באחד העמקים שבין ההרים בדרום סין שוכנת כניסה למכרה שבו התגלו בעבר עטלפים שנשאו בגופם זן דומה מאוד לנגיף הקורונה שמתפשט בעולם, ומחולל כבר שנה שלמה טלטלה נרחבת.
האזור מסקרן חודשים ארוכים את המדענים, מכיוון שעשויים להימצא בו רמזים לאופן שבו החלה המגפה שהביאה למותם של יותר מ-1.7 מיליון בני אדם ברחבי תבל. אולם עבור רבים מהם, וגם עבור עיתונאים, המערה הזו היא "חור שחור" שממנו לא ניתן לדלות שום מידע – עקב התערבות פוליטית של המשטר הסיני ומעטה החשאיות שהוא מטיל.
צוות חוקרי עטלפים שביקר שם לאחרונה הצליח לאסוף כמה דגימות, אולם שני גורמים המעורים בנושא אמרו לסוכנות הידיעות AP שהדגימות הוחרמו על ידי הרשויות. מומחים לנגיף הקורונה בסין הונחו שלא לדבר עם התקשורת, וצוות של עיתונאי AP דיווח ששוטרים בבגדים אזרחיים עקב אחריהם בכמה מכוניות, ושהגישה שלהם לאתרים מסוימים באזור המערה נחסמה בחודש שעבר.
יותר משנה לאחר מקרה ההדבקה הראשון בנגיף בסין, שממנה הוא התפשט לכל רחבי העולם, תחקיר נרחב של AP חושף כעת כיצד הממשלה בבייג'ינג מגבילה את המחקר הנוגע למקורותיו של הנגיף. השלטונות לא רק משבשים אותו, אלא גם מנסים לעודד תיאוריות שוליות ולא-מוכחות שלפיהן הנגיף עבר לראשונה מבעלי חיים לבני אדם במקום אחר, מחוץ לסין.
מהתחקיר עולה שהממשלה מחלקת מענקים של מאות אלפי דולרים למדענים בעלי קשרים לצבא הסיני, שחוקרים את מקור הנגיף בדרום סין. אולם הרשויות מפקחות על הממצאים שלהם, ודורשות שכל פרסום של נתונים או מחקרים יאושר על ידי כוח משימה מיוחד שהוקם לצורך זה, תחת הוראה ישירה של הנשיא שי ג'ינפינג. AP מדווחת על כך על סמך מסמכים שהצליחה להשיג בהדלפה נדירה מתוך הממשלה. ההדלפה הזו כוללת עשרות דפים שחושפים: הדיכוי מגיע מהדרג הבכיר ביותר.
כאילו לא היה נגיף: סין התגברה על הקורונה?
(צילום: אורי דוידוביץ, נדב אבס)
התוצאה של הדיכוי הזה, איך לא, היא שמעט מאוד מתוצאות המחקרים פורסמו. "מה הם מצאו?", שואל גרגורי גרי, אפידמיולוג מאוניברסיטת דיוק שמנהל מעבדה בסין החוקרת מחלות מידבקות שעוברות מחיות לבני אדם. "אולי הנתונים שלהם לא מראים על כיוון ברור, או אולי הם מדכאים את המידע מסיבות פוליטיות. אני לא יודע... הלוואי שהייתי יודע".
התחקיר מבוסס על ראיונות עם מדענים ופקידים מסין ומהעולם, לצד מסמכים הכוללים מיילים מודלפים, מידע פנים ממשלתי ומסמכים של הממשלה הסינית והמרכז הסיני לבקרת מחלות ומניעתן (להלן: CDC). התחקיר חושף דפוס פעולה של חשאיות מצד הממשלה וניסיון שלה לשלוט לכל אורך הדרך על ניהול המשבר שפרץ בווהאן בדצמבר אשתקד.
כפי שכבר דווח בעבר, ההתנהלות הזו הביאה לדחיית האזהרות הראשוניות על פרוץ המגפה ופגעה בשיתוף המידע עם ארגון הבריאות העולמי. מדענים המכירים את האופן שבו פועלת מערכת הבריאות הציבורית בסין אומרים שאותן פרקטיקות של חשאיות ושליטה מיושמות כלפי המחקר הרגיש של איתור מקור המגפה.
"הם בוחרים אך ורק אנשים שהם יכולים לסמוך עליהם, אנשים שהם יכולים לשלוט בהם", אומר מומחה לבריאות הציבור שעובד בשגרה עם ה-CDC הסיני, ודיבר עם AP בעילום שם מחשש שייענש. "הצוותים הצבאיים והאחרים עובדים על זה קשה, אבל השאלה אם זה יתפרסם תלויה בתוצאות".
חיפשנו, אבל לא מצאנו
המגפה פגעה אנושות במוניטין של סין ברחבי העולם, ומנהיגיה חוששים מממצאים שעשויים להעיד כי היא הייתה רשלנית במאמציה לבלום את התפשטות הנגיף בשלבים הראשונים של ההתפרצות. חלק מהמדענים הסינים אומרים שהמידע לא שותף עם העולם מהסיבה הפשוטה ששום ממצא משמעותי לא התגלה עד עתה. "חיפשנו, אבל לא מצאנו", אמר ז'אנג יונגז'ן, וירולוג סיני נודע.
המשרד הסיני למדע ולטכנולוגיה ונציבות הבריאות הלאומית, אשר מנהלים את המחקר בסין על מקור הנגיף, סירבו לבקשות להגיב לתחקיר. במשרד החוץ בבייג'ינג מסרו רק: "נגיף הקורונה החדש התגלה במקומות רבים בעולם. מדענים צריכים לבצע את מחקריהם בשיתוף פעולה בינלאומי".
ב-AP מדגישים כי לא רק פעולותיה של סין הן שפגעו במחקר המנסה לאתר את מקור הנגיף ואת האופן שבו הוא עבר לבני אדם. באפריל האחרון נשיא ארה"ב דונלד טראמפ קיצץ בחצי את המימון האמריקני לפרויקט שמטרתו לזהות מחלות מסוכנות לבני אדם בקרב בעלי חיים, באזור סין ודרום-מזרח אסיה. בהחלטה זו הוא למעשה ניתק את הקשרים בין המדענים הסינים והאמריקנים ופגע במחקר המנסה לאתר את מקור הקורונה. טראמפ האשים את סין בהפצת הנגיף לעולם בעקבות תאונה במעבדת הנגיפים בעיר ווהאן – תיאוריה שמומחים מסוימים אומרים שלא ניתן לשלול אותה, אולם אין הוכחות שמאששות אותה.
יש להדגיש: מטרתו המרכזית של המחקר הזה אינה למצוא "אשם" במגפה. לאיתור מקור הנגיף והדרך שבה התפשט לבני אדם יש חשיבות רבה במאמצים למנוע מגפות עתידיות. אולם מהתחקיר מסתמן שגם את השיתוף הבינלאומי החשוב למאמצים הללו סין משבשת. אמנם צוות של ארגון הבריאות העולמי מתכנן להגיע לסין בתחילת החודש הבא כדי לחקור כיצד החלה המגפה, אך לפי AP חברי הצוות הזה ואופן פעילותו אושרו מראש על ידי השלטונות בסין.
מומחי בריאות מסוימים אומרים כי ייתכן שסירובה של סין להעניק גישה רבה יותר למדענים מהעולם כבר פגע בעבר בחקירה דומה: זו שניסתה לאתר כיצד התפרצה מגפת הסארס בשנים 2002 ו-2003. ג'ואנה מאזט, ממנהלי מכון One Health שבאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, אומרת כי היעדר שיתוף הפעולה בין המדענים הסינים לעמיתיהם האמריקנים הוא דבר "מאכזב", וכי לחוסר יכולתם של האמריקנים לבצע מחקרים בתוך סין יש השלכות "הרסניות". "יש כל כך הרבה ספקולציות סביב המקור של הנגיף הזה", אומרת מאזט. "אנחנו צריכים לקחת צעד אחורה... לתת למדענים למצוא את התשובה האמיתית מבלי להפנות אצבע מאשימה".
המצוד אחר מקור הנגיף החל כבר עם ההתפרצות הידועה הראשונה שלו, בשוק מאכלי הים הואנאן שבווהאן, המקום שבו חשדו תחילה המדענים כי הנגיף עבר לראשונה לבני אדם מחיות בר שנמכרו שם לצורכי מאכל, כמו חתולי זבד שנטען כי היו המקור להתפרצות הסארס לפני כמעט 20 שנה.
לוקחים דגימות, ואז שורפים הכול
תחילה נראה היה שהמחקר מתקדם ביעילות ובזריזות. ב-1 בינואר השוק נסגר, והמוכרים בו לא יכלו לאסוף את רכושם. חוקרי ה-CDC הסיני אספו 585 דגימות "סביבתיות" מידיות של דלתות, מהביוב ומהרצפה בשוק. לאחר מכן הרשויות ריססו את כל המתחם הנרחב בחומרי חיטוי. בהמשך הן הוציאו החוצה את כל תכולת השוק – ושרפו אותה.
מסמכים פנימיים של ה-CDC הסיני שהגיעו לידי AP מראים שב-10 וב-11 בינואר החוקרים פענחו את הריצוף הגנטי מהדגימות שנלקחו מהשוק. בסוף ינואר התקשורת הממלכתית בסין הכריזה ש-33 מהדגימות אובחנו כחיוביות לקורונה. בדיווח לארגון הבריאות העולמי נאמר כי ייתכן שבשוק ישנם המון עכברים וחולדות, וכי רוב הדגימות החיוביות נלקחו מהאזור בשוק שבו נמכרו חיות הבר.
בזמן שהנגיף המשיך להתפשט במהירות בפברואר, מדענים סינים פרסמו שטף של מחקרים על המחלה החדשה. אחד מהם היה מאמר של שני מדענים שהעלו אפשרות, מבלי שהציגו לה הוכחות, שהנגיף דלף לעולם מהמעבדה בווהאן. המאמר הוסר בהמשך, אך הוא הדגיש בפני השלטונות הסינים את הצורך להטיל פיקוח נרחב יותר על המחקרים בנוגע למגפה.
מסמכים פנימיים שהודלפו מראים כי המשטר מיהר לדרוש שכל המחקרים בסין בנוגע לנגיף יקבלו אישור מפקידים רמי דרג בממשלה – מדיניות שלטענת מבקרי סין שיתקה למעשה את המאמצים לחקור את מקור הקורונה.
הודעה שפרסם ה-CDC הסיני ב-24 בפברואר הורתה על תהליך אישור חדש לפרסום המחקרים, תחת מה שכונה "הנחיות חשובות" מצד הנשיא שי ג'ינפינג. הנחיות אחרות כללו איסור על הצוותים של ה-CDC לשתף נתונים, דגימות או מידע כלשהו הנוגע לקורונה עם מוסדות ואישים חיצוניים.
משחק השחמט של שי ג'ינפינג
ימים ספורים לאחר מכן, ב-2 במרץ, הנשיא שי הדגיש לפי דיווחים בתקשורת הממלכתית את הצורך ב"תיאום" בכל הנוגע לחקר הנגיף. ביום שלמחרת, הממשלה, המכונה "מועצת המדינה", הורתה על הקמת אותו כוח משימה שיאשר את כלל האישורים למחקרי הקורונה. ההחלטה על כך, במסמך שהגיע לידי AP ושסומן כ"לא לפרסום פומבי", הרחיב משמעותית את ההיקף של ההגבלות על פרסום מחקרים הקשורים לקורונה, וכעת הן תקפות על כל האוניברסיטאות, החברות, מוסדות המחקר והמכונים הרפואיים בסין.
בהוראה של הממשלה בבייג'ינג נכתב כי פרסום של מחקר צריך להתנהל כאילו היה "משחק שחמט", וצוותי תעמולה והשפעה על דעת הקהל צריכים להיות אלו ש"ינחו את הפרסום". ההוראה מזהירה כי מי שיפרסם מחקר ללא אישור – ויגרום בכך מה שתואר כ"השפעה שלילית חמורה על החברה" – ייאלץ "לתת את הדין".
"ההנחיות מאוד נוקשות, ואין להן שום היגיון", אומר מנהל בכיר לשעבר ב-CDC הסיני, ששוחח עם AP בעילום שום, כיוון שנאסר עליו לדבר עם התקשורת. "אני חושב שזה פוליטי, בגלל שאנשים בחו"ל עשויים למצוא דברים שנאמרים שם שאולי סותרים את מה שסין אומרת, ולכן זה נמצא תחת פיקוח".
לאחר שאותו צו סודי אושר על ידי הממשלה הסינית, שטף המחקרים על הקורונה פסק. אמנם אחד מהחוקרים הסינים, אדם בשם ליו ג'ון, ביקר בשוק בווהאן כמעט 20 פעמים ואסף 2,000 דגימות לאורך כמה חודשים, אך דבר מממצאיו האפשריים לא התפרסם עד כה.
ב-25 במאי ראש ה-CDC, גאו פו, שבר שתיקה על המחקרים סביב השוק בווהאן, בראיון לערוץ טלוויזיה סיני. הוא אמר שבניגוד לאותן דגימות סביבתיות שנלקחו בשוק, דגימות אחרות שנלקחו מבעלי חיים שם לא מצאו שרידים של קורונה.
ההכרזה שלו הפתיעה מדענים רבים, שכלל לא ידעו שהסינים לקחו דגימות מבעלי החיים בשוק. אם היא אכן נכונה, משמעותה שהשוק אינו המקור של הנגיף. מסקנה זו מצטרפת למחקרים נוספים ששללו את האפשרות שבשוק הוא עבר לראשונה מחיות אל בני אדם.
תיירים, וגם נזירים, לצד עטלפים
לאחר שהתברר כי השוק בווהאן הוא מבוי סתום, המדענים הפנו תשומת לב רבה עוד יותר למקור הסביר ביותר שלו – עטלפים. יותר מ-3,000 ק"מ משוק חיות הבר, עטלפים מאכלסים רשת של מערות אבן גיר תת-קרקעיות במחוז יונאן שבדרום סין, באזור הגובל בלאוס, וייטנאם ומיאנמר, ונחשב לאחד המגוונים ביותר מבחינה ביולוגית בכדור הארץ.
באחת מהמערות ביונאן שבהן ביקר הצוות של AP, שורשים עבים נתלו מעל הפתח שלה ועטלפים התעופפו ממנה אל עבר השקיעה ומעל לגגות הבתים בכפר הסמוך. צואתם הלבנה כיסתה את הקרקע סמוך למקדש שהוקם בתוך המערה, ורצועות תפילה בודהיסטיות בצבעי אדום וצהוב נתלו מנטיפים. בני הכפר הסמוך אומרים שהמערה משמשת נזיר בודהיסטי מתאילנד.
מגעים קרובים כאלו בין עטלפים לבני אדם – שמתפללים, צדים או חוצבים במערות – מדאיגים את המדענים. הקוד הגנטי של הקורונה המוכרת לנו דומה מאוד לזן במשפחת הנגיפים הזו שמדביקה עטלפים, ורוב המומחים חושדים שהקורונה קפצה לבני אדם ישירות מעטלף או דרך חיית ביניים.
עטלפים שנושאים בגופם את אותו זן של הנגיף חיים לא רק בסין, אלא בעוד אזורים בדרום-מזרח אסיה, ולכן העטלף שאירח את הזן שקפץ לבני אדם עשוי להימצא גם מחוץ לסין. "איפשהו יש עטלף עם נגיף שדומה ב-99.9% לנגיף הקורונה", אומרת לינפה וואנג, חוקרת ממכון בסינגפור. "העטלפים לא מכבדים את הגבולות".
כך או כך, המדענים הסינים אספו במהירות דגימות מבעלי חיים שנחשדו ככאלו שמהם עבר הנגיף לבני אדם. נתונים שחשפה AP מראים כי אחד מהמומחים הסינים למחלות מידבקות, שייה שושן, קיבל מענק של יותר מ-200 אלף דולר כדי לחקור את החיות במערות של יונאן, ולנסות לאתר בקרבן את נגיף הקורונה. התקשורת הממלכתית דיווחה בפברואר כי הצוות של אותו חוקר אסף מאות דגימות מעטלפים, נחשים, חולדות במבוק וחיות אחרות. בדיווחים הללו אף פורסמה תמונה נדירה של מדענים בחלוקי מעבדה לבנים, מקובצים סביב כלוב גדול שבו כלוא קיפוד.
אולם אז נכנס לתמונה הפיקוח הממשלתי, והממצאים מהמחקר של שייה לא פורסמו עדיין. החוקר הזה היה אמנם שותף לפרסום של עשרות מאמרים מדעיים בשנה האחרונה, אך רק שניים מהם עסקו בקורונה, ואף לא אחד במקור של הנגיף.
כעת, המערות שאותן בחנו המדענים נמצאות תחת פיקוח הדוק של הרשויות. אנשי ביטחון עקבו אחר הצוות של AP בשלושה מיקומים שונים במחוז יונאן, ומנעו מהעיתונאים לבקר במערה שב-2017 מצאו בה חוקרים עטלף שנטען כי הוא האחראי למגפת הסארס.
בכניסה למערה אחרת באזור, שהייתה עמוסה בתיירים, הרשויות סגרו בפניהם את השער. "בדיוק קיבלנו טלפון מהמחוז", הסביר לעיתונאים פקיד במקום, כששוטר חמוש מתייצב לידו.
דלקת ריאות מסתורית, 6 שנים לפני הקורונה
חשיבות מיוחדת מייחסים המדענים לפיר מכרה שבו התגלה ב-2012 זן של קורונה הדומה מאוד לנגיף המתפשט כעת בעולם. הזן הזה, בעל שם הקוד RaTG13, התגלה לאחר התפרצות באותה שנה שבה שישה גברים חלו בדלקת ריאות מסתורית, אחרי שניקו את המכרה מלא העטלפים. שלושה מהם מתו.
מכון ווהאן לווירולוגיה וה-CDC הסיני ערכו שניהם מחקרים על עטלפים שנלקחו משם. למרות שרוב המדענים סבורים שמקור הנגיף הנוכחי הוא בטבע, יש כאלו שאומרים כי ייתכן שהזן הדומה הועבר לווהאן ודלף בעקבות טעות כלשהי. הווירולוגית הסינית שי ז'נגלי, שזכתה לכינוי "אשת העטלף" עקב מחקריה במעבדה בווהאן, דחתה בתוקף את הטענות שהנגיף התפשט לעולם מהמעבדה שלה. אולם השלטונות בסין לא אפשרו עד עתה למדענים זרים לחקור את האפשרות הזו.
כמה חוקרים שזוכים לגיבוי מצד הממשלה אומרים שהמחקר שלהם מתנהל ללא הפרעה. "אנחנו עושים את העבודה הזו כבר יותר מעשור. זה לא משהו שהתחלנו היום", אמר החוקר ז'אנג יוגנשן, שקיבל מענק של 230 אלף דולר. הוא טוען שמדענים שעובדים יחד עמו שלחו לו דגימות מאזורים רבים, כולל של עטלפים ממחוז גוויג'ואו בדרום סין ושל חולדות ממחוז הנאן, מאות קילומטרים צפונה משם.
אולם נראה שגם ז'אנג נתון לפיקוח, ולפי דיווחים המעבדה שלו נסגרה לזמן קצר אחרי שפרסם את הרצף הגנטי של הנגיף לפני הרשויות עצמן. בראיון עם AP הוא סירב להגיב לדיווחים הללו או לאשר אותם, וטען שלא שמע על הנחיות מיוחדות בנוגע לפרסום מאמרים.
באוגוסט, אחרי הניצחון על הנגיף: מסיבת בריכה בווהאן
(צילום: רויטרס)
לצד הגבלת המחקר סביב מקורות הנגיף, השלטונות בסין מקדמים גם תיאוריות שלפיהן הוא התפשט לעולם מחוץ למדינה. הנתונים שנחשפים בתחקיר מראים כי הממשלה נתנה מענק של 230 אלף דולר לחוקר סיני שפרסם בהמשך מאמר שרמז כי ההתפרצות בשוק בבייג'ינג בחודש יוני עשויה הייתה להיגרם בעקבות מארזים של דגים נגועים שהגיעו מאירופה.
התקשורת הסינית, הנשלטת בידי הממשלה, השתמשה בהשערה הזו כדי לרמוז שההתפרצות באותו שוק בווהאן החלה אולי בשל מאכלי ים שהובאו מחו"ל – דבר שאותו שוללים מדענים בעולם. ארגון הבריאות העולמי אמר כי מאוד לא סביר שבני אדם יכולים להידבק בקורונה ממזון ארוז וכי האפשרות שהנגיף לא הגיע מסין היא "מאוד ספקולטיבית".
התקשורת הסינית דיווחה בהרחבה גם על מחקרים ראשוניים שהעלו את האפשרות שהקורונה התפשטה באיטליה ובספרד עוד לפני ההתפרצות בווהאן, על בסיס דגימות ביוב. אולם המחקרים הללו נדחו על ידי רוב המדענים, והחוקרים שעומדים מאחוריהם הודו בעצמם שלא מצאו מספיק שרידי נגיפים כדי לקבוע שאכן מדובר בזן של הקורונה.
לא לחזור אחורה מדי
לצד כל אלו, הממשלה הסינית מגבילה גם את המאמצים לאתר את האדם הראשון שנדבק בנגיף – "חולה מספר 0" – בכך שהיא אינה מבצעת כמעט בדיקות מחודשות של דגימות שפעת ישנות, או לא מפרסמת את תוצאותיהן. בתי החולים בסין אוספים מדי שבוע אלפי דגימות של חולים המדווחים על תסמינים דמויי-שפעת, ומאחסנים אותן במקפיאים. הם יכולים בקלות רבה לבדוק את הדגימות מחדש עבור נגיף הקורונה.
"הם משוגעים אם הם לא עושים את זה", אומר ריי ייפ, מנהל שלוחה של ה-CDC האמריקני בסין, שמציין כי בכל מקרה השלטונות יכולים לחסום את התוצאות, אם לא יהיו לרוחם. "ההנהגה הפוליטית תחכה למידע כדי לראות האם המידע הזה יכול לגרום להציג את סין כטיפשה או לא. אם הוא יגרום לה להיראות טיפשה, אז הם לא (יאפשרו את פרסום המידע)".
בארה"ב, לשם השוואה, פקידי הבריאות ערכו בדיקות מחודשות לכ-11,000 דגימות ישנות שנלקחו מאז תחילת השנה. באיטליה איתרו הרשויות ילד שחלה בנובמבר 2019 ובהמשך התברר שהדגימה שנלקחה לו אז חיובית לקורונה. אולם בסין פורסמו תוצאות של דגימות ישנות רק משני בתי חולים בווהאן שבהם נאספו דגימות כאלו, מתוך 18 בתי חולים לפחות במחוז חוביי ו-500 בכל המדינה. הנתונים כוללים מידע שנאסף מ-520 דגימות בלבד, מתוך 330,000 שנלקחו בסין בשנה שעברה.
אולם גם מהמידע המועט שהתפרסם התגלה, בין היתר, ילד שחלה בקורונה ב-2 בינואר במרחק של מאות קילומטרים מווהאן, מה שאומר שכבר אז הנגיף התפשט ברחבי סין. מדען שהיה מעורב במחקר שבו התגלה הילד הזה אומר שדגימות מוקדמות יותר לא נבדקו. "הייתה בחירה מאוד מכוונת מאחורי פרק הזמן שנבדק, בגלל שללכת יותר מדי אחורה עלול היה להיות רגיש מדי", אמר אותו מדען, ששמר גם הוא על עילום שם.
