הסגר יימשך לפחות עד יום שני הבא? קבינט הקורונה, שהתכנס הערב (יום ג') באיחור של שלוש שעות, לא יכריע על חידוש הלימודים בגיל הרך וגם לא על פתיחתם של העסקים הקטנים. החלטות אלו יחכו להכרעה בדיון נוסף שיתכנס מחרתיים. בהודעת לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו הסבירו את ההימנעות מהחלטה הערב בעובדה שהתחלואה עדיין ברמה גבוהה ובכך שלא ניתן להעריך את השפעת החגים. במהלך הישיבה התווכחו השרים על פתיחת נתב"ג ועל פתיחת העסקים הקטנים.
- לעיון במצגת שהועברה לשרי הקבינט - לחצו כאן
המלצת ראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל) מאיר בן שבת היא להאריך את הסגר עד יום שני. לפי הערכות ראש המל"ל, "לא צפויים שינויים שיובילו אותנו ליעדים שהצבנו לפני 20 באוקטובר". בן שבת הוסיף כי יש לשקול סגר לילי כחלק ממתווה היציאה מהסגר המלא. בזמן הדיון התברר כי מחצות אובחנו 1,424 נדבקים חדשים בקורונה בכ-30 אלף בדיקות, ומספר הבדיקות החיוביות מכלל הנבדקים עמד על 4.9%.
בהתייעצות שהתקיימה בין ראש הממשלה, שר הביטחון, שר הבריאות ושר המדע הוחלט לכנס היום את קבינט הקורונה שידון בנתוני התחלואה, בתוכנית יציאה מסודרת לפי שלבים וקריטריונים. ביום חמישי יתכנס שוב הקבינט ויכריע אם בהתאם לנתונים ומגמות התחלואה ניתן לפתוח בשבוע הבא את מסגרות הגיל הרך, עסקים קטנים ללא קהל ושירותי איסוף עצמי.
ראש המל"ל דן בנושא עם מנכ"ל משרד הבריאות, פרויקטור הקורונה ויועצים נוספים. הם החליטו כי קיים קושי לקבל כבר עתה החלטות על הקלות בסגר. בישיבה זו הוצגו עיקרי חוות הדעת של פרופ׳ דב שוורץ, פרופ׳ ינון אשכנזי ופרופ׳ אלי וקסמן. פרופ' רוני גמזו הביע דאגה רבה מכך שלמרות תנאי הסגר נדבקו 3,000 איש ביום.
הפרופ' שמזהיר מתוכנית היציאה
(צילום: אבי חי)
שר הבריאות יולי אדלשטיין הזהיר בדיון: "אם לא נצא עם תוכנית זהירה, נחתום היום על הסגר השלישי". שר הבריאות הוסיף: "אין ספק שגם אחרי הסגר נצטרך להמשיך עם הסגר בערים אדומות נוספות. אנחנו חייבים לחיות בצל הקורונה חודשים ארוכים".
על התקנות שהציג משרד האוצר בדיון אמר אדלשטיין: "משרד האוצר מנסה לגנוב הצבעה, ולהביא תקנות מקומות עבודה ללא הגבלות, שאף אחד לא דן בהן ולא אישר אותן. זה לא מקובל עליי". לדעת אדלשטיין, "אפשר לפתוח עסקים היום אבל שתהיה אכיפה. אין ספק שגם כשנצא מהסגר נצטרך להשאיר יישובים אדומים. לא ניתן לבצע סגירה הרמטית, גם אם נרצה. יש עובדים חיוניים, יש מקרים הומניטריים בכל יישוב ייצאו כל יום כדין ולא ניתן למנוע את זה".
יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש העיר מודיעין חיים ביבס, שהשתתף כמשקיף בדיון, אמר: "יש לפתוח יחד עם הגנים גם את כיתות א' וב' באופן אורגני כבר מההתחלה. נתוני התחלואה בהם נמוכים והחזרתם לספסל הלימודים תשחרר 90% מהמשק ותיתן ביטחון ויציבות למאות אלפי משפחות".
לפי הצעה שהועברה לשרים, יוארך תוקף סגירת מוסדות החינוך שקבוע עד מחר בחצות לפרק זמן שייקבע בקבינט. נושא הגיל הרך יידון בנפרד. בנוסף, מוצע כי מגבלת היציאה מהבית למרחק של קילומטר לא תחול על חתונות.
שר הביטחון גנץ אמר בדיון: "אני מציע לסדר שנגמור את הדיון הטכני על הדברים שמצריכים התייחסות משפטית כדי שנוכל להעביר את הכול בהקדם לאישור הממשלה. יכול להיות שנכון יהיה לקבל את ההמלצה שעולה פה תוך כדי הדיון להאריך את התקנות עד יום שישי כי ביום חמישי נייצב אותן. כך נוכל לעצב את התקנות בצורה ברורה וכך לא נשגע את הציבור על דברים חסרי ערך".
גנץ וראש הממשלה נתניהו יצאו במהלך הדיון לשיחה טלפונית ביניהם ברקע אי ההסכמות על היציאה מהסגר. גנץ דרש לצאת מהסגר כבר ביום שישי מאחר שההחלטות צפויות להתקבל ביום חמישי, אולם ראש הממשלה התבצר בעמדה שיש לצאת מהסגר רק ביום שני כפי שהמליץ המל"ל.
שרת התחבורה מירי רגב התייחסה לנושא הטיסות בנתב"ג. לדבריה, "אני חושבת שצריך לפתוח את השמיים, שוחחתי עם גמזו ועם שר הבריאות. יש בשדה תו סגול שמוקפד בצורה מאוד מדוקדקת. יש להודיע שהתקנה על עניין התעופה לא תתארך".
השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה ציין בהקשר זה: "אנחנו לא יכולים לצאת מהדיון הזה בלי לתת משהו לציבור, צריך לתגמל אותו. תחשוב על משפחה שרוצה לצאת לחו"ל עד שייגמר הסגר והיא לא יכולה לעשות את זה".
במהלך הדיון התפתח ויכוח בין השרה רגב ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. אחרי שהיועמ"ש אמר שיש בעיות משפטיות בחידוש הטיסות בזמן סגר, השרה רגב קטעה אותו ואמרה שאין הצדקה בריאותית לשמיים סגורים.
במהלך הדיון בקבינט הוצג שקף של המל"ל, שהזהיר מפני הקלות – גם כשמספר הנדבקים היומי יגיע ל-2,000. בין היתר נכתב כי על כל 2,000 נדבקים יש בממוצע 60 חולים שמצבם יהיה קשה ו-15 מתים.
במל"ל הזהירו גם משחיקה של מערכת הבריאות וגרימת נזקים ארוכי טווח למערכת, בשל הקושי להתמודד עם כמות גדולה כל כך של חולי קורונה שיזדקקו לאשפוז. לגבי הנזק הכלכלי נכתב כי המשמעות של 2,000 נדבקים היא שליחת 4,000 ישראלים לבידוד ובכך יירדו לטמיון 84 אלף ימי עבודה.
סוגיית הבדיקות: "יש ירידה בביקוש"
הפרויקטור פרופ' רוני גמזו אמר כי "הגעה ל-2,000 זה ייקח ימים עד שבוע ימים, קשה לדייק. אנחנו בודקים את כל הנתונים, זה ממוצע של שבעה ימים". השר אוחנה תהה: "האם יכול להיות שהציבור החרדי נבדק פחות?", ועל כך השיב גמזו: "כל הציבור נבדק פחות".
השרה לשוויון חברתי מירב כהן שאלה: "למה יש ירידה כל כך גדולה בבדיקות? זה יכול גם לעוות את המסקנות שלנו. מה פשר הירידה הדרסטית?". פרופ' גמזו ענה: "תיארנו לעצמנו שעם ירידת התחלואה תהיה ירידה בכמות הבדיקות, מכיוון שהמנוע העיקרי של בדיקות הוא סימפטומים ותחושה לא נוחה.
"אדם שלא מרגיש טוב יבוא לבדיקה ומי שלא לא. זה לא כמו העלייה בביקוש לבדיקות כמו שהייתה במחצית הראשונה של ספטמבר. ברגע שיש ירידה בתחלואה - יש ירידה בביקוש. יש לנו עודף של 15,000 בדיקות, אולי נעשה איתן סקרי דגימות במערכת החינוך". הפרויקטור גמזו העיר: "זה מדהים שבתנאי הסגר עדיין נדבקים 3,000 אנשים ביום. זה מראה גם על היכולות של הנגיף".
מבדיקה שערכו עדן דרוקמן-רפאלי והקבינט האזרחי עולה כי בשבוע האחרון בוצעו בישראל כ-236 אלף בדיקות, לעומת 359 אלף בדיקות בשבוע שקדם לו. המשמעות - ירידה של 34% בכמות הבדיקות, אל מול ירידה של 39% בכמות הנדבקים.
הדיון בקבינט התעכב לאחר שראש הממשלה נתניהו קיים כאמור שיחת ועידה עם שר הביטחון גנץ, שר הבריאות יולי אדלשטיין, שר המדע יזהר שי ואחרים כדי להחליט אם לקיים אותו היום כפי שנקבע במקור או לדחות אותו ליום חמישי כפי שהציע משרד הבריאות.
השרים גנץ ושי התנגדו לדחייה ואמרו: "עסקים קטנים ממשיכים לקרוס, חייבים לדון בהחזרת הילדים למסגרות. הדיון באסטרטגיית היציאה לא סובל דחייה נוספת".
במצגת שהוצגה לשרי הקבינט צוינה רשימה של יישובים עם תחלואה גבוהה, שבהם מומלץ להמשיך את ההגבלות בצורה מהודקת. הרשימה כוללת את מודיעין עילית, בני ברק, רכסים, ירושלים, ביתר עילית, אלעד, בית שמש, קריית מלאכי, אופקים, רמלה, נתיבות, אור יהודה ואשדוד.
מחאת העצמאים
(צילום: אורן בוטא)
שר האוצר ישראל כץ אמר בדיון כי הוא תומך מזה כמה שבועות בפתיחת עסקים שאינם מקבלים קהל. הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג הציגה נתונים עגומים שלפיהם הנזק למשק של עוד שבועיים סגר יסתכם ב-13 מיליארד שקלים. מרגע שהסתיימו החגים, כל שבוע מוריד רבע מהתוצר השבועי. "אנחנו רוצים לפתוח באופן מיידי מקומות עבודה ללא קבלת קהל. זה חותך בחצי את עלויות הסגר. אנחנו מדברים על עלויות של 7 מיליארד שקלים לשבועיים לעומת המתווה הנוכחי ואנחנו חושבים שזה קריטי כדי לפגוע כמה שפחות בתוצר ללא פגיעה בנושא הבריאותי".
לפני הדיון בקבינט הקורונה, החליט שר האוצר להביא לאישור מתווה לפתיחה מיידית של מקומות העבודה שאינם מקבלים קהל. ממשרדו נמסר כי "לאור הירידה הדרמטית בנתוני התחלואה, והעובדה כי לסגירת מקומות העבודה השפעה עצומה על הפגיעה בתוצר של מדינת ישראל, קורא שר האוצר לקבל החלטות".
פרט לפתיחת מקומות העבודה שלא מקבלים קהל, קרא השר כץ לפעול לפתיחה של הגיל הרך וכיתות א'-ב', לפעול לפתיחת המסחר בשלב השני של אסטרטגיית היציאה ולהוביל צעדי הגבלה דיפרנציאליים שיפחיתו תחלואה ויהיו בעלי עלות כלכלית נמוכה יותר.
"הדבר החשוב ביותר כרגע הוא להניע את המשק", אמר השר כץ לפני תחילת הדיון בקבינט הקורונה. "האחריות הלאומית כרגע, לאור הירידה הדרמטית בתחלואה והעובדה כי כל הנתונים מצביעים על כך שאין כמעט הדבקה במקומות העבודה, מחייבת אותנו לפתוח את אותם עסקים מיידית". בדיון עצמו אמר השר כץ: "אני בעד פתיחת העסקים שאינם מקבלי קהל כי אין בהם סכנה בריאותית ואם פותחים את הטיסות - צריך לפתוח את העסקים האלה".
כמה חברים בקבינט הקורונה הביעו לפני תחילת הדיון הסתייגות מסוגיות כמו לדחות ליום חמישי את ההחלטה על פתיחת גני הילדים. במקביל מתנהל ויכוח בקרב השרים האם מתווה היציאה מהסגר יכלול תשעה שלבים או שישה. במקביל, נציגי החרדים לוחצים לפתוח את הישיבות באופן מיידי בתמורה לכניסה לסגר מרצון בערים "אדומות". מחלוקות אחרות התגלעו בשאלת הארכת מגבלת היציאה מהבית למרחק של קילומטר ופתיחת הטיסות בנמל התעופה בן גוריון.
ועדת הקורונה דנה ביציאה מהסגר
(צילום: ערוץ כנסת)
יו"ר ועדת הקורונה ח"כ יפעת שאשא-ביטון (הליכוד), אמרה הבוקר בדיון שעסק בנושא: "הגיע הזמן שנסתכל על הקורונה בצורה רחבה כעל משבר קורונה, ולא רק על ההתמודדות במניעת התפשטות הנגיף עצמו. אנחנו חייבים להסתכל על מספר המובטלים, כמה אנשים פשטו רגל, כמה אירועי אלימות במשפחה היו; אנחנו מאבדים כאן דור שלם של ילדים - אותם ילדים שכבר תקופה לא מגיעים לבתי הספר בצורה סדירה. אנחנו יודעים שהנגיף יישאר כאן לפחות עוד שנה ואנחנו לא נסגור אנשים בבתים במשך שנה.
"איבדנו את אמון הציבור ואנחנו נמצאים בנקודת זמן טובה לבנות אותו מחדש: לדבר עם הציבור בהיגיון, בשקיפות אמיתית ובגובה העיניים; לתת לרשויות מקומיות לנהל את המלחמה בנגיף. אנחנו צריכים אכיפה נכונה של מוקדי התקהלות שיכולים להפוך למוקד התפרצות. צריך לעשות את הדברים מתוך שיקול דעת ולא מתוך כוח. אנחנו מבקשים ממשרד הבריאות שייקח בחשבון את הפרמטרים האלה בתוכנית שיציג".
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, אמר בדיון: "המדיניות צריכה להיות כמה שיותר אחידה מבחינת הסיכון האפידימיולוגי ועליה להתבסס על מדדי התחלואה. לא נתקדם כל עוד לא נעמוד במדדי התחלואה שהוגדרו לכל שלב. צריך להחיל את תוכנית הרמזור מאוחר יותר".
בהכנת הכתבה השתתפה תמר טרבלסי חדד
