את המשבר הזה צריך להפוך להזדמנות, זה לגמרי אפשרי. הממשלה תשפוך בכל מקרה כסף רב כדי למנוע אנשים מלהגיע עד פת לחם, וכדי להניע את הכלכלה. אבל אם כבר שופכים כסף, כדאי לעשות זאת עם שכל ובשיקול דעת. זה לא הגיוני להעביר לכל האזרחים מענק באותו הסכום. זה בדיוק כמו לבחור להשקות שדה בהצפה כמו פעם, במקום להשקות בטפטוף מדויק. ההצפה מבזבזת המון מים ואינה יעילה. הטפטוף נותן בדיוק מה שצריך ואיפה שצריך.
אין סיבה בעולם להעביר כסף לעשירונים העליונים, הם לא צריכים את זה. אין סיבה להעביר את המענק לעובדי מדינה שלא נפגעו כלל מהמשבר, ואין סיבה להעביר כסף לאנשים שפרנסתם לא נפגעה. הנתונים כולם נמצאים בידי המדינה, אל תתחבאו מאחורי "קשיים בירוקרטיים". תעשו סדר בנתונים. אל תשלפו, קחו כמה ימים, תחשבו עוד רגע בקור רוח, ותעשו את זה כמו שצריך. חובה לעזור, אבל למי שבאמת צריך. בערך שליש מהכסף שהממשלה רוצה לחלק מיועד לאנשים שלא זקוקים לו. חבל, מדובר במיליארדים שעוד נצטרך.
גם בעזרה לעסקים ובעידוד תעסוקה, תהיו קלים וידידותיים למשתמש ‑ פיצוי על אובדן הכנסות, מענקים על הגדלת מספר עובדים, ומס הכנסה שלילי. לא מאה טפסים ועינויים בדרך לתשלום. כמו שידעתם למצוא את כולם בשביל לגבות מס, ככה תמצאו את מי שמגיע לו ותשלמו מהר.
זה מה שצריך לעשות עכשיו: המדינה צריכה להשקיע בקידום תשתיות, זאת ההזדמנות. למצב התשתיות הרעוע בישראל חלק גדול בבעיית פריון העבודה הנמוך בארץ. שם תשפכו כסף, הוא יחזור אלינו ברווח גדול. הקדימו לבצע פרויקטים, גם כאלה שהיו מתוכננים לעוד חמש או עשר שנים, הקימו אותם עכשיו ‑ רכבת לאילת, לקריית שמונה, שדרוג התחבורה הציבורית, תקשורת, חשמל, גשרים, מנהרות, שדה תעופה בינלאומי נוסף בנבטים שבנגב, זה הזמן. הקמה מואצת של הפרויקטים האלה היא מנוע חזק שישפיע על כל המשק וידחף קדימה את הכלכלה.
המשימה השנייה היא פרויקטים של פינוי ובינוי. הבנייה תמיד הייתה קטר כלכלי בישראל, היא מניעה את שאר הענפים. פינוי-בינוי הוא מעשה חברתי מהמעלה הראשונה – במקום בתים מטים ליפול בונים בניינים חדשים. אנשים שגרו שנים בתנאים קשים זוכים בדירה חדשה. זה ניצול יעיל יותר של מרכזי הערים, מונע בנייה בשטחים הפתוחים מסביב לעיר, ומה שהכי יפה – זה לא עולה למדינה כלום. המדינה יכולה להיות נדיבה ולתת זכויות בנייה ברוחב לב. ליזם זה שווה הון, ולמדינה זה לא עולה שקל. תנו לרוכשים ערבות למשכנתה, גם זה לא באמת עולה למדינה כסף. אלה מוכרים דירות ואלה קונים, הכלכלה צומחת וכולם מרוויחים.
הדבר השלישי החשוב הוא הנשק הסודי שאין למדינות אחרות – העלייה. כל גל עלייה הביא איתו תנופה ופיתוח, העולים מייצרים ביקושים. המשבר הנוכחי בעולם הוא הזדמנות להביא עולים רבים לישראל. מדובר בפוטנציאל של מיליון עולים חדשים - יהדות התפוצות וישראלים שעזבו וישמחו לחזור הביתה. בעיתות משבר כולם רואים שאין ליהודים מקום טוב ובטוח מישראל. האנטישמיות שבה ומרימה ראש, הקשיים הכלכליים גם הם דוחפים יהודים ארצה. תהא הסיבה אשר תהא, העיקר שיבואו. זאת תהיה דחיפה גדולה לכלכלה בתוספת בונוס ‑ עוד מיליון יהודים בארץ יורידו סופית את הרעיון המטורף של מדינה דו-לאומית.
אפשר לצאת מהמשבר גדולים, נחוץ לנו "ניו-דיל" משלנו. חבל על הזמן, יאללה לעבודה.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
