עדויות מזעזעות של מהגרים ומבקשי מקלט השוהים בישראל, ושל כאלה שנבלמו בנחיתתם, המזכירות תיאורים ממשטרים אפלים. מעצר רק לשם הפעלת לחץ, מלווה באלימות פיזית ומילולית קשה ומעליבה. זו התמונה המקוממת העולה מדו"ח של המוקד לפליטים ומהגרים ל-2019.
הדו"ח מתייחס בין היתר לתנאים במתקן יהלו"ם של רשות האוכלוסין וההגירה בנתב"ג. מוחזקים בו מהגרים ומבקשי מקלט החשודים בשהייה בישראל שלא כחוק, וכן כאלה שנעצרו בנחיתתם ומיועדים לגירוש. ב-2019 הוחזקו שם 11,465 עצירים, מהם 370 ילדים ו-4,969 נשים. עשרות מכלל העצורים בכל מתקני המעצר נכלאו חודשים ארוכים, 24 מהם למשך כשנה וחצי.
המהגרים ומבקשי המקלט שנעצרים בעת שהותם בארץ נשלחים לשם כמועמדים לגירוש, ובעודם שוהים שם מבררות הרשויות אם הם שוהים בישראל כחוק. מחברי הדו"ח סבורים כי המטרה היא לגרום להם, באמצעות תנאי המעצר הקשים, לעזוב מרצונם. מי שהבדיקה מוכיחה שהוא שוהה בארץ כחוק משוחרר, אם עד אז לא התייאש והסכים לגירוש מרצון.
בדו"ח נטען כי תנאי המתקן אינם עומדים בדרישות החוק. "היינו נעולים שלושתנו בחדרון קטן, בלי טלוויזיה ובלי הטלפונים שנלקחו מאיתנו", סיפרה עובדת סיעוד מהמזרח שעובדת בישראל כבר 15 שנים, שהוחזקה במתקן המעצר עם שני ילדיה הקטנים במשך 15 יום. ילדיה נולדו בארץ, לומדים כאן ורוצים להתגייס לצבא, ומבחינתם הם ישראלים לכל דבר.
"בבוקר נתנו לנו לצאת להתאוורר לרבע שעה ולפעמים נתנו לנו לצאת גם בערב לחצי שעה נוספת", סיפרה האם. "הילדים התחננו שיאפשרו להם להתקשר לאביהם אבל לא הסכימו להם. בשלב מסוים שני הילדים חלו, ולקטן גם היה כאב שיניים חזק. ביקשנו תרופות, אבל סירבו לתת לנו בלי שהסבירו למה. הילדים לא הפסיקו לבכות והיו ממש בטראומה. הם פחדו שלא יראו שוב את החברים שלהם. רצינו למות שם. למעשה, מדובר בבית סוהר קשה".
בתום שבועיים, בעקבות הליכים משפטיים, שוחררו היא וילדיה. "הם בטראומה שמי יודע כמה זמן תימשך ואם בכלל תעבור. הם בפחד שבכל רגע עלולים פקחים לפרוץ הביתה ולקחת אותנו שוב לכלא", סיפרה. מחקרים רבים מוכיחים כי כליאה, גם לזמן קצר, פוגעת בנפשם של ילדים לכל חייהם. כך, בתנאים כאלה ולפעמים קשים יותר, מוחזקים על פי העדויות כל העצירים במקום. הדו"ח חושף גם עדויות מטרידות על שימוש בחגורות קשירה, כיסוי פנים וראש ומתן כדורי שינה לצורך טשטוש ולמניעת התנגדות.
רשות ההגירה מפעילה מתקן נוסף בבית דגן, שגם בו, לפי הדו"ח, התנאים מחרידים. "תפסו אותי בכוח, קשרו אותי ודחפו אותי. נתקלתי בקיר ודיממתי מהראש. בכיתי, צרחתי, ביקשתי שיפסיקו והם צעקו עליי: 'אתם מתרבים כאן כמו ג'וקים'", סיפרה מבקשת מקלט מאתיופיה שהועברה לשם מיד לאחר הנחיתה בישראל. כשחשפה בפני מנהלת המתקן את החבלות שנגרמו לה היא אמרה לה, לדבריה: "זה יעבור". זאת בעוד הפקחים שנגדם התלוננה גידפו אותה בגסות. "הקושי היה גדול, חשבתי להתאבד", סיפרה.
מבקש מקלט מניגריה סיפר: "הסברתי שאם אחזור לארץ שלי עלולים להרוג אותי שם, אבל אף אחד לא רצה לשמוע. הובילו אותנו באוטובוס לנתב"ג, וכשהוציאו אותי ליד המטוס צעקתי בייאוש ואחד מנציגי ההגירה בעט באשכים שלי. חלק מהאנשים שהיו סביבי דיממו בגלל מכות שחטפו". בסופו של דבר חלקם גורשו.
הדו"ח חושף עוד כי פקחי ההגירה, שעד לאחרונה נהגו לדפוק על הדלת בעת המעצר, שינו מדיניות ופורצים פנימה בכוח. ב-2019 נרשמה עלייה חדה במספר המשפחות שגורשו, וסך המגורשים הסתכם ב-6,694. עוד עולה כי למסורבי כניסה, הטוענים כי חזרתם לארצם תסכן את חייהם, לא ניתנת כמעט אפשרות ליצור קשר עם הגורמים הרלוונטיים ולהסביר זאת. "נקווה שפרסום הדו"ח הזה יביא להפסקת האכזריות", אמרה סיגל רוזן מהמוקד לפליטים ולמהגרים.
"זו השנה החמישית בה מפרסם המוקד דו"ח מעקב אחר התנאים בבתי הכלא בהם מוחזקים מבקשי מקלט ומהגרים במעצר מנהלי. לצד השמחה על מספרם המצטמצם של העצורים, אנו מצרים על כך שגם בשנה שחלפה נעלה רשות האוכלוסין והגירה את שערי מתקן הכליאה שלה בנתב״ג בפנינו, בפני העיתונות, בפני חברי הכנסת וכן בפני כל מבקר חיצוני", הוסיפה.
"הנתונים והעדויות חושפים התנהלות שמפרה את הנחיית בג"ץ ואף את נהלי הרשות עצמה. הדו"ח חושף עלייה חדה במספר משפחות מהגרי העבודה שנכלאות למטרת גירוש מן הארץ ולראשונה - גם מעצר ממוקד של תלמידים", סיכמה רוזן.
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "ככלל, מתקן יהלום פועל מכוח נוהל מסודר שקובע את סדרי המתקן - לרבות התנאים שבו מוחזקים השוהים, ביקורים, עו"ס ועוד. המתקן עבר מספר ביקורת של גופים חיצוניים ונמצא בכל הביקורות כי התנאים הם תנאים סבירים, לרשות השוהים במקום מקלחות, חדרים וארוחות מסודרות, ושירותי רפואה בניגוד לטענות העולות בפניה ואשר ככל הנראה מעידות על חוסר בקיאות בעובדות. לשוהים במתקן קיים טלפון קווי ייעודי עם שיחות יוצאות לחו"ל לרווחתם בכל שעות היממה, אפשרות לבצע שיחות טלפון וכן הזכות לשהות בחצר המתקן לפרקי זמן שונים במהלך שהייתם במתקן.
ממוצע השהיה במתקן ב-2019 עמד על כ-15 שעות בלבד לסוגיית משפחות השוהים הבלתי חוקיים, נשיב ונדגיש כי הטיעון שחלה עליה במעצר המשפחות הוא טיעון שחוק אשר אינו מתבסס על דבר מלבד רצון לייצר כותרות. למעט בתקופת הקורונה, היקפי האכיפה לא השתנו במהלך השנים האחרונות וכל אמירה אחרת נועדה להטעות במכוון.
