28 שנים עברו מאז הפעם האחרונה שבה המצביעים בארה"ב סילקו נשיא אמריקני אחרי כהונה אחת בלבד. אם להאמין לסקרים, דונלד טראמפ נמצא עכשיו על סף כניסה לרשימה המפוקפקת הזו. ההזדמנות הגדולה שלו לשנות את גורלו – ואולי את מהלך ההיסטוריה – תגיע ביום רביעי ב-4 לפנות בוקר (שידור ישיר ב-ynet), כשיתייצב לעימות הטלוויזיוני הראשון מול המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן. שני המחנות תולים תקוות גדולות בקרב שייערך באוהיו, ואת הימים האחרונים מקדישים ביידן וטראמפ לחזרות קדחתניות, נערכים לכל הפתעה שבה הם עשויים להיתקל בשידור חי.
מדריך לבחירות בארה"ב וסיקור נרחב בעמוד המיוחד של ynet:
• שיטת האלקטורים: כך בוחרים נשיא
• מה זה מדינה מתנדנדת? מילון הבחירות
• קונגרס ומריחואנה: על מה עוד יצביעו?
• 151 קילו, 169 IQ: הנשיאים במספרים
בכל שנה רגילה היו הבחירות בארה"ב מטפסות לראש סדר היום העולמי כבר לפני חודשים ארוכים; אבל הימים הם ימי מגפה היסטורית, וגם מהמערכה הפוליטית הזו גזל נגיף הקורונה את רוב תשומת הלב. עכשיו, כשהעולם מתחיל לשאת את עיניו לוושינגטון לקראת ההליכה לקלפיות ב-3 בנובמבר, זה מה שצריך לדעת על המסע שעברו המועמדים עד כאן – ועל ימי ההכרעה שמצפים להם.
באיזה שלב נמצא המרוץ?
בכניסה לישורת האחרונה. הפריימריז הוכרעו באפריל, כשביידן נבחר למועמד הדמוקרטים וטראמפ נבחר בקלות למועמד הרפובליקנים. באוגוסט הודיע ביידן שקמלה האריס תהיה סגניתו, וטראמפ החליט כי סגנו יהיה גם הפעם מייק פנס. בסוף אותו החודש, כנהוג בשנת בחירות, ערכה כל מפלגה את הוועידה הארצית שלה, ובה נאמו כוכביה בניסיון להלהיב את הבוחרים. את ספטמבר הקדישו טראמפ וביידן לביקורי-שכנוע במדינות המפתח, אך בצל מגפת הקורונה הם נמנעו מכנסי בחירות גדולים כמו אלה שמתקיימים בדרך כלל בתקופה זו.
כעת פונים שני המחנות לחודש של עימותים טלוויזיוניים: שלושה בין טראמפ לביידן ואחד בין הסגנים פנס והאריס. ברקע כבר מתנהלת ההצבעה המוקדמת: בשלל מדינות בארה"ב יכולים התושבים להצביע כבר כעת, בין השאר דרך הדואר, ומיליונים צפויים לעשות זאת עוד לפני יום הבחירות הרשמי, ב-3 בנובמבר.
מי מוביל בסקרים?
מאז חודש יוני מצביעים הסקרים על יתרון משמעותי לביידן. במישור הארצי שומר ביידן על פער יציב שנע סביב 7%, וגם במפת האלקטורים – השיטה שבה מוכרעות הבחירות בפועל (לפירוט לחצו כאן) – מסתמן לו יתרון מובהק: אילו היו הבחירות נערכות היום היה ביידן מגיע אליהן כשיש לו 229 אלקטורים בטוחים ואילו לטראמפ רק 93. מכיוון שכדי לנצח בבחירות צריך מועמד לצבור 270 אלקטורים, הרי שביידן זקוק כעת רק ל-41 מ-216 האלקטורים שמחלקות המדינות המתנדנדות, אלה שבהן הקרב צמוד וטרם הוכרע. טראמפ לעומת זאת צריך לגרוף בהן 177 אלקטורים.
פירוש הדבר הוא שכדי לכבוש את הבית הלבן די לביידן בכך שינצח בפלורידה (29 אלקטורים) ובפנסילבניה (20), שבשתיהן נותנים לו הסקרים יתרון עקבי קטן. לחלופין יכולים להספיק לו ניצחונות באריזונה (11), מינסוטה (10), וויסקונסין (10), נבאדה (6) וניו המפשייר (4) – חמש מדינות שבהן יתרונו בסקרים יציב יותר מאשר בפלורידה ובפנסילבניה, ושיכולות לתת לו את 41 האלקטורים החסרים. לפי המודל הסטטיסטי באתר FiveThirtyEight של האנליסט נייט סילבר הסיכוי של ביידן לנצח בבחירות עומד כעת על 76% ואילו זה של טראמפ על 23%.
ובכל זאת, לטראמפ אין סיבה להרים ידיים. אם יצליח לחסום את דרכו של ביידן בפלורידה ובפנסילבניה, שתי מדינות שבהן יתרונו של המועמד הדמוקרטי הצטמצם מאוד בחודש האחרון (מכ-8% בכל אחת מהן עד ל-4.3% בפנסילבניה ו-1.3% בפלורידה), ייפתחו לו דרכים חדשות בדרך ל-270 האלקטורים. יש לזכור כי בשיטת הבחירות האמריקנית גם שורת מהפכים שתביא לטראמפ ניצחונות דחוקים-למדי בכמה מדינות מפתח יכולה להספיק לו: בבחירות 2016, למשל, הוא גרף לא פחות מ-69 מהאלקטורים שלו בזכות ניצחונות על חוט השערה בפלורידה (פער של 1.2%), וויסקונסין (0.8%), פנסילבניה (0.7%) ומישיגן (0.2%). לשם המחשה, אילו היה מפסיד בשלוש האחרונות היה די בכך כדי שהילרי קלינטון תהפוך לנשיאה.
על כל פנים, נראה שהפעם המשימה של טראמפ קשה בהרבה. להוציא את פנסילבניה ופלורידה, בתמונת הסקרים בארה"ב אין שינוי כבר שבועות ארוכים, וגם אירועים שאפשר היה לשער כי ישפיעו על עמדת הבוחרים – כמו הוועידה הרפובליקנית, המהומות בוויסקונסין או ההודאה המוקלטת של טראמפ כי המעיט בכוונה בסכנה הנשקפת מנגיף הקורונה – לא גררו מעבר משמעותי של מצביעים מצד לצד. עוד עולה מהסקרים כי שיעור הבוחרים המתלבטים נמוך מאוד הפעם: רק כ-5% טרם החליטו למי להצביע (לעומת כ-14% ערב הבחירות של 2016), כך שלכאורה נותר לטראמפ מאגר קטן יחסית של מצביעים שעליהם אפשר להשפיע.
למה להאמין לסוקרים אחרי שטעו ב-2016?
הבחירות לפני ארבע שנים אכן זכורות כטראומה למכוני הסקרים – ולדמוקרטים שהאמינו להם. ערב ההצבעה העריכו האנליסטים על סמך הסקרים כי סיכוייה של קלינטון לנצח נעים בין 70% ל-80%, והם צפו לה ניצחונות בשורה של מדינות מפתח, בהן פלורידה, פנסילבניה, מישיגן, וויסקונסין וצפון קרוליינה. היא הפסידה בכולן, ובאחת ההפתעות הגדולות בתולדות ארה"ב ניצח אותה טראמפ 227-304 במניין האלקטורים.
כישלון הסוקרים בחיזוי המנצח של 2016 ערער את אמינותם בעיני רבים. טראמפ ואנשיו מנצלים זאת כדי לטעון שגם עכשיו הסוקרים שוגים בהערכותיהם – ואולי אף מטעים את הבוחרים בכוונה. העובדה שמכוני סקרים כשלו בניבוי המנצח גם בהצבעות אחרות שנערכו בשנים האחרונות ברחבי העולם – בהן משאל העם על הברקזיט בבריטניה ובחירות 2015 בישראל – רק חיזקה בחוגי ימין את הטענה שהסקרים סובלים מהטיה לא הוגנת.
יש סיבות להאמין שהפעם הסקרים בארה"ב מדויקים יותר. ראשית, אחרי בחירות 2016 הבינו הסוקרים מהר מאוד היכן טעו: התברר כי הם נתנו משקל מועט מדי ללבנים נטולי השכלה אקדמית, אוכלוסייה שהצביעה בהמוניה לטראמפ; לא חזו את שיעורי ההצבעה הגבוהים בפריפריה והנמוכים במרכזים האורבניים; ולא צפו גם את הנהירה של בוחרים מתלבטים ברגע האחרון לעבר טראמפ. רבים מהמכונים פעלו לתיקון העיוותים האלה, והצלחתם לחזות את ניצחון הדמוקרטים בבחירות לבית הנבחרים ב-2018 עשויה ללמד שמצבם כיום טוב יותר.
שנית, מצבו של ביידן בסקרים טוב מזה של קלינטון ב-2016, והוא מוביל על טראמפ בפער גדול פי שניים מזה שבו היא הובילה עליו, הן בקנה מידה ארצי (כ-7% לעומת 3-4%) והן בממוצע הסקרים במדינות המפתח (כ-4% לעומת כ-2%). למעשה, היתרון הארצי של ביידן גדול יותר מהיתרון שבו החזיק כל מועמד אחר בשלב הזה של המרוץ לנשיאות מאז 1996. הסקרים מלמדים גם כי ההובלה של ביידן יציבה משל קלינטון, וכי הבוחרים מחבבים אותו הרבה יותר משחיבבו אותה. פירוש הנתונים הוא שאפילו אם יתברר שהסקרים שוב סובלים מהטיה קלה לטובת ביידן, מצבו אמור להיות טוב ממצבה של המועמדת הדמוקרטית לפני ארבע שנים.
ובכל זאת, גם כעת מומלץ להתייחס לסקרים בזהירות. ראשית, משום שסקרים תמיד נכונים לשעתם, ותנועת מצביעים עוד תיתכן בשבועות ובימים האחרונים שלפני ההצבעה; וחשוב מכך – גם אם התקלות בדגימת הבוחרים של 2016 אותרו ותוקנו, מגפת הקורונה של 2020 מזמנת לסוקרים אתגרים אדירים חדשים. קושי מרכזי אחד הוא היכולת לנבא מי מהנסקרים אכן יצביע בפועל: ביטול של קלפיות בגלל מחסור בכוח אדם, שליחת מצביעים לבידוד או החשש מעמידה בתורים ארוכים בצל הסכנה הנשקפת מהנגיף עשויים למנוע ברגע האחרון מבוחרים רבים לממש את זכותם להצביע. נוסף על כך, מספר שיא של בוחרים צפויים להצביע הפעם דרך הדואר, ותקלות כמו אובדן מעטפות, איחור בהגעתן או מילוי שגוי של טופסי ההצבעה עשויות אף הן לגרוע קולות רבים של מצביעים שנכללו בסקרים. במקרה כזה עשוי להיווצר מצב שבו הסקרים משקפים נאמנה את דעת הקהל – אבל לא את תוצאות ההצבעה.
איך עוד משפיעה הקורונה על הבחירות?
המגפה שינתה לחלוטין את הקרב על הבית הלבן. לשנת הבחירות נכנס טראמפ כשהוא מנופף בנתוניה הנאים של הכלכלה האמריקנית ומושך באמצעותם בוחרים, אך הסגרים וההגבלות שכפתה הקורונה שלחו לפתע מיליוני אמריקנים אל מעגל האבטלה, וברבעון השני התכווצה הכלכלה ב-32.9% – השיעור הגבוה זה 73 שנה. בתוך זמן קצר הפכה ארה"ב למדינה שבה מספר קורבנות הנגיף הוא הגבוה בעולם, ודרישתו של טראמפ להסיר הגבלות, סירובו לעטות מסכה והצהרותיו המוזרות, כגון הקריאה לבחון הזרקה של חומרי חיטוי לגוף האדם כדי לחסל את הנגיף, עוררו ביקורת גדולה עליו בציבור. לפי סקרים, כשני שלישים מהאמריקנים אינם מרוצים מהטיפול שלו במגפה.
הגבלות הקורונה גם מנעו מטראמפ לקיים עצרות פוליטיות גדולות – הכלי המועדף עליו לגיוס בוחרים, והוועידות הארציות של הדמוקרטים והרפובליקנים, שאותן מנצלים בדרך כלל המועמדים כדי להלהיב את בסיס תומכיהם ולסחוף בוחרים חדשים, צומצמו מאוד, נערכו ברובן במתכונת וירטואלית ומשכו צופים מעטים יותר מבשנים קודמות. עובדה זו רק מגבירה את חשיבותם של העימותים הטלוויזיוניים שיחלו בשבוע הבא ככלי לשלהוב הבוחרים.
בכל הקשור להצבעה עצמה, השפעתה הראשית של הקורונה הייתה החלטתן של רוב מדינות ארה"ב להרחיב את הזכות להצביע דרך הדואר כדי לחסוך מהמצביעים את הסכנה שבהצטופפות בקלפיות בימי המגפה. מספר שיא של בוחרים צפויים להצביע הפעם דרך הדואר, וטראמפ ניצל זאת כדי לקרוא לדחות את הבחירות, בטענה שהצבעה בדואר תוביל לזיופים. יצוין כי הרחבת הזכות להצביע דרך הדואר נתפסת כצעד שיועיל לדמוקרטים, משום שההערכה היא כי היא מגדילה את שיעור ההצבעה בעיקר בקרב אוכלוסיות חלשות המזוהות איתם.
בשל הקורונה, ההערכה היא כי השנה לא יוכלו רשתות הטלוויזיה להכריז על המנצח כבר בליל הבחירות כפי שהן עושות בדרך כלל. לספירת הקולות המגיעים בדואר נדרש זמן רב יותר, ומכיוון שהמוני בוחרים צפויים להצביע בדרך זו עשויה הספירה במדינות המפתח להימשך ימים ארוכים. נוסף על כך, העובדה שרוב הדמוקרטים מתכוונים להצביע בדואר ואילו רוב הרפובליקנים מתכוונים להצביע בקלפיות מעוררת חשש שבתחילת הספירה, כשיימנו הקולות מהקלפיות, יסתמן רוב רפובליקני שטראמפ ינצל כדי להכריז על ניצחונו, ואילו כשיגיעו הקולות מהדואר יתחולל מהפך – והנשיא ינצל זאת כדי לטעון שהבחירות זויפו. טראמפ כבר חולל סערה השבוע כשסירב להתחייב שיכיר בתוצאות הבחירות, וביידן העלה את האפשרות שתידרש הפעלת כוח כדי להוציאו מהבית הלבן.
מדוע העימותים חשובים כל כך, ומה צפוי בהם?
שלושת העימותים הטלוויזיוניים ישודרו בשעה של צפיית שיא, והם יהיו ההזדמנות הראשונה של רבים מהאמריקנים לצפות בטראמפ וביידן משיבים על שאלות קשות הנוגעות למשנתם הפוליטית. סוגיה מרכזית מאוד בעימותים הפעם תהיה כשירותו הפיזית של ביידן: למועמד הדמוקרטי ימלאו בנובמבר 78, ואם ינצח בבחירות הוא יהיה האדם המבוגר ביותר אי-פעם שמתחיל את כהונתו הראשונה כנשיא ארה"ב. על רקע זה מנסה טראמפ כבר חודשים להציג את ביידן כמי שאיבד את צלילותו ומרבה להתבלבל. הנשיא מבקש לשכנע את הבוחרים שאם ביידן יגיע לבית הלבן – השמאל הרדיקלי במפלגתו ינצל את בריאותו הרופפת-לכאורה כדי לשטות בו ולקדם אג'נדה סוציאליסטית.
פרשנים לא מעטים בארה"ב מעריכים כי טענות טראמפ בנוגע לכשירותו הפיזית של ביידן הן בחירה אסטרטגית שגויה, שדווקא תועיל למועמד הדמוקרטי. לדבריהם, בטענותיו מציב טראמפ לביידן רף נמוך מאוד, משום שדי בכך שהמועמד הדמוקרטי יפגין בעימותים רמה סבירה של ריכוז וחדות כדי שייתפס כמי שצלח את המבחן. יצוין כי ביידן סיפק לאחרונה כמה הופעות פומביות מרשימות, ואין ראיות התומכות בטענותיו של טראמפ לגבי מצבו הבריאותי. ביידן אמנם מועד לעתים בלשונו, אך תכונה זו מאפיינת אותו עוד מראשית חייו הפוליטיים, וגם טראמפ נתפס לאחרונה מתבלבל לא אחת, למשל כשדיבר על "מנטליות עדר" במקום על "חסינות עדר".
כל שלושת העימותים יחלו ב-4:00 בבוקר שעון ישראל ויימשכו שעה וחצי. העימות הראשון ייערך בלילה שבין שלישי לרביעי בקליבלנד, אוהיו, וינחה אותו כריס וואלאס מ"פוקס ניוז". וואלאס בחר שישה נושאים שבהם יעסוק העימות: פועלם של טראמפ וביידן עד כה; בית המשפט העליון; נגיף הקורונה; הכלכלה; המתח הגזעי והאלימות בערים; והגינות הבחירות. לכל נושא יוקדשו 15 דקות, שבראשיתן תוצג למועמדים שאלה ותוקצה להם דקה להשיב עליה.
העימות השני ייערך במיאמי, פלורידה, ב-15 באוקוטובר, וינחה אותו סטיב סקאלי מ-C-SPAN. עימות זה יתנהל במתכונת של כנס בוחרים: המועמדים יישאלו שאלות על-ידי משתתפים מהקהל, וטראמפ וביידן יקבלו שתי דקות להשיב על כל שאלה. העימות השלישי והאחרון ייערך בנאשוויל, טנסי, ב-22 באוקטובר, ותנחה אותו קריסטן וולקר. הוא ייערך במתוכנת דומה לזו של העימות הראשון.
מה על הפרק חוץ מהקורונה והמשבר הכלכלי?
עניין מרכזי אחד הוא המחאה נגד הגזענות. ההתחזקות העיקרית של ביידן בסקרים אירעה ביוני, כשההפגנות על רצח העצור השחור ג'ורג' פלויד הגיעו לשיאן. במחנה הליברלי האשימו אז, ועדיין מאשימים, כי בלשונו הבוטה ובקריצתו לחוגי ימין קיצוני מעודד טראמפ אלימות על רקע גזעי. הנשיא מצדו ניצל את המהומות שפרצו בשולי מחאת Black Lives Matter כדי להבטיח שרק ממשל בראשותו יביא חוק וסדר לרחובות, ושאם ביידן יכבוש את השלטון – אנרכיה תשרור בערים.
בהיבט הכלכלי עומדים על הפרק כבכל מערכות הבחירות האחרונות סוגיית ביטוח הבריאות והמתח שבין הרצון לחזק את התעשייה האמריקנית לבין הצורך לעצור את ההתחממות הגלובלית. בצל התחזקות המחנה הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית טוען טראמפ כי אם ביידן ייבחר לנשיאות הוא יישלט על-ידי בכירי השמאל הרדיקלי, בהם ברני סנדרס, אליזבת וורן ואלכסנדרייה אוקסיו-קורטז, ויכפה על הכלכלה האמריקנית סוציאליזם – מילת גנאי בלקסיקון הפוליטי של ארה"ב.
בתחום יחסי החוץ הנושאים המרכזיים שכפה טראמפ על הבחירות הם העימותים עם סין ואיראן. בשנים האחרונות ניהל הנשיא מלחמת סחר נגד בייג'ינג, והוא מאשים אותה בגניבת סודות טכנולוגיים מחברות אמריקניות ובהפצת נגיף הקורונה לארה"ב. על טהרן הטיל טראמפ מחדש סנקציות כבדות אחרי שפרש מהסכם הגרעין של 2015. כעת הוא מזהיר שאם ביידן ייבחר הוא ינהג ברפיון מול סין ואיראן. הדמוקרטים מנגד מדגישים כי העימותים בין טראמפ לנאט"ו, לאו"ם ולארגונים בינלאומיים אחרים החלישו מאוד את מעמדה של ארה"ב בעולם, והרחיקו בינה לבין בעלות בריתה המסורתיות, ובראשן מדינות מערב אירופה. מחנה ביידן גם מזכיר כל העת את פרשת "רוסיה גייט" ואת המאמצים שעושה לכאורה הקרמלין כדי לעזור לטראמפ לנצח גם בבחירות הקרובות.
ישראל איננה נושא מרכזי בבחירות, אך בעימותים צפוי טראמפ להציג את ההסכמים בינה לבין האמירויות ובחריין כהישג גדול של ממשלו, ולהדגיש כי בניגוד לאזהרות של חוגים ליברליים – החלטתו להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים ולהכיר בריבונות ישראל ברמת הגולן לא גרמה לשום הידרדרות מדינית-ביטחונית. אף שגם ביידן נחשב לידיד ישראל, הוא עשוי למצוא עצמו במגננה בסוגיה זו, משום שבכירים במפלגתו קראו במהלך הפריימריז לשקול לעצור את הסיוע הביטחוני לממשלה בירושלים אם לא תשנה את מדיניותה כלפי הפלסטינים. ביידן דחה אז את הרעיון בתוקף. יצוין כי לפי סקרים, גם הפעם יותר מ-70% מהיהודים בארה"ב מתכוונים להצביע למועמד הדמוקרטי.
אילו הפתעות עוד ייתכנו?
הפתעה ראשונה שעשויה להשפיע על המצביעים הגיעה השבוע: עם מותה של השופטת הליברלית רות ביידר גינסבורג התפנה כיסא בבית המשפט העליון, וטרמאפ והרפובליקנים מיהרו להודיע כי ימלאו אותו עוד השנה, ולא יותירו את המינוי לנשיא הבא כפי שדורשים הדמוקרטים בשל הקִרבה לבחירות. טראמפ הבטיח למנות שופטת שמרנית, ואם יצליח לעשות זאת יבסס בעליון רוב של 6 שופטים שמרנים מול 3 ליברלים. עשויה להיות לכך השפעה דרמטית על שלל סוגיות בחיי האמריקנים – מהזכות להפלות ועד זכויות להט"ב. את האפשרות שלו למנות שופט לעליון, קלף רב-עוצמה שקיבל לפתע, ינצל טראמפ כדי לנסות למשוך אליו מצביעים רפובליקניים קלאסיים הסולדים מאופיו אך מוצאים בו תועלת ככלי לקידום ערכיהם השמרניים.
הפתעה אחרת שטראמפ מקווה שתשפר את מצבו היא השלמת פיתוחו של חיסון לקורונה עוד לפני הבחירות, שתוכל להפיח אופטימיות בבוחרים ובשווקים. גם הידרדרות פתאומית במצבו הבריאותי של ביידן יכולה להשפיע על המצביעים. עוד ייתכן כי כמו בבחירות 2016 יצוצו תלונות חדשות של נשים הטוענות שטראמפ תקף אותן מינית בעבר, אך ניסיון ארבע השנים האחרונות מלמד כי סיכוייהן של תלונות כאלה להחליש את בסיס התמיכה בו נמוכים מאוד.