אני בעד הפגנות מכל סוג כי זאת הדרך היחידה לצעוק עם המונים שחושבים כמוך מחוץ ליום הבוחר. אין, ולא יהיה, דבר כל כך לגיטימי במשטר דמוקרטי כמו הפגנה: אם היא מן השמאל או הימין, של יהודים או של ערבים, של חרדים או של עובדות סוציאליות, של הורים נזעמים על פתיחת בתי הספר, או נגד סייעות שהתעמרו בטף - הכל הכל חוקי. אבל יוצא כך שבמקרה הלגיטימי הזה שאין עליו עוררין מסתבר שמותר לכל מספר של המונים להתקהל, להצטופף, להתכנס, להתגודד ולהידחק - ולא תמיד עם מסכות.
והשאלה שלי היא האם רק הזעקה לגיטימית? כי אחרת מהו קנה מידה המתיר התקהלות בימים האלה? האם הוא ערכי, מוסרי, בריאותי, או שזה רק לפי מי שצועק יותר או מי שיכול להשפיע יותר על הממונים? שאז מותר לו בזכות הצעקה לפרוץ בעליל את כל חוקי הקורונה שנכפים עלינו בצדק.
בתשעה באב השנה נתבקש שר הבריאות להתחשב בצום ולאפשר מספר רב יותר של מתפללים בבתי הכנסת. אני בעד, אבל לימדו אותנו שהרבה אנשים יחד, אפילו שהם בוכים את חורבן הבית, עלולים להידבק או להדביק, בבית כנסת כמו בכל מקום אחר.
והמאות או האלפים שאנו רואים מדי ערב בחדשות בהפגנות שבערים, עם אי-היכולת לכפות עליהם מסכות בהיותם צמודים כל כך איש לרעהו, זה אמנם דמוקרטי, אבל האם זה חוקי בימים של מגפה? ולכן אני לא מבין למה הפגנה מותר, ובר-מצווה עם כמה עשרות שבאים לשמוח ושכולם שם עוטי מסכות אסור לקיים. למה זה פחות לגיטימי?
למה לחוג באולם חתונות עם כמה מאות שבאים עם מסכות לשמח חתן וכלה זה בלתי אפשרי? מישהו יכול להסביר לנו למה מה שמותר לאלפים זועמים לא מותר לעשרות חוגגים?
למה אם מותר אלפים בשפת הים באוויר הפתוח, אסור מופע בפארק עם כמה מאות שכולם עוטי מסכות ואשר באים לשיר? למה המילה הפגנה משחררת מאימת הקורונה כאילו סיכמו עם המחלה איזה הסכם סודי שכשבאים להפגין היא לא תגיע?
אז אולי לפי ההיגיון חסר ההיגיון נעשה מופע בגני יהושע עם כמה מאות זמרים ונקרא לו הפגנה בעד הזמר העברי שנופח את נשמתו ובעד כל מפעיליו המובטלים שמאחרי הקלעים. נקיים הצגה בכיכר הבימה באוויר הפתוח, ונקרא לה הפגנה בעד התיאטרון שנמחק ומתאדה ונמוג מחיינו. נקיים קונצרט בבריכת הסולטן, ונקרא לו הפגנה בעד הטעם לחיים שהולך ומתמוסס למול עינינו בלי תרבות על כל קסמי ענפיה. ומופע אחד גדול מסכם ביער חדרה עם המון אמנים, שיהיה הפגנה גדולה נגד חוסר המחשבה, ההיגיון וההתחשבות. את כל האמור לעיל אפשר לסכם במילה אחת היוצאת מן הלב של אלפי אחיי ורעיי מעולם הבמה: הצילו!
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
