כדורי שלג על שוטרים במחאת נבלני, בשבת
(רויטרס)
בצל ההפגנות ההמוניות נגדו בסוף השבוע, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין סיפק היום (ב') התייחסות ראשונה ונדירה לטענות לשחיתות מצדו. פוטין הכחיש את הטענות בתחקיר שפרסם מהמעצר שלו מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני, תחקיר שבו טוען נבלני כי בבעלותו של פוטין נכס מפואר לחופי הים השחור, שנרכש לדבריו בכספי "השוחד הגדול בהיסטוריה". פוטין אמר שהנכס לא שייך לו או לבני משפחתו ותקף גם את ההפגנות "הלא-חוקיות" נגדו.
"שום דבר שמצוין שם כנכס שלי לא שייך לי או לבני משפחתי הקרובים, ומעולם לא היה שייך", טען פוטין באמירה שכתבים המסקרים את הפרשה ציינו כי היא נשמעת פתלתלה למדי. במענה לשאלות של סטודנטים, בשיחת ועידה מקוונת, הוסיף הנשיא הרוסי כי צפה רק בקטעים קצרים מהתחקיר שפרסמו אנשיו של נבלני ביוטיוב – בסרטון שזכה לתהודה נרחבת עם יותר מ-86 מיליון צפיות עד כה – אך אמר שאין לו "זמן" לצפות בכולו. הוא הוסיף שהוא סבור שהתחקיר "משעמם" ודחה את מה שכינה "שמועות" ו"שטיפת מוח".
אנשיו של נבלני פרסמו את התחקיר בשבוע שעבר אחרי שזה נעצר עם חזרתו למוסקבה. נבלני חזר לארצו אחרי חמישה חודשים שבהם עבר שיקום בגרמניה, בעקבות ההרעלה שלו בחומר הכימי המסוכן נוביצ'וק, פעולה שאותה הוא והמערב מייחסים לקרמלין. פוטין ואנשיו דחו את הטענות הללו.
בתחקיר טוען נבלני ששווי האחוזה המפוארת הוא 1.35 מיליארד דולר, ושהיא נקנתה כאמור באמצעות כספי שוחד. לדבריו השטח שמקיף את הנכס בדרום הים השחור גדול פי 39 מנסיכות מונקו. לפי נבלני שירות הביטחון הרוסי, ה-FSB, מחזיק בשטח של כ-70,000 דונם מסביב לאחוזה. בשטח יש כרמים, קזינו ומתחם החלקה על הקרח.
איש האופוזיציה סיפר שמי שאחראים למימון המתחם הענק של פוטין הם בעלי הברית הקרובים ביותר שלו, כולל איגור סצ'ין – שעומד בראש ענקית הנפט "רוסנפט" – והאוליגרך גנאדי טימצ'נקו. "זו מדינה נפרדת בתוך רוסיה", אמר נבלני בתחקיר. "ולמדינה הזאת יש צאר אחד שאין לו תחליף: פוטין". טענות לקשר של פוטין לנכס המדובר בים השחור פורסמו לראשונה כבר ב-2010.
פוטין התייחס בדבריו היום גם להפגנות ההמוניות נגדו בשבת, שכמותן לא ראתה רוסיה כבר שנים ארוכות. רבבות רוסים יצאו להפגין ביותר מ-100 ערים ברחבי המדינה, ממוסקבה ועד העיר יקוטסק בסיביר, שם המפגינים יצאו לרחובות למרות שהטמפרטורות צנחו למינוס 52 מעלות. יותר מ-3,000 מפגינים נעצרו, ולפי הדיווחים מרוסיה בין אלו שעוכבו הייתה גם אשתו של נבלני, יוליה.
פוטין אמר היום כי ההפגנות הללו היו לא-חוקיות ולפיכך גם "מסוכנות". הוא טען שבהפגנות לקחו חלק ילדים, מה שלדבריו אסור שיקרה. למרות מבצע המעצרים הנרחב, היום קראו בעלי בריתו של נבלני להפגנות מחודשות ביום ראשון הקרוב, בדרישה לשחרר את נבלני שנעצר בטענה שהפר את המאסר על-תנאי שלו, עונש שהוטל עליו על גניבה לכאורה שבה הורשע ב-2014 – הרשעה שהוא טוען כי היא חלק מהרדיפה הפוליטית נגדו.
השינוי מורגש באוויר
מי שפרסם את ההודעה על ההפגנה הקרובה הוא לאוניד וולקוב, שהשתמש לשם כך באפליקציית המסרים המוצפנים טלגרם. "31 בינואר, 12 בצהריים. בכל הערים ברוסיה. עבור החירות של נבלני. עבור החירות של כולנו. עבור הצדק", הוא כתב. וולקוב ציין כי התאריך הזה נבחר כיוון שהוא המועד האפשרי הקרוב ביותר ל-2 בפברואר, אז יופיע נבלני בפני בית משפט שיקבע אם להטיל עליו עונש של 3.5 שנות מאסר בשל ההפרה לכאורה של המאסר על-תנאי.
ב"ניו יורק טיימס" ציינו כי ההפגנות בסוף השבוע איחדו פלגים שונים באופוזיציה שעד כה התקשו מאוד לראות עין בעין: מהליברלים האורבניים הפרו-מערביים, דרך הקומוניסטים ועד הלאומנים. כתב מקומי בעיר וולוגדה סיפר לעיתון האמריקני שכ-1,000 איש השתתפו שם בשבת בהפגנה בעד נבלני, וחלקם לדבריו היו קומוניסטים ומכחישי קורונה. חלק מהמפגינים, סיפר הכתב סרגיי גורודישנין, כתבו "פוטין גנב" וקללות שונות על קירות של בניין השייך לממשל המקומי. "אני חושב שבהפגנות הבאות יהיו יותר אנשים, לא פחות", אמר.
עם זאת, ב"טיימס" הזכירו שפוטין כבר עמד בעבר בפני מחאות נרחבות אף יותר, וב-2012 למשל יצאו יותר מ-100,000 איש להפגין נגדו ברחובות מוסקבה. אף שנבלני זוכה לתמיכה גדולה באופוזיציה הרוסית, פוטין הוא עדיין שליט פופולרי למדי ברוסיה. הנשיא בן ה-68 זוכה לשיעור תמיכה של יותר מ-60%, ובימי השיא שלו אף זכה לתמיכה של קרוב ל-90% מהציבור.
בינתיים גוברות הקריאות בעולם לשחרורם של נבלני ושל אלפי העצורים במחאה ההמונית בסוף השבוע. שרי החוץ של האיחוד האירופי קיימו היום דיון בתגובה אפשרית של אירופה למעצרים הללו. אחת האפשרויות שמקדמות כמה מדינות ביבשת היא סנקציות על בכירים במוסקבה. שר החוץ של ליטא, גבריאליוס לנדסברגיס, אמר כי "השינוי ברוסיה מורגש באוויר", וכי בריסל צריכה לתמוך בשינוי הזה. "האיחוד האירופי צריך לשלוח מסר ברור והחלטי מאוד שזה בלתי מתקבל על הדעת", אמר לנדסברגיס, שארצו היא מבין מובילות הקריאה להטלת סנקציות.
מחאת נבלני: מעצרים בסנט פטרסבורג
(צילום: רויטרס)
מדינות בלטיות נוספות תומכות בסנקציות כאלו, כמו לטביה ואסטוניה. שר החוץ האיטלקי לואיג'י די מאיו אמר אתמול כי רומא תומכת בצעדי ענישה מסוימים כמו הקפאת נכסים ואיסורי נסיעות, וגם רומניה הביעה היום תמיכה בסנקציות. אולם ההכרעה בסוגיה תגיע כנראה רק מפריז ומברלין, ושר החוץ הגרמני הייקו מאס אמנם קרא היום לשחרורם המיידי של המפגינים, אך לא התייחס לאפשרות של סנקציות נוספות על רוסיה. בריסל, נכיר, כבר הטילה סנקציות על כמה מקורבים של פוטין בעקבות הרעלתו של נבלני.
בתוך כך, במוסקבה ממשיכים להאשים את וושינגטון בתמיכה בהפגנות, בעקבות פוסטים ברשתות החברתיות של השגרירות האמריקנית שם, שלטענת הקרמלין עודדו את המחאה. בשבת, נזכיר, שגרירות ארה"ב פרסמה את מועדי ההפגנות ואת מיקומן, וקראה לאזרחיה להתרחק ממוקדים אלו. דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זכרובה, אמרה היום לתקשורת הממלכתית בארצה כי רוסיה הגישה תלונה לדיפלומטים האמריקנים על "תמיכה בעצרות לא-חוקיות" בכמה ערים רוסיות. היא ציינה כי הרשויות יחקרו גם חברות אמריקניות על המעורבות שלהן לכאורה בהפגנות.
