עיקרי דו"ח המבקר
(צילום: משרד מבקר המדינה)
הפשיעה בחברה הערבית ממשיכה להשתולל ולגבות חיי אדם, אבל למרות זאת רק באחוזים בודדים מתיקי החקירה בעבירות אלו הוגשו כתבי אישום. גם המאבק של המשטרה בהחזקת הנשק הבלתי חוקי לא נשא פרי.
דו"ח המבקר שפורסם היום (ג') מתייחס גם אל התמודדות המשטרה עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי בחברה הערבית וביישובים מעורבים. התמונה שעולה מהדו"ח לא ממש מרגיעה.
מדובר בביקורת מעקב לדו"ח שפורסם באוגוסט 2018, אז מצא המבקר כי יש עלייה בפשיעה בחברה הערבית בכמה תחומים, בהם היקף אירועי הירי. בביקורת המעקב נמצא כי העלייה נמשכה באופן עקבי ומתמשך – עלייה של 19% בשנת 2018 ושל 8% בשנת 2019 עד לשיא של כ-9,200 דיווחים על אירועי ירי בשנה בכל רחבי הארץ. הדיווחים כוללים גם דיווחי שווא.
גם במספר הקורבנות של עבירות נגד אדם וגוף הייתה עלייה של יותר מ-10% בין השנים 2017-2019, עד לשיא של כ-15,100 קורבנות. המבקר ציין כי מספר הקורבנות עלה, למרות הזרקור שהפנו המשטרה והמשרד לביטחון פנים לתחום זה והפעולות שנקטו לטיפול בפשיעה החמורה בחברה הערבית.
בהגשת כתבי האישום בגין עבירות ירי חל שיפור קטן. כבר בביקורת הקודמת עלה כי שיעור כתבי האישום שהוגשו בגין עבירות ירי מתוך תיקי החקירה שנפתחו הוא מזערי. ביקורת המעקב העלתה כי המצב נמשך. בשנים 2017-2019 עמד שיעור כתבי האישום על 3-5% מהתיקים, כלומר יותר מ-95% מהתיקים בעבירות ירי בחברה הערבית אינם מגיעים כלל לבתי משפט, והעבריינים אינם עומדים לדין.
מבקר המדינה בחן את מימוש תוכנית החומש שאישרה הממשלה לטיפול באלימות בחברה הערבית. לפי המבקר, ביצוע התקציב של תוכנית החומש עמד על כ-497 מיליון שקלים, שהם כ-47% מהתקציב שנקבע בהחלטת המשלה להקצות לה. בכך, כתב המבקר, נפגעה יכולת הממשלה להשיג את יעדיה בתחום זה.
המאבק בהחזקת נשק לא חוקי לא צלח
מבקר המדינה מצא כי פעולות המשטרה לתפיסות אמצעי לחימה בלתי חוקיים לא הביאו לבלימת מגמת ההתרחבות של הפשיעה בחברה הערבית, או אפילו לצמצום המגמה. במבצעי איסוף אמצעי לחימה ארציים שערכה המשטרה בשנים 2017 ו-2019 נאספו ביישובי החברה הערבית רק 15 ו-19 כלי נשק בהתאמה.
לפי הדו"ח, חלק מאמצעי הלחימה הלא חוקיים מוברחים דרך גבול ירדן, אך המשטרה לא הקימה יחידה מבצעית ייעודית לטיפול בהברחות דרך גבול ירדן. זאת למרות שבתשובתה לדו"ח הקודם ציינה את הקושי בטיפול בנושא בהיעדר יחידה כזאת.
המבקר ציין כי בביקורת הקודמת עלה כי הבידוק שמתבצע במעברי הגבול לאיתור הברחת כלי נשק הוא מדגמי ואקראי, ללא הכוונה מודיעינית, ובעקבות כך מאותרים מעט מדי אמצעי לחימה מוברחים. ביקורת המעקב העלתה כי המצב לא השתנה, והמעברים הם עדיין כר פורה להברחת אמצעי לחימה בדרכים שונות.
ליקוי נוסף, שהמבקר מצא שלא תוקן מהביקורת הקודמת, נוגע לפיקוח על סחר בכלים דמויי נשק. המבקר מצא כי למרות שבביקורת קודמת כבר עלה שבישראל אין פיקוח על סחר בכלים אלה, בביקורת המעקב התברר כי הסדרת הנושא טרם הושלמה.
המבקר מצא עוד כי למרות שהביקורת הקודמת העלתה כי עדיין לא התקבלה הסכמה בין המשרד לביטחון הפנים לרשות להגנת עדים בנוגע להעברת הטיפול בעדי תביעה מאוימים לאחריות הרשות, בביקורת הנוכחית המצב לא השתנה. בעקבות כך, לדברי המבקר, שוטרים רבים עדיין מוסטים ממשימות ליבה וממשימות שיטור שוטפות – למשימות אבטחה.
בסיכום הפרק כתב המבקר כי יש הכרח בהתגייסות של גורמים משפיעים בחברה הערבית לחיזוק שיתוף הפעולה בין בני החברה הערבית ומנהיגיה לבין המשטרה, זאת במטרה לקדם את המהלכים הנדרשים לטיפול בפשיעה. מבקר המדינה התריע כי היעדר שיתוף פעולה כזה הוא חסם לקידום פעולות יעילות בנושא.
המבקר חתם את הפרק וכתב: "סוגיית הפשיעה בחברה הערבית מעסיקה את החברה הישראלית זה כעשרים שנה, ועל אף פעולות שננקטו המצב הולך ומחמיר. רק בשילוב זרועות של המשטרה, הממשלה והנהגת החברה הערבית אפשר להביא להפחתה באלימות הגואה בה, להעלות את הביטחון האישי בה ולשפר את איכות החיים של החברה הערבית".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: אלימות וירי מתרחשים לעיתים קרובות מדי בקרב החברה הערבית, רובם על רקע סכסוכים פנימיים. המשטרה פועלת בנחישות לאורך כל השנה נגד אחזקה, סחר ושימוש באמל"ח בכל זמן ובכל מקום. פעילות זו הביאה לתפיסת כמויות נשק חסרות תקדים. בשנה החולפת המשטרה עצרה בחברה הערבית יותר מ-5,000 חשודים בעבירות נשק.
בשנה החולפת הוגשו בתום חקירות 1,548 כתבי אישום נגד נאשמים בעבירות ירי ואמל״ח בכל הארץ, וכ-85% הוגשו נגד חשודים מהחברה הערבית. רק בחודש החולף, נתפסו מאות אמצעי לחימה, חומרי חבלה ורימונים ביישובי החברה הערבית בישראל, ובהם גם עשרות כלי נשק.
עם הקמת המנהלת לחיזוק שירותי המשטרה בחברה הערבית גויסו מאות שוטרים ובימים אלו במשרד לביטחון הפנים ובמשטרת ישראל שוקדים על הקמת אגף חדש (סייף) שכל מטרתו סיכול ומניעת פשיעה בחברה הערבית, לטובת ההקמה הוקצו משאבים מקצועיים וכלכליים כבירים. נפתחו תשע תחנות משטרה ושבע נקודות כדי לקצר את זמן התגובה ולהעמיק את השירותים.
לצד המשך האכיפה, כדי לטפל בתופעה ולמגרה לחלוטין דרוש טיפול רב מערכתי ושינוי שורשי עמוק מעבר לאכיפה. משטרת ישראל תמשיך במאבק הנחוש והבלתי מתפשר נגד עבירות הנשק, ביישובי החברה הערבית ובכל מקום אחר, הכל בכדי לשמור על שלום הציבור וביטחונו.
