אף שמיעט לשתף פעולה, הוועדה הרפואית הייתה צריכה להכיר בו לפי דרישתו: זו המסקנה המרכזית שעולה מתחקיר ניסיון ההתאבדות של איציק סעידיאן, נכה צה"ל שלחם בגולני בגדוד 13 בגולני והצית עצמו מול משרדי אגף השיקום של משרד הביטחון לפני כשבועיים. צוות התחקיר שמונה על-ידי משרד הביטחון מצא כי קצין התגמולים פעל לאתר חומרים על עברו בבית הספר, במשטרה ובבדיקות שערך טרם גיוסו.
לצד זאת, ממצאי התחקיר שערך משרד הביטחון העלו כי סעידיאן לא התייצב לאחת הפגישות הראשונות שנקבעו לו עם הרופא המחוזי, לאחר שהגיש את התביעה להכרה בו כנכה צה"ל לפני כארבע שנים. "לאורך כל הליך הבחינה, קיבל איציק טיפולים רפואיים במימון אגף השיקום ונעשו ניסיונות רבים לסייע לו ולשלבו במסגרות טיפוליות", נמסר הערב ממשרד הביטחון.
צוות התחקיר גם קבע, כפי שנחשף ב-ynet לפני שבועיים, כי הפסיכיאטרית מטעם משרד הביטחון שבדקה את סעידיאן, דחתה את בקשתו להכיר בו כנכה צה"ל בשיעור של 50% כפי שביקש. לפי המלצתה שהתקבלה, 25% מנכות זו נבעה מאירועי עבר שאינם קשורים בשירותו הצבאי, ולכן הוא נותר עם הכרה חלקית בשיעור של 25% בלבד.
סעידיאן ערער על ההחלטה בפני הוועדה הרפואית העליונה שדחתה את הערעור. הסאגה נמשכה גם בבית המשפט המחוזי בירושלים וגלשה אל תוך 2020: הוא ערער בעצמו לבית המשפט ללא ייצוג משפטי, אך השופטים החליטו על מחיקת הערעור "מפאת חוסר מעש", לפי משרד הביטחון.
במשרד הביטחון האשימו בתחקיר את סעידיאן בשיתוף פעולה חלקי עם אגף השיקום, שניסה לסייע לו בטיפול השיקומי, כלשון משרד הביטחון. בתחקיר נטען כי סעידיאן מיעט להשתתף בפגישות שאליהן הוזמן. "הסיוע לאיציק כלל תשלום תגמולי מחיה חודשיים לתקופות ממושכות, סיוע חודשי בשכר דירה, ליווי חונך על בסיס שבועי, חופשת הבראה ועוד. עובדות האגף השקיעו מאמץ יזום לשמירה על קשר באינטנסיביות ובזמינות עם סעידיאן, במטרה לבנות אמון מולו", נמסר עוד.
במשרד הביטחון הוסיפו כי "לאחר הוועדה הרפואית העליונה חלה החמרה במצבו ולכן, לאחר ההתייעצות, הוחלט להעבירו לטיפול רב-מקצועי לבחינת כושר עבודתו תוך בניית תוכנית שיקום זמנית". הממצאים מתייחסים גם להחמרה בחודשים האחרונים שקדמו להצתה. בתחילת השנה הוחלט להאריך לו זמנית את אי כשירות העבודה, ובהתאם ניגש בתחילת החודש לעובדת של אגף השיקום וביקש להאריך את הענקת דמי המחיה שקיבל מהאגף.
העובדת, כך ציינו במשרד הביטחון, הסבירה לו שאי-כשירות לעבוד לא מזכה אוטומטית בהארכת דמי המחיה, ועל כן הוא התקשה לקבל זאת והיה נסער. יממה לפני שהצית עצמו, תואר בממצאי התחקיר, נמסר לסעידיאן כי בקשתו אושרה, אך נאמר לו שדמי המחייה יימסרו לו באופן חלקי מסיבות טכנית, וכי ההשלמה לחודש אפריל תימסר לו במאי. באותו ערב, אמרו במשרד, שלח סעידיאן הודעה לעובדת האגף שטיפלה בו ובה היה "תוכן אישי מטריד".
היא מיהרה לדווח על כך לממונים עליה ולרופא המחוזי שניסו ליצור קשר עם סעידיאן. משלא השיב לה, היא ציינה בפניו כי היא מתכוונת לפנות למשטרה, כחלק מהדאגה לשלומו. "הכול בסדר, סתם הייתי קצת עצבני", השיב לה, לפי ממצאי התחקיר. במשרד הביטחון טוענים עוד כי התחקיר העלה כי בימים שקדמו לכך התרחשו אירועים אישיים נוספים הקשורים לסעידיאן שאינם קשורים לטיפול אגף השיקום בו.
"לא הייתה העברת מקל מסודרת"
מסקנות צוות הבדיקה של אירוע ההצתה של איציק סעידיאן העלו גם פער תקשורתי בין הוועדות הרפואיות לבין קצין התגמולים בכל הנוגע להיקף ההכרה באיציק. "לא היה רצף טיפולי ולא העברת מקל מסודרת בין צה"ל לאגף השיקום", נכתב במסקנות. "לאור התמשכות תהליכי ההכרה, נראה כי סעידיאן נדרש לגייס כוחות להתמודדות ממושכת מול המערכת שנחזתה בעינו כעוינת".
אף שצוות התחקיר לא חקר את חברי הוועדות הרפואיות של האגף שמכהנים במעמד מקביל לשופטים, הוא מתח ביקורת על התנהלותם. "חלק מהרשומות הרפואיות והפרוטוקולים של הוועדות הרפואיות לוקים בכך שאינם מבטאים נאמנה את ההחלטות כפי שהובאו לידיעת הנכה, כולל ליקויים טכניים. ראוי היה לקבוע כי כל ה-50% נכות של סעידיאן יהיה על חשבון שירותו הצבאי", אמרו חברי הצוות.
הם גם מתחו ביקורת על העובדה שנכי צה"ל רבים נאלצים לשכור עורכי דין בעלויות גבוהות כדי למצות את הליכי ההכרה בהם כנכים, לצד פער ניכר של גורמי השטח בהענקת מענה מיידי לצרכים דחופים של הנכים. "יש עומס בירוקרטי שנובע מהוראות הדין והאגף, ופער בכוח אדם. במקרה של סעידיאן, הוא קיבל טיפול מתועדף ותמיכה כספית אף לפנים משורת הדין", אמרו בצוות.
במקביל, בתחקיר ההצתה נקבע כי מאבטחי אגף השיקום כיבו את האש שאחזה בגופו של סעידיאן בתוך 38 שניות. עוד נקבע כי הם העניקו לו טיפול ראשוני עד לפינויו המהיר לבית החולים.
ההמלצות הראשוניות של צוות הבדיקה שערך את התחקיר בעניינו של סעידיאן כוללות בין היתר מסלול ירוק ומהיר לטיפול בכל לוחם שנפצע באירוע מבצעי, ורפורמה מקיפה ביחס להכרה בנכים פוסט טראומטיים. במקביל, המליץ הצוות להגביל את תקופת הנכות הזמנית ללוקים בפוסט טראומה וכן לבחון שינוי סעיפי מבחן תפקודיים שעל-בסיסם נקבעים אחוזי נכות. המלצה נוספת היא קיצור הליך ההכרה וקביעת מסגרת זמנים קבועה. ההמלצות טעונות את אישור משרד הביטחון וחלק מיישומן תלוי בתקציבים שיאפשרו תוספת כוח אדם.