הילדים חוזרים הבוקר (א') לגנים, אבל בתי הספר עדיין סגורים - והקשיים שהיו מנת חלקם של התלמידים והוריהם בחודש האחרון צפויים להימשך עוד תקופה ארוכה. גם ההורים ששולחים את ילדיהם לגנים לא עושים זאת בלב שלם - וחוששים מהדבקות ומבידודים.
"זה לא שיש לנו הרבה ברירות, אנחנו חייבים לשלוח אותם לגן כי הילדים צריכים מסגרת ואנחנו חייבים ללכת לעבודה", אומר אלעד אסרף, בן 38 ממזכרת בתיה, אב למיכאלה בת ה-4 שבגן עירייה ולארי בן השנה וחצי שהולך לגן פרטי. "אני לא מרוצה מהמתווה ויש לי שאלות כמו לכל ההורים - למה חיכו לרגע האחרון? למה לא היה מתווה לפני שבוע? מה שמתסכל אותי הוא שאני שולח את הילדים עם חשש מאוד גדול שהמערכת לא מוכנה לאירוע".
"האבסורד הוא שהאמירות של יפה בן דוד הן שכולנו צריכים להיכנס מתחת לאלונקה ואני מרגיש שאנחנו ההורים ממש מתחת לאלונקה ומערכת החינוך וארגוני המורים והגננות לא באמת מסתכלים עלינו ולא על הילדים", הוסיף.
הילה לסרי-אבירם, בת 41 משוהם, תשלח את בתה שקד לגן טרום חובה. היא עושה זאת, לדבריה, "בלב כבד. כמו כל הילדים היא פשוט מאבדת את זה בבית ואי אפשר להחזיק אותה בבית יותר. להגיד לך שאני לא מפחדת שבשבוע הבא לא ניכנס לבידוד? ברור שיש בי פחד כזה".
בנה של לסרי-אבירם, דולב, לומד בכיתה ב', והיא סבורה שבעבודתה בהיי-טק יבקשו ממנה לשוב לעבוד מחר עם החזרה של הבת לגן - אף שהבן נשאר בבית. "מבחינה רפואית זה הגיוני, אבל ללמוד בזום זה מתסכל. הם לא ממש לומדים", היא אומרת.
ואלו בכלל ההורים ברי המזל. אתי איטח-חדד מאשקלון היא אם לשלושה ילדים שלומדים בבית ספר יסודי - אראל בכיתה א', אביב בכיתה ב' ואופיר בכיתה ד'. איטח-חדד לא מבינה מדוע גם ילדיה לא חוזרים למערכת החינוך: "כולנו בטירוף הזה. המורות משתדלות לתת מענה, אך במבחן התוצאה זה בלתי אפשרי. כל בוקר נפתח בשאלה 'כמה זומים יש לי'?".
לפי המתווה הנוכחי, ילדיה של איטח-חדד ישובו לבית הספר רק בעוד שבועיים, אם מגמת הירידה בתחלואה תימשך. "מי ילמד אותם קרוא וכתוב? מי ייתן מענה לחסך החברתי שנוצר? מי יגמול אותם מההתמכרות למסכים? אולי שמישהו יתעורר שם ויחליט כבר", היא אומרת בכעס. "כעובדת חיונית אני לא יכולה לתווך שלושה ילדים הזקוקים להכוונה, לדאוג למרחב למידה מותאם, לוודא שהם שומעים ומבינים את מה שיש למורה לומר. נוצר פער אדיר מבחינה לימודית, הנזק הנפשי לילדים האלה יהיה עצום".
יפית לחמני ממזכרת בתיה, גם היא אם לשלושה ילדים, שולחת מחר למערכת החינוך רק אחת מהם - אלה שבגן. יובל שבכיתה ב' ונוגה שבכיתה ג' עדיין יישארו בבית. "אני מרוצה שפותחים את הגנים, אבל הכול מתחיל מחדש מבחינת התאקלמות, הכול מתאפס", היא אמרה על החזרה המחודשת, חודש וחצי אחרי פתיחת שנת הלימודים.
"חבל שלא פותחים את בתי הספר גם לילדי היסודי", הוסיפה לחמני שעובדת מהבית. "המצב בבית מאוד לא פשוט. אנחנו צריכים לחלק את השעות בזום וזה יוצר קשיים. בית הספר מאוד חסר, הם זקוקים למרחב, לחברים, לתנועה, לגיוון של סביבת הלמידה. אני מצפה ודורשת שיפתחו את בתי הספר לשכבות הנמוכות. כולנו חסרי אונים".
תלמידי כיתות ה' ומעלה - ובהם התיכוניסטים - צפויים ללמוד בזום עוד חודשים - וייתכן שהם יחזרו לבתי הספר רק ב-2021. ירדן טל, תלמיד כיתה י"א בתיכון רעות לאמנויות בחיפה, חושש לקראת הבגרויות שבמועד חורף: "הלמידה בזום קשה מאוד, אין לי מושג איך אעשה את הבגרויות. אמנם במצב שבו אנחנו נמצאים יש יתרונות לזום, אבל זה קשה. אני שמונה שעות מול המחשב בזום. אני מסיים עם כאבי ראש וכאבי עיניים וזה מתיש".
"אנחנו מרגישים שלאף אחד במשרד החינוך לא אכפת מאיתנו, אפילו לא מדברים עלינו בישיבות של משרד החינוך", הוא אומר. "אני מודאג ומוטרד. אני מצפה לסיים תיכון עם תעודת בגרות מלאה ואין לי מושג איך זה יכול לקרות".
יו"ר מועצת התלמידים איתי קרויטרו, תלמיד כיתה י"א, אמר כי חייבים להחזיר את תלמידי התיכון לבתי הספר והתריע מפני ההחמרה במצב התלמידים מבחינת הפערים בלימודים והמצב הנפשי: "לא הגיוני להשאיר את תלמידי התיכון בבית למשך חודשים. התלמידים שרויים בקושי אמיתי וחייבים להחזיר אותנו כמה שיותר מהר ללמידה פיזית בבית הספר".
פורסם לראשונה: 00:15, 18.10.20