ד"ר שרון אלרעי פרייס בריאיון לאולפן ynet
(צילום: אלי מנדלבאום, משי בן עמי)
קבינט הקורונה החליט בצהריים (ראשון) כי החל מיום שלישי, 1 ביוני, כל ההגבלות שהוטלו על מקומות העבודה - ממגבלת ההתקהלות, דרך הצבת שילוט על שמירת מרחק ומינוי ממונה קורונה, מגבלת תפוסה במעליות, הגבלות על כנסים מקצועיים ועל חדרי אוכל - יבוטלו. בהתאם להמלצת משרד הבריאות, חובת המסכות בחללים סגורים נותרה בעינה.
בריאיון לאולפן ynet הבוקר אמרה ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי פרייס כי היא עדיין לא יודעת לומר אם ישראל הגיעה לחסינות עדר. אלרעי פרייס הסבירה כי "חסינות עדר זה מצב שבו אנשים מתנהגים כרגיל והנגיף לא יכול לעבור מאחד לשני. נכון שהורדנו יותר ויותר הגבלות ובסוף נגיע למצב שגרה ובלי מסכות, אבל רק אז נוכל לראות אם הווירוס באמת לא מצליח לעבור מאחד לשני. אני חייבת להגיד שכשאנחנו נמצאים במצב שבו קצת יותר משליש מהאוכלוסיה לא מחוסנים ולא מוגנים, כי הם גם לא החלימו, קשה להאמין שהגענו לחסינות עדר, אבל מאוד יכול להיות שיש כמות לא מבוטלת של אנשים שחלו ובעצם לא ידענו על כך. לכן אנחנו כבר נמצאים ברמת מוגנות יותר גבוהה ממה שאנחנו יודעים".
על סוגיית הטיסות לחו"ל אמרה אלרעי פרייס כי בהתייעצות משפחתית החליטה שעדיף לא לצאת מהארץ השנה. "אי אפשר לדעת מה יהיה", אמרה. "נתוני התחלואה במקומות מסוימים בעולם עדיין מאוד גבוהים. מספיק לראות אצלנו באתר כמה מדינות נמצאות בסיכון מרבי - כלומר איסור נסיעה אליהן - ועוד לא מעט מדינות עם אזהרת מסע חמורה. כמות המדינות שבהן התחלואה נמוכה היא באמת מינימלית ולכן המצב בעולם הוא לא כל כך טוב כמו בישראל. כאן הגענו להישג אדיר בזכות הציבור שבא להתחסן, אבל זה לא המצב בכל יתר העולם. לאט לאט עוד ועוד מדינות מתחילות להיות יותר מחוסנות ואני מקווה שגם שם המצב יתחיל להתקרב למצב הטוב שלנו".
עם זאת, אלרעי פרייס אמרה שקשה לחזות את רמות התחלואה באוגוסט. "תסתכלו מה קורה באנגליה, שיש להם אחוז חיסוניות גבוה ובכל זאת מתפרץ שם וריאנט הודי בקרב לא מחוסנים או מחוסנים במה אחת. הווריאנטים האלה עוד יכולים להפוך את התמונה", אמרה. לדבריה, משרד הבריאות לא מוכן לשקול כרגע את קיצור תקופת הבידוד לחוזרים מחו"ל, אך כשיהיו מדינות ברמת תחלואה דומה לזו של ישראל, המשרד יפעל לקידום מתווים של מדינות ירוקות שלא ידרשו בידוד. "בידוד של 10 ימים עם שתי בדיקות הוא בידוד הכרחי", התעקשה. "50% מהמאומתים אחרי חזרתם מחו"ל מתגלים ביום הנחיתה ו-50% נוספים לאורך עשרת הימים האלה. כך שזה לא משהו שאנחנו מגלים את ביום-יומיים הראשונים ומושכים סתם את הבידוד. לבידוד יש מטרה - זיהוי תחלואה".
ומה לגבי הילדים? מה תמליצו בעניין החיסונים?
"אני חושבת שכל הורה צריך לקבל את ההחלטה הזאת עם הילד שלו, והתפקיד של משרד הבריאות זה להנגיש את כל המידע כדי שההורים יוכלו לקבל את ההחלטה הכי טובה", השיבה אלרעי פרייס. "השבוע תהיה ישיבה שבה יוצגו הנתונים ונציג את הדו"ח הסופי לגבי נתוני המיוקרדיטיס, ואם זה כן או לא קשור לחיסון. יהיה דיון של הצוות לטיפול במגיפות ותתקבל המלצה שבעקבותיה אני מניחה שמנכ"ל משרד הבריאות יצא עם המלצה לגבי חיסוני ילדים".
ראש שירותי בריאות הציבור הדגישה כי מדובר בסוגיה מורכבת. "מצד אחד אנחנו אומרים שהמחלה ברמה מאוד מאוד נמוכה בישראל, אבל בעולם היא עדיין משתוללת ואנחנו לא סוגרים את השמיים - לכן הסיכון לילדים עדיין קיים. עדייין אנחנו נוהגים לחסן גם לחצבת, גם לפוליו, גם למחלות שכרגע לא משתוללות פה כי חלק מהרעיון של חיסון זה מניעה. כרגע אנחנו מובילים סקר בקרב ילדים מחלימים כדי לראות את תופעות הפוסט קורונה, ובסופו של דבר ההחלטה תהיה על ההורים".
נתב"ג הוא עדיין עקב אכילס?
"כן. זה נושא שהוא מורכב, כי לא מדובר רק בהנחיות של משרד הבריאות. בסופו של דבר מישהו צריך לאכוף שם. אני רק אתן דוגמה קטנה: אמא שחזרה עם משפחתה מאיי סיישל רק בשבוע שעבר. איי סיישל מוגדרת מדינה באזהרת מסע חמורה, כלומר יש שם תחלואה מאוד גבוהה, על הגבול של איסור נסיעה, ובכל זאת האמא חזרה עם שני ילדיה ובחרה לשלוח אותם לבית הספר. הדבר הזה הוא חמור ביותר. זה סיכון לקחת ילדים שעלולים להיות מאומתים וחולים ופשוט לשלוח אותם למקום של אוכלוסיה לא מוגנת, לא מחוסנת. זה עלול לגרום להתפרצות", אמרה. "אז בסופו של דבר האחריות פה היא מעבר להנחיות של משרד הבריאות, נדרשת אכיפה גם של רשות ההגירה, גם של רשות שדות התעופה, וגם של האזרחים עצמם".
