היטב שהסיכוי שזה יקרה נמוך: האנליסטים ומכוני הסקרים יתקשו הפעם לקבוע במהרה מי ניצח במדינה זו או אחרת בהתחשב בכך שהמוני קולות, אלה שנשלחו בדואר, טרם נספרו. "השנה לא יהיה לנו ליל בחירות", אמר לאתר The Hill שון נובל, אסטרטג רפובליקני מאריזונה. "בכל מרוץ חשוב בבחירות האלה יידרשו ימים או שבועות כדי להגיע להכרעה. הולך להיות בלגן מוחלט".
אם התחזית לכאוס אכן תתממש, תרחישי הבלהות רבים. בתרחישים העדינים יותר מדברים הפרשנים על קרבות משפטיים ממושכים שישאירו את ארה"ב חודשים בלי נשיא נבחר. בסוכנות הידיעות רויטרס מציינים כי בספרו "האם הוא ילך?" מזהיר הפרופסור למשפטים לורנס דגלס מתרחיש אחד במיוחד: מצב שבו במישיגן, וויסקונסין ופנסילבניה – שלוש מדינות מתנדנדות שבהן יש מושלים ומזכירי מדינה דמוקרטים אבל בתי מחוקקים רפובליקניים – התוצאות יהיו קרובות כל כך עד שהמחוקקים הרפובליקנים והממשל הדמוקרטי ידווחו למערכת הפדרלית כל צד על התוצאה הנוחה לו.
אבל יש גם תרחישים חמורים בהרבה, והם כוללים שבירה בוטה של כללי המשחק הדמוקרטי: מהתפרעויות ברחובות של מפגינים המסרבים להכיר בתוצאות, דרך ניסיון של טראמפ לבטל את הבחירות בצו נשיאותי – ועד סירוב של הנשיא להתפנות מהבית הלבן. החוקה, נזכיר, מחייבת את טראמפ לסיים את כהונתו ב-20 בינואר בצהריים, גם אם לא יהיו עדיין תוצאות ברורות, וביידן כבר דיבר לאחרונה על האפשרות שיהיה צורך לשלוח את הצבא כדי "ללוות" אותו החוצה מהמעון הנשיאותי.
בריאיון שהעניק בחודש שעבר ל"פוקס ניוז" סירב טראמפ להתחייב שיכיר בתוצאות, ורק לאחרונה אמר לתומכיו באריזונה שהבחירות הקרובות יהיו "המושחתות בתולדות ארה"ב". הדמוקרטים בטוחים שאת פרי הספקות שהוא זורע כעת, הוא מתכוון לקצור ביום שאחרי. "ארה"ב צועדת לקראת צ'רנוביל אלקטורלי", הזהיר לאחרונה הסנאטור רון וויידן, דמוקרט מאורגון.
רבים באמריקה – דמוקרטים ורפובליקנים כאחד – מאמינים כעת שרק ניצחון של ביידן בפער גדול, כזה שלא יותיר טעם לקרבות משפטיים, ימנע התממשות של תרחיש הכאוס. כל תוצאה אחרת, הם מזהירים, תשלח את ארה"ב 144 שנים אחורה, ל-1876.
