ישראל השתפרה בשנים האחרונות בקידום זכויות לאנשים עם מוגבלויות. יותר מקומות ציבוריים ופרטיים הונגשו, אנשים עם מוגבלויות עובדים במגוון מקומות עבודה וגם במערכת החינוך יותר ילדים לומדים בתוכניות שילוב, המאפשרות למידה של תלמידים עם מוגבלויות בבתי ספר רגילים. עם זאת, מגפת הקורונה טרפה את הקלפים וכעת רוב תלמידי השילוב, וגם תלמידים נוספים הנמצאים בקבוצת סיכון - לא הגיעו לבית הספר מאז חודש מרץ.
היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות מוקדש בכל שנה במערכת החינוך לקידום המודעות כלפי אנשים עם מוגבלות ולעידוד התמיכה בכבודם, בזכויותיהם ובשלומם, אך השנה הקשיים והפערים בין התלמידים הרגילים לבעלי המוגבלויות גדלו בשל משבר הקורונה.
רפאל אביתר בן ה-12 מתמודד עם מחלה נדירה. בגיל שנתיים הוא עבר השתלת כבד ובהמשך קיצור מעי, מה שהוביל לדיכוי של המערכת החיסונית שלו ולרגישות יתר למחלות. אמו, אירית רייך, סיפרה כי ההתמודדות עם מגפת הקורונה קשה במיוחד עבורם. "הקורונה מגבירה אצלו חרדות שהיו גם קודם, למשל הפחד להידבק. הוא ממש בחרדה קיומית, ובגלל זה גם הבת שלי בקושי יוצאת מהבית וגם אנחנו נזהרים מאוד".
לפני הקורונה רפאל למד בתוכנית שילוב והיה מגיע פעמיים בשבוע לבית הספר, אך מפרוץ המגפה הדבר בלתי אפשרי עבורו. "מסוכן בשבילו להגיע לבית הספר, אבל לפחות יכלו לחבר אותו לזום. ממרץ ועד היום לא היה לו שיעור אחד בזום, כי טענו שזה פוגע בפרטיות התלמידים. הילד מנותק לחלוטין מבית הספר כי הוא לא יכול להגיע אליו, וגם מורה לא יכולה להגיע אליו הביתה", סיפרה האם בכאב.
לינא שוויקי בת ה-12 סובלת מניוון שרירים מולד ומחוברת למכונת הנשמה. עד שפרצה המגפה היא למדה בבית ספר רגיל. "היא הייתה הולכת לבית הספר עם סייעת רפואית ולמדה בכיתה ה' רגילה עם בנים ובנות. היו לה שם חברים טובים, והיא אפילו ניגשה למבחנים בלי התאמות מיוחדות", סיפר המטפל שלה ניסים אלפנדרי. לינא גרה ב"בית חם", מסגרת ביתית ייחודית עבור ילדים מונשמים בבית החולים אלי"ן המתמחה בשיקום ילדים ובני נוער, שם היא מקבלת טיפול של השגחה רפואית וסיעודית, וטיפול רגשי וחברתי.
בשבוע שעבר חבריה לכיתה של לינא שבו לבית הספר, אך היא נאלצה להישאר בבית. "עד שבוע שעבר היא למדה כמו כולם בזום, וכעת כולם חזרו והיא לא כי היא מטופלת באגף שבו יש מונשמים נוספים, והצוות הרפואי חושש לסכן את המטופלים האחרים ולהכניס קורונה לתוך האגף", סיפר ניסים.
לדעתו, היה צריך למצוא פתרון טוב יותר עבור ילדים עם מוגבלויות. "הרבה ילדים לא יכולים להמשיך להגיע לבית הספר בגלל הקורונה. בית הספר אמנם עושה מאמצים לשלב את לינא גם אם זה מרחוק, אבל היינו שמחים אם היו עושים קפסולות קטנות יותר לילדים עם מוגבלויות, מה שהיה מאפשר להם ללמוד בצורה פרונטלית".
א' בן ה-11 נמצא על הספקטרום האוטיסטי, ובתחילת השנה החל להשתלב בבית הספר כל יום למשך שעתיים. לילך, אמו של א', סיפרה על ההתמודדות בשנה האחרונה. "בשנה שעברה הוא למד מהבית כל השנה, ועכשיו אנחנו חוששים שתוכנית 'שלבים' בה הוא משתתף תופסק וכל רצף הלמידה שלו ייקטע. עד שהוא כבר השתלב, אנחנו חוששים שזה ישפיע על ההתנהגות וההשתלבות שלו אחרי תקופה ארוכה שהיה בבית".
לדבריה, תלמידים עם מוגבלויות זקוקים לתשומת לב כפולה במערכת החינוך. "בחינוך המיוחד רוב הילדים על הרצף הם בתפקוד נמוך, ובבתי הספר הרגילים יש תלמידים שמתקשים והם לא בקבוצת השווים. הלוואי שהיה אפשר למצוא את האמצע עבור תלמידים על הרצף האוטיסטי שבתפקוד גבוה". לילך הוסיפה כי "משרד החינוך צריך להבין שלילד עם צרכים מיוחדים מאוד קשה להתאים את עצמו למסגרת, ולכן צריך לעזור לו. זה אומר להנגיש לו את הלמידה ולהבין שהוא לא כמו ילד רגיל בבית הספר. הם צריכים להתגמש ולהתאים את תנאי הלמידה לילדים עצמם".
אוהד לימור, מורה וחבר ועד בתוכנית "שלבים" - שירותי חינוך לילדים חולים בביתם - סיפר על תחושות התלמידים. "הם חווים את הקורונה בצורה יותר חזקה. חוץ מהפחד של כל מה שקורה מסביב והפחד להידבק, הם גם זקוקים ליציבות. הסייעת או המטפל שמגיעים אליהם בימים מסוימים ובשעות מסוימות - זו השגרה שלהם והם חייבים את זה. כשהשגרה נקטעת זה פוגע בהם כפליים".
אם לא די בכך, כ-700 מעובדי החינוך בתוכנית "שלבים", המאוגדים ב"כוח לעובדים", עומדים בפני פיטורים, בהם מורים, פיזיותרפיסטים, קלינאיי תקשורת וסייעות. כעת, במקום התוכנית, האחריות תועבר למנהלי בתי הספר ולתלמידים, שנאלצים להישאר ללמוד מהבית ולקבל תמיכה לימודית מהמורה שתגיע לבית התלמיד אחרי יום הלימודים. "אם יש לילד מערכת חיסונית חלשה, איך מורה שהייתה בכיתות שונות ובמגע עם תלמידים ומורים תגיע אלינו הביתה? אין לזה שום הצדקה, הילדים האלה במצב נפשי קשה והם זקוקים לשגרה", אמרה אירית, אמו של רפאל.
ברשויות המקומיות ובמשרד החינוך מדווחים כי הם עושים את מירב המאמצים כדי לדאוג ששום ילד לא יישאר מאחור, אך בשנה זו בה מתחוללת מגפת הקורונה - ילדים רבים נופלים בין הכיסאות. ההורים קוראים למערכת החינוך להפסיק להפקיר את הילדים ולדאוג שהם יוכלו להמשיך בלימודים באופן הקרוב ביותר לשגרה - לפני שזה כבר יהיה מאוחר מדי עבורם.
