בשבועות הקרובים כולנו נשחק שוב במשחק הכיסאות, וזה יהיה ארוך, מתיש וכנראה מלוכלך. הכללים ישתנו עוד אינספור פעמים, הבטחות יופרו בלי למצמץ, ויש סיכוי גבוה מאוד שנגיע לבחירות חמישיות. למעשה, כבר שנתיים שאנחנו שבויים בקיפאון שלא מאפשר שום תזוזה או שגרה סבירה, והמשימה היחידה שעומדת לנגד עיני האזרחים היא ממשלה מתפקדת, גם אם בינונית וסבירה. בתוך המשוואה הזו ישנה חתיכה חסרה, וזו הכנסת. אמש אזרחי ישראל בחרו קודם כל 120 פרלמנטרים, ולכן, עם כל חשיבותן של קואליציה וממשלה, כנסת מתפקדת וחזקה אמורה להיות מטרה משותפת עבור כל הקשת הפוליטית.
כבר שנים ארוכות שהכנסת נרמסת תחת גלגלי הממשלה. כל פעולה פרלמנטרית מסונדלת או מקודמת דרך ועדת שרים לענייני חקיקה, לקואליציה יש שליטה כמעט מוחלטת בכל מהלך של הכנסת, ולא עבר זמן רב מאז שיו"ר הכנסת (דאז) יולי אדלשטיין לא כיבד את פסיקת בג"ץ בשם הנאמנות למפלגת השלטון. גם בוועדות הכנסת ישנם לא פעם יותר כיסאות ריקים מאשר מלאים, אליהם מגיעים חברי כנסת שקופצים לביקור, אבל לא מתמסרים לחלק האפור והמתיש של העבודה הזו. לוח הנוכחות מגלה כי דווקא הפוליטיקאים הבולטים והחשובים במפלגות הגדולות העדיפו לפעול למען מפלגתם במישורים אחרים, מאשר לעבוד למען הציבור בנתיבים המורכבים של הכנסת.
בעוד מספר ימים עדיין לא נדע איך תיראה הממשלה הבאה, אם בכלל תהיה כזו, אבל נדע מי הם 120 האנשים והנשים שאמורים לעבוד עבורנו. זה הזמן להעלות חזרה את קרנן של הכנסת, של העבודה הפרלמנטרית האפורה, את מקומם של החקיקה ותיקוני החקיקה. ישנם אין־ספור נושאים בוערים על השולחן שאמורים להיות קונצנזוס חוצה מפלגות – המאבק בפשיעה במגזר הערבי, המאבק באלימות נגד נשים, תמיכה בעצמאים או חיזוק מערכת הבריאות. גם בהיעדר ממשלה ניתן לעשות המון בכל אחד מהנושאים הללו (ובנושאים רבים נוספים) באמצעות עבודה רצינית בכנסת.
חן ארצי סרורכוח נוסף שטמון בכנסת ולא בממשלה הוא כוחם של הפשרה ושל שיתופי הפעולה. בשונה מעבודה קואליציונית, שלרוב מאגדת יחד אנשים עם תפיסת עולם דומה, כוחה של הכנסת הוא קידום ערכים משותפים דרך שיתופי פעולה רחבים ומפתיעים. כך הרשימה המשותפת יכולה לעבוד עם חברי הכנסת החרדים בצורה מדהימה בוועדת הכספים, מרצ וימינה יכולות לעבוד יחד כדי לקדם את המאבק בזנות, מרצ ותקווה חדשה יכולות לפעול יחד למען לגליזציה, ועוד.
כנסת חזקה משקפת הרבה יותר את הרוחות והגוונים בחברה הישראלית מאשר קואליציית ימין צרה או קואליציית רק-לא-נתניהו ממרצ ועד ימינה. בימים הקרובים נוכל לשבת במתח מול הטלוויזיה בתקווה שתימצא הקומבינציה שתאפשר תקציב, מינהל תקין ומערכת מתפקדת, אבל גם נוכל להציף ביתר שאת את הנושאים הבוערים בעינינו. לדרוש שינוי או תיקון דרך מסדרונות הכנסת, ולא רק דרך קואליציה כזו או אחרת.
- חן ארצי סרור היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
