קשה להאמין ששרי החוץ של ירדן, מצרים ועיראק, שנועדו ביום שני בבגדד, לא החליפו ביניהם אף מילה על איראן או על ישראל. הרי טהרן, כמו ירושלים, מעסיקות את המדינות הללו על בסיס יומי. אבל בהצהרות שסיכמו את פגישתם התעקשו שלושת השרים להסתפק בהודעות טכניות על העברת סחורות ושינוע סטודנטים.
אלא שבפועל הפסגה הזאת נועדה כדי למצוא תחליף ליחסים הנרקמים כעת בין ישראל לנסיכויות המפרץ הפרסי. מעין מסלול חדש שעוקף את ישראל, ויעניק ביטוי לזעמו הבלתי מוסתר של המלך עבדאללה על ראש הממשלה נתניהו.
אבל חשוב לשים לב: שושבינת היחסים במשולש החדש הזה היא דווקא מצרים. היא זאת שהביאה ורתמה את עיראק, למרות מורכבות היחסים הלא פשוטה עם איראן, ובהמשך גייסה גם את ירדן. מפגש של שלושת מנהיגי המדינות שהיה אמור להתקיים השבוע נדחה ברגע האחרון בגלל אסון התנגשות הרכבות בסוהאג שבמצרים, ועכשיו ממתינים לפסגה שתתקיים באזור הירוק המאובטח של בגדד.
מומחים בישראל שעקבו השבוע אחרי היחסים בין שלוש המדינות ידעו להבחין בדקויות. את המלך עבדאללה היה קל לגייס למשולש החדש, שעוקף את ישראל, לא במקרה. אנשי קשר ישראלים נדרשו בימים האחרונים להסביר לבכירים ירדנים מדוע נתניהו התעקש להוריד את היחסים עם ירדן לפרופיל הנמוך ביותר: ראש הממשלה דרש לעצור את הטיסות בשמי ישראל ולמנוע ממטוסים ירדניים לעבור בשטחה. רק בהתערבות גורמי ביטחון בכירים המהלך הזה טורפד, וככל הידוע התנועה האווירית נעצרה לשעתיים בלבד.
הרבה לפני הסכם השלום נחשבה ירדן כאחותנו הקטנה והנתמכת. זרועות הביטחון ידעו תמיד איך לעזור, וירדן, בתמורה, שמרה על הגבול. תארו לעצמכם מה היה קורה אילו הסתמנה שם התרופפות
נתניהו אף סירב לבקשה ירדנית לאספקת מים מישראל, על רקע מצוקת המים המחריפה בממלכה. ראש הממשלה נמנע מלהשיב בחיוב לבקשה, למרות שאנשי המקצוע ובכירים במערכת הביטחון המליצו להיענות לה.
במשך שנים, הרבה לפני החתימה על הסכמי השלום ב-1994, ירדן נחשבה בזרועות הביטחון והמודיעין ובמשרדי הממשלה השונים כאחותנו הקטנה והנתמכת. זרועות הביטחון ידעו תמיד איך לעזור, המוסד נרתם לפעולות חשאיות, וירדן, בתמורה, שמרה על הגבול הארוך והפכה אותו לגבול בטוח. תארו לעצמכם מה היה קורה אילו הסתמנה התרופפות לאורך הגבול, ומחבלים שנתפסו בידי הירדנים היו מצליחים לחדור.
כך, הקשרים הביטחוניים בין המדינות הוגדרו מצוינים. דו-שיח מקצועי, לפעמים גם אישי יותר, התנהל בין קצינים ירדנים וישראלים. זאת הסיבה שבגינה קבוצה של קציני אמ"ן לשעבר, אנשי ביטחון בכירים ואנשי עסקים מתקשים להבין את ההידרדרות ביחסים עם ירדן שהיא פועל יוצא מהחלטותיו התמוהות של ראש הממשלה.
גם הקשרים הביטחוניים עם מצרים, בעיקר בסיני, השתפרו לאין ערוך בתקופת הנשיא א-סיסי. אבל, חשוב לשים לב, מצרים של א-סיסי שומרת על איפוק ביחסים עם ישראל. אין כמעט שיתוף פעולה אזרחי. מה שמתקיים, יתנהל בסודי-סודות.
סמדר פריתומריקוועכשיו, סיפור שמתחיל בעיראק. דיווחים שהגיעו לירושלים בשבועות האחרונים מצביעים על כוונות פרטניות ללכת לכינון סוג של שיתופי פעולה מסוימים מאוד עם ישראל. אזרחים עיראקים מתאמצים להתכתב עם ישראלים, והבכירים אצלם מדברים בגלוי על עידן חדש. אבל שתי עובדות יעצרו אותם, לפי שעה: איראן, שנמצאת בשטח, והבעיה הפלסטינית.
תוסיפו למרקחת הזאת את העמדה הירדנית והעמדה המצרית המוצהרת - שתי מדינות לשני עמים - ותקבלו סיפור מורכב מאוד, שהקרע בתוכו העמיק והחריף בגלל האירועים האחרונים בין לשכת נתניהו לארמון המלך עבדאללה בעמאן.
- סמדר פרי היא פרשנית העולם הערבי של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
