עצם בחירתו אמש (ג') של ג'ו ביידן בסנאטורית קמלה האריס כמועמדת שלו לסגנית הנשיא, עוד לפני שהשניים נבחרו בכלל, נתפסת בארה"ב כהיסטוריה – לאור העובדה שהיא האישה השחורה הראשונה שמועמדת לתפקיד מטעם אחת משתי המפלגות הגדולות, במקרה הזה הדמוקרטית.
סרטון תגובה של טראמפ לבחירה בהאריס
אם היא וביידן ינצחו בנובמבר את דונלד טראמפ, היא תהפוך גם לאישה הראשונה בתפקיד סגן הנשיא, וגם לאדם השחור הראשון בתפקיד. אם מסיבה כלשהי ביידן בן ה-78 לא יוכל להשלים את כהונתו, היא תכהן כנשיאה במקומו עד לבחירות הבאות, ב-2024.
הפרשנים בארה"ב מעריכים כי הבחירה בהאריס כסגנית תחזק את התמיכה שלה זקוק ביידן בקרב הבוחרים האפרו-אמריקנים, אך מצד שני היא מציבה אותה תחת זכוכית מגדלת, ויש כאלו שחוששים שעברה כתובעת בעלת תדמית קשוחה בקליפורניה עלול להוות נקודת תורפה.
מבקריה של האריס טוענים כי מאז שניסתה בעצמה להיבחר למועמדת של הדמוקרטים לנשיאות בשנה שעברה – לפני שפרשה והביעה את תמיכתה במועמדותו של ביידן – היא מנסה להציג עצמה כמי שמקדמת רפורמות פרוגרסיביות, למרות שכתובעת היא פעלה לדבריהם בצורה שמרנית הרבה יותר. הם מזכירים לה שהיא כינתה את עצמה אז "השוטרת העליונה" (Top Cop) ובמהלך הקמפיין שלה בפריימריז השמיעו נגדה קריאות כמו "קמלה היא שוטרת".
לטענתם, כתובעת בקליפורניה האריס לא נקטה מספיק פעולות נגד שוטרים שירו למוות בחשודים או השתמשו בכוח מופרז, ונמנעה מיישום של רפורמות משמעותיות במערכת אכיפת החוק – דרישות שכעת האריס עצמה תומכת בהן.
בתחקיר נרחב שערך עליה לאחרונה "ניו יורק טיימס" צוין למשל כי בעקבות רצח העצור השחור ג'ורג' פלויד במאי השנה, האריס אמרה אז שיש לשנות את ה"סטטוס קוו" שבמסגרתו רבים סבורים שככל שיהיו יותר שוטרים ברחובות כך יגבר הביטחון של התושבים במרחב הציבורי. בתחקיר ציטטו קטע מספרה של האריס ב-2009, "Smart on Crime", שבו כתבה דברים הפוכים לגמרי: "אם יבקשו מכל מי שרוצה לראות יותר שוטרים ברחובות להרים ידיים, שלי יונפו מיד". היא הוסיפה באותו ספר כי "כמעט כל האזרחים שומרי החוק מרגישים בטוחים יותר כשהם רואים שוטרים ברחובות".
בעוד חלק מהמבקרים סבורים שהאריס פשוט התקדמה בצעדים איטיים מדי לעבר המקום שבו היא נמצאת היום, אחרים היו פחות סלחניים. "פעם אחר פעם, כשפרוגרסיבים דחקו בה לקדם רפורמות במערכת המפשט הפלילי כתובעת מחוזית ובהמשך כתובעת כללית, האריס התנגדה להם או שמרה על שתיקה", טענה לארה בזיילון, פרופסור למשפטים מלוס אנג'לס, בטור שפרסמה ב"ניו יורק טיימס" בשנה שעברה, כשהאריס עוד קיוותה להיבחר למועמדת הדמוקרטית לנשיאות. "האריס השתמשה בפרטים טכניים ככלי נשק על מנת לאפשר אי-צדק".
האריס בת ה-55 היא בת לאם מהודו ואב מג'מייקה, שנפגשו במעוז השמאל האמריקני בברקלי והיו שניהם פעילים בתנועה לזכויות האזרח שצמחה בשנות ה-60. בצעירותה למדה ארבע שנים באוניברסיטת הווארד שבוושינגטון הבירה, אחד מ"הקולג'ים השחורים" הידועים ביותר ארה"ב. אלה מוסדות להשכלה גבוהה שהוקמו במיוחד עבור אפרו-אמריקנים לפני ביטול ההפרדה הגזעית בארה"ב, וגם כיום רוב הסטודנטים שלומדים בהם הם שחורים.
לחכות ולא להוביל
בהמשך השלימה האריס תואר במשפטים באוניברסיטת קליפורניה והחלה את הקריירה המקצועית שלה כתובעת פשוטה במחוז אלמידה, שבו שוכנת עיר הולדתה אוקלנד. את הקריירה הציבורית שלה החלה ב-2003, כשנבחרה לתובעת המחוזית של סן פרנסיסקו.
היא הביסה אז תובע מכהן שנחשב לפרוגרסיבי ביותר, שהתעמת רבות עם השוטרים בעיר ואף העמיד לדין את מפקד המשטרה שלה. איגוד השוטרים תמך אז במועמדותה של האריס. פיטר קיין, חבר לשעבר בנציבות המשטרה של סן פרנסיסקו, אמר ל"טיימס" כי האריס הובילה בתקופתה כתובעת מדיניות מסורתית. "היא הייתה בעד המשטרה, היא תמיד השתדלה לא להפוך ליעד של המשטרה".
ביוני האחרון, אחרי שכבר פרשה מהפריימריז הדמוקרטיים ושמה עלה כמועמדת המובילה לתפקיד סגניתו של ביידן, כתבו עליה בעיתון "סקרמנטו ביי" כי "היה לה בקליפורניה מוניטין של תובעת שחיכתה במקום להוביל, שפעלה בסוגיות רגישות רק כאשר היא ראתה מה אפשרי מבחינה פוליטית".
תומכיה, מנגד, סבורים כי לא הוגן לשפוט את האריס מנקודת מבט עכשווית. "בשעתו קמלה הייתה תובעת מחוזית מאוד פרוגרסיבית. חלק מהביקורת נגדה לוקה קצת ברוויזיוניזם היסטורי", אמר לואי רנה, שהיה אחד התובעים בסן פרנסיסקו שעבדו באותה תקופה תחת האריס.
דוגמה לעקרונות הפרוגרסיביים שלה באותה עת היא התנגדותה הנחרצת לשימוש בעונש מוות. ב-2004, כשלושה חודשים בלבד אחרי שנכנסה לתפקיד התובעת בסן פרנסיסקו, האריס נקלעה לעימות מתוקשר עם איגוד השוטרים כשסירבה לבקש את עונש המוות במשפטו של חבר כנופיה שרצח שוטר בשם אייזק אספינוזה. בהלוויה של אותו שוטר הדהימה אותה הסנאטורית הדמוקרטית הוותיקה דיאן פיינסטיין, שממשיכה גם כיום לכהן כסנאטורית מטעם קליפורניה לצד האריס, כשהביעה תמיכה בעונש המוות לאותו רוצח.
גארי דלג'נס, שבאותה עת היה ראש איגוד השוטרים בסן פרנסיסקו, התראיין גם הוא לתחקיר של ה"טיימס" וציין כי מלבד אותו עימות סביב עונש המוות לרוצח של השוטר, הוא לא זוכר פעולות מרכזיות של האריס שלהן התנגד האיגוד. לדבריו, בשנים האחרונות היא עשתה פנייה "קיצונית" לעבר הצד השמאלי של המפה הפוליטית. "היא כמו ג'קיל והייד לעומת מה שהיא הייתה ב-2004. זו לא הקמלה האריס שאני מכיר".
ב-2011 החלה האריס לכהן כתובעת הכללית של קליפורניה, תפקיד שבו החזיקה עד אשר החלה לכהן כסנאטורית בתחילת 2017. בתקופה זו, כך נטען בתחקיר עליה, היא נמנעה לרוב מהתערבות במקרים שבהם שוטרים ירו למוות בחשודים. היא טענה כי מלבד מקרים יוצאי דופן, אין זה מתפקידה להתערב במקרים שכאלו. עקב הסירוב הזה מתנגדיה חילקו אז מודעות ברחובות אוקלנד שעליהן היה כתוב: "תגידו לתובעת הכללית של קליפורניה קמלה האריס להעמיד לדין שוטרים רוצחים! זה התפקיד שלה!".
את השינוי בגישה שלה לעבר חקר שוטרים אפשר היה לזהות כבר בקדנציה השנייה שלה כתובעת כללית, ובנאום ההשבעה שלה ב-2015 היא אמרה כי השוטרים בארה"ב סובלים מ"משבר אמון". ב-2016, אז כבר התמודדה לסנאט, היא תמכה בהרחבת חקירות בנוגע להתנהגות קלוקלת של שוטרים ובמיוחד בנוגע להתנהלות המשטרה בסן פרנסיסקו, בעקבות שורה של תקריות ירי שביצעו שוטרים בעיר.
דחיפה חזקה שמאלה
תומכיה של האריס מזכירים מספר תוכניות מוצלחות שהובילה בתקופתה כתובעת, אחת המוכרות שבהן היא תוכנית בשם "חזרה למסלול", שבמסגרתה אנשים שהורשעו בפעם הראשונה בעבירות הקשורות לסמים יכלו להימנע ממאסר אם חזרו ללמוד. היא יזמה גם תוכנית שמטרתה למגר הטיה גזעית בקרב גורמי אכיפת החוק בקליפורניה. בעיני תומכיה ההישג המרכזי ביותר שלה הוא הקמתו של פורטל בשם "צדק פתוח", מסד נתונים נרחב ופתוח לציבור שסיפק נתונים ממערכת המשפט, וכולל גם פרטים על תקריות אלימות שבהן מעורבים שוטרים.
נראה שאת חלק ממבקריה הצליחה האריס להעביר לצד שלה באופן שבו הובילה את הקריאה לשינוי משמעותי לאחר רצח ג'ורג' פלויד בסוף מאי השנה. בימים שלאחר התקרית במיניאפוליס האריס הצטרפה למפגינים ברחובות וושינגטון. בקונגרס היא קידמה, לצד הסנאטור השחור קורי בוקר, רפורמות בתחום השיטור. היא נאבקה גם בתוכנית המקבילה שיזמו הרפובליקנים, שאותה כינתה "מס שפתיים".
לארה בזיילון, אותה פרופסורית שמתחה עליה ביקורת חריפה בטור בניו יורק טיימס לפני כשנה, אמרה כעת בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס כי לדעתה האריס עשתה "שינוי משמעותי" בכל הנוגע לתיקון מערכת אכיפת החוק. היא מקווה שהאריס תהפוך ליועצת המובילה של ביידן בתחום זה. "האריס קיבלה דחיפה חזקה וטובה לעבר השמאל. אני מאוד מקווה שהיא תדע לנצל את הרגע הזה ולהתנגד לדחף ללכת לכיוון הביטחון במרכז".
גם בן קראמפ, עורך הדין של משפחת פלויד, הביע את תמיכתו באריס. בתחילת אוגוסט הוא פרסם מאמר שבו קרא לביידן לבחור בה כסגניתו. "הטיעון הוא פשוט: היא הייתה סוכן של שינוי בכל רמה בממשל – המקומית, המדינתית והפדרלית – במשך 30 שנה", כתב.
בתחילת השנה הסבירה קמלה את התנהלותה בכך שהיא בחרה לפעול לשינוי מבפנים, למרות שלדבריה גם הפגנות נדרשות על מנת לדחוף אליו מבחוץ. "ההחלטה שקיבלתי היא שאני הולכת לנסות לשנות את המערכת מבפנים, איפה שאני לא צריכה לבקש רשות לשנות דברים שצריכים להשתנות", היא אמרה. "אני יודעת שיכולנו לעשות שינוי, אבל זה בהחלט לא היה מספיק".
