1 צפייה בגלריה
פראמדיק מגן דוד אדום מד"א מחסן חיסון חיסונים פייזר בית שמש
פראמדיק מגן דוד אדום מד"א מחסן חיסון חיסונים פייזר בית שמש
חיסונים בבית שמש
(צילום: AFP)
מבצע החיסונים נגד קורונה, שבישראל התקדם עד כה בקצב מעורר התפעלות, הולך ומאט עקב קיומה של קבוצה לא קטנה של אנשים שבאופן מודע מחליטים שלא להתחסן. קבוצה זו פרוסה לכל רוחב הציבור הישראלי וכוללת אנשי מקצוע מתחום הרפואה והחינוך. אין ספק שרוב האנשים שלא מתחסנים הם נורמטיביים וערכיים, אבל נראה שהם לא הפנימו את העובדה שמגפת הקורונה מוסיפה ממד חדש, שאמנם מוכר ברפואה, אך עוצמתי ומסוכן לאין ערוך ממה שחווינו עד כה. מדובר כמובן בהיווצרות מוטציות.
האפשרות למוטציה קיימת לגבי כל נגיף, אך במקרה של הקורונה אפשרות זאת מסוכנת במיוחד בגלל יכולת ההדבקה היוצאת מן הכלל של נגיף זה, שנובעת מכך שההדבקה יכולה להתרחש עוד לפני הופעת תסמיני המחלה או על ידי חולים א-סימפטומטיים. אי לכך, יש סיכון גדול באפשרות שמוטציות של נגיף הקורונה יגבירו עוד יותר את יכולת ההדבקה, את חומרת המחלה ואת התמותה מהנגיף, וינמיכו את יעילות החיסונים נגדו.
אדם שלא מתחסן תורם באופן אישי לעליית הסיכון לתרחיש אימים. חוסר המוסריות באי-התחסנות בולט במיוחד בשל העובדה שהחיסון שניתן בארץ הוא פרי מחקר של שנים המהווה הישג מדעי מדהים
בלי התחסנות של מרבית האוכלוסייה, נגיף הקורונה ימשיך להדביק להתפשט בקרבנו עוד שנים רבות. כיוון שההיווצרות של מוטציות בנגיף היא תהליך מקרי, כל אדם שבוחר לא להתחסן צריך להכיר בכך שלא רק שיש סיכוי שהוא יידבק ויקדם את המשך התחלואה בנגיף הקורונה הקיים, אלא שיש סיכוי שדווקא בגופו תתפתח מוטציה של הנגיף שתוביל ליצירת וריאנט חדש, שיהיה יותר מידבק ועמיד לחיסון הקיים, ושעלול לגרום לתחלואה יותר קשה ולמוות מיותר של יחידים, אלפים ואפילו מיליונים. ולכן, לדיון על חיסונים וטובת הכלל - שנכון לכל דיון בהקשר של חיסונים - נוסף כאן הממד המוסרי.
אמנון שעשועאמנון שעשועצילום: אלכס קולומויסקי
אדם שלא מתחסן תורם באופן אישי לעליית הסיכון לתרחיש אימים שכזה, וזהו מעשה לא מוסרי בעליל. חוסר המוסריות באי-התחסנות בולט במיוחד בשל העובדה שהחיסון שניתן בארץ (שמבוסס על הזרקה של RNA שליח) הוא פרי מחקר של שנים רבות. הוא מהווה הישג מדעי מדהים ודוגמה מעולה ואופטימית לאפשרות של האנושות להתגבר על אתגרים שבעבר היו יכולים להיות קטלניים הרבה יותר.
לא רק האפקטיביות, אלא גם הבטיחות של החיסון שניתן לנו מבוססת על ידע מדעי מוצק ומפורט של מבנה הנגיף ושל מנגנון הפעולה של החיסון. הוא נכנס לתאים בגוף אבל לא לגרעין התא, ולכן לא יכול לגרום לשינויים ארוכי טווח שצריכים להדאיג את המתחסנים. עד כה כבר ניתנו בעולם יותר מ־200 מיליון מנות חיסון, שהראו פרופיל בטיחות מצוין שמשתווה לטובים שבחיסונים למחלות אחרות.
אנחנו קוראים לציבור המתלבטים לעשות את המעשה המוסרי, ההוגן, ההגיוני והבריא - לכו להתחסן!
  • פרופ' אמנון שעשוע הוא נשיא חברת מובילאיי. פרופ' רז ירמיה הוא מדען מוח מהאוניברסיטה העברית