שבוע לפני תאריך היעד לחידוש הלימודים בכיתות א'-ד', יתכנס היום ב-14:00 בצהריים קבינט הקורונה לדיון נוסף בעניין המתווה - כשברקע חוסר הסכמה בין משרדי הבריאות והחינוך לגבי שיטת הקפסולות בכיתות א'-ב'.
משרד החינוך מוכן למתווה של משרד הבריאות, אבל אומר שהוא יעלה 5.3 מיליארד שקלים וידרוש היערכות שתימשך כחמישה שבועות וגיוס של 13 אלף עובדים. בינתיים, אומרים במשרד החינוך שישמרו על קפסולות של חצי שבוע-חצי שבוע - בכיתות א'-ב'.
לגבי כיתות ג'-ד', הוסכם על פיצול שעליו הוחלט עוד לפני הסגר והנושא תוקצב. הבעיה נותרה כאמור בכיתות א'-ב'. משרד הבריאות סבר תחילה שאין צורך בקפסולות ושינה את דעתו. בדיון שהתקיים ביום חמישי ביקש המשנה לראש המל"ל ממשרד החינוך לייצר פתרונות "מחוץ לקופסה" ולהגיש הצעה למתווה חלופי. משרד האוצר מתנגד ללמידה בקפסולות בכיתות א'-ב' שתדרוש תוספת תקציבית.
אלפי הורים חתמו בסוף השבוע על עצומה לקראת קבינט הקורונה (העצומה - בלינק הבא) בדרישה להחזיר את הילדים לבתי הספר בהקדם בצורה אחראית ובטוחה ולא רק את תלמידי כיתות א'-ד'. הנהגת ההורים הארצית שיזמה את העצומה תובעת להציב על שולחן הדיונים גם את ילדי כיתות ה' עד י"ב ולא להמשיך להשאיר אותם בבית חודשים ארוכים נוספים. "החינוך הוא העתיד של ילדינו והביטחון להמשך קיומה של מדינת ישראל", נכתב בעצומה.
"ממשלת ישראל ויתרה דה-פקטו על החינוך ואת המחיר משלם דור שלם ואבוד של ילדים שהפכו ל'קוביות זום'. מקומם של ילדים הוא בבית הספר, אבל ממשלת ישראל שכחה אותם בבית. לא מדובר רק בפגיעה קשה בחינוך ילדינו, אלא גם בנפשם של הילדים וביתר שאת - פגיעה שתלווה אותנו שנים ארוכות. גם תלמידי התיכון נושאים מבט למציאת פתרון שיחזיר להם את התקווה ולא ימנע מהם השכלה גבוהה בעתיד".
"ילדים הם לא חיות שניתן לכלוא, הם זקוקים לחברה"
צופית גולן, חברת הנהלת הנהגת ההורים הארצית, אמרה כי המדינה הופכת את הילדים לרובוטים: "ממשלת ישראל שכחה את הילדים שלנו, ילדים בגילאי 10 ומעלה שיושבים בבית ומנותקים מחברים מלימודים ומכל מסגרת חינוכית ישתדלו. ילד הוא לא קובייה במחשב, לא ניתן לראות מצוקה, לא ניתן לראות קושי, ילדים זקוקים שיסתכלו בלבן של העיניים וישדרו להם שמאמינים בהם. מורה לא יכול לזהות בזום קושי רגשי או לימודי פשוט כי אי אפשר ולא משנה איזו תוכנית משרד החינוך הוגה, לא ניתן ליישם תוכניות כאלה בשטח. הן מנותקות".
לדבריה, הילדים תלויים בהורים, אך "רבים נדרשים להמשיך לעבוד הן מהבית והן מחוצה לו, או לחילופין הורים רבים שאיבדו את מקום עבודתם ואינם פנויים רגשית לתת מענה. המצב שנכפה על כולנו מגביר את ההתנגשויות בבתים ומגביר את המתחים הקיימים גם ככה בין הורים לילדים בגיל הזה".
גולן הוסיפה: "הילדים שלנו בבית במשך חודשים, כביכול כדי להגן מהקורונה, אבל בפועל הם נפגעים הרבה יותר - הם בודדים, מתוסכלים מרגישים בלתי-נראים, שלא לדבר על הסכנות האורבות להם ברשת מכל מיני פדופילים. ילדינו מסתובבים ברחובות בשעות היום והלילה ללא מסכות, פשוט כי הם לא יכולים להמשיך להיות סגורים בבתים. הם לא חיות שניתן לכלוא בכלוב, הם זקוקים לחברה".
סלי טוביאק-פרנק, תושבת רחובות שילדיה, גיל ויובל - תלמידי כיתות ו' ו-ח' (בהתאמה) - מודאגת גם היא מהמצב. "שכחו את הילדים בבית", היא אמרה. "תלמידי כיתות ו' ומעלה עדיין צעירים והם זקוקים למסגרת, למשמעת וליציבות". לדבריה, "קשה מאוד ללמוד שעות ארוכות בזום. אמנם הילדים שלי לא כל כך אוהבים את בית הספר - אבל הוא בכל זאת חסר להם".
טוביאק-פרנק טוענת כי "השהייה הממושכת בבית גורמת לילדים נזק רב. הם אלה שמשלמים את מחיר המצב". לדברים הצטרפה גם עינת גבריאלי, תושבת גבעתיים ואמם של עודד ועלמה בן יעקב, תלמידי כיתות ד' ו-ו' (בהתאמה): "זו שנה אבודה. הילדים נפגעים גם בפן הלימודי, אך גם בפן הרגשתי-חברתי. הנזקים אדירים. אנחנו מגדלים דור שלא יידע איך לנהל אינטראקציות בינאישיות. זה מטורף".
גבריאלי אמרה עוד כי שרי הממשלה "מקבלים החלטות שהמשמעויות שלהן ילוו אותנו עוד עשרות שנים. הילדים שלנו מופקרים בחסות מערכות החינוך והבריאות".
נתניהו: "אם התחלואה תעלה - ההגבלות יחזרו"
אתמול בערב התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו להקלות שבדרך ואמר במסיבת העיתונאים בקריה כי "צריכים להחליט על השלבים הבאים. אנחנו מעוניינים לפתוח את הלימודים, יש בעיות ושאלות שעלו בישיבה האחרונה. ייתכן שנפתח בהדרגה וייתכן שנפתח גם את העסקים בהדרגה. אולי נעשה תמהיל קצת שונה, אבל שילווה בהקפדה על הכללים".
נתניהו: לשים את הפוליטיקה בצד
(צילום: לע"מ)
נתניהו אמר כי יציע להעלות דרמטית את הקנסות למוסדות ולגורמים שלא יכבדו את הוראות הממשלה ומשרד הבריאות, "אזרחי ישראל עשו מאמץ גדול ושיתפו פעולה והצלחנו. בואו לא נבזבז את ההצלחה הזאת; נעשה את זה בשלבים גם בעסקים וגם בלימודים. ירדנו לרמת תחלואה נמוכה כמעט מכל מדינות אירופה, לצערי שם הנגיף משתולל. גרמניה, לצערי, עברה אותנו.
"אם התחלואה תרד - ההגבלות יירדו. אם התחלואה תעלה - ההגבלות יחזרו. זו הדרך היחידה להבטחת החיים. אני יודע שיש קשיים לעצמאים, לעסקים. עזרנו ונעזור לכם עוד, אבל לא על חשבון החיים".
התחלואה ביישובים ערביים שוב במגמת עלייה
לאחר הביקור של פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו באום אל-פחם ובבקה אל-גרבייה, אמר ראש המטה של גמזו בחברה הערבית איימן סיף ל-ynet כי אם ימשיכו שיעורי התחלואה לטפס בחלק מהיישובים הערביים – גם הטלת סגר עליהן נשקלת. לפי שעה, מג'דל שמס מוגדרת אדומה והיא מיועדת לסגר אם הנתונים לא ישתנו. הערים "המהבהבות", כלומר אלו שנמצאות על הסף של הפיכה לאדומות, הן: אום אל-פחם, שפרעם, רהט, עראבה, טייבה וסכנין. יישובים מהבהבים (מתחת ל-25 אלף נפש): ערערה, אבו סנאן, דיר אל-אסד, כפר קאסם, מרר וקריית עקרון.
גמזו בביקור באום אל-פחם
"אנחנו אחרי תקופה די טובה של שיפור מתמשך בנתונים, גם במספר החולים, המאומתים ובאחוז הבדיקות החיוביות", אמר סיף. "התחלנו לראות לאחרונה בחלק מהיישובים תחלואה שהולכת ועולה. אנחנו מסתכלים כעת על שני נתונים - יחס ההכפלה ואחוז הבדיקות החיוביות. כלומר, שניים משלושת מדדי הרמזור. בנתונים הללו אנחנו רואים שהיישובים הללו נמצאים במגמת עלייה והמשמעות היא שיש שם התפרצות מסוימת. אנחנו רוצים להגיד ליישובים האלה שישימו לב לכך, על מנת שנעצור את זה מהר לפני שהנגיף ימשיך להתפשט".
עוד אמר כי בתקופת הסגר צומצם מאוד מספר החתונות, ולכן נתוני התחלואה ירדו בהתאמה, "אבל עכשיו יש אווירה שנגמר הסגר ומתברר שאנשים דחו את החתונות ועכשיו הן חוזרות". סיף מצביע על כמה סיבות לזינוק הנוכחי. "אזרחים ערבים שחזרו אובחנו עם הנגיף והדביקו את המשפחה הגרעינית. הסוגיה של חזרה מטורקיה מתחילה להיות עניין.
"אחד הגורמים להתפרצות הנוכחית של הנגיף בחברה הערבית זה השבים מטורקיה. בנוסף, גם כניסה של ערבים ישראלים לערים בשטחים כמו רמאללה, טול-כרם וחברון גורמת לעלייה ושם כמעט ולא עושים בדיקות. נראה שיש שם תחלואה סמויה. ערבים מישראל הולכים לעושת שם קניות ויושבים בבתי קפה, ואין אכיפה".
בגלל האיסור לקיים חתונות בכפרים הערבים בישראל, חלק מהם בוחרים לקיים אותן בצד הפלסטיני של הכפר ברטעה שמחציתו בשליטת ישראל ומחציתו בשליטת הרשות הפלסטינית שאינה אוכפת שם.
"מדובר כאן על עשרות אירועים בהשתתפות ערבים מישראל שלאחר מכן חוזרים לכאן", אמר גמזו. "לכן אנחנו רואים עלייה בחלק מהיישובים ואנחנו 'מתלבשים' על היישובים האלה, ומעוניינים להגדיל ולעשות כמה שיותר בדיקות וחקירות. אנחנו צריכים לתגבר יותר את המתחקרים בתוך הרשויות המקומיות, ולכן כל העבודה שלנו מתרכזת ביישובים המהבהבים. אם המצב יימשך כך ביישובים לאורך זמן, אז אפשר לבחון הטלת סגר על היישובים הללו, אם זה מוצדק".
פורסם לראשונה: 23:23, 24.10.20
