יום חמישי היה שמשי וחמים ולקראת 16:00 החלו לזרום להר מירון המוני ישראל מכל המגזרים והמינים. לקראת 18:00 סיפר לי גורם מוסמך במקום כי מספר הנוכחים כבר עומד על כ-100 אלף איש. מכל חלק בהר עלתה מוזיקה אחרת שמסמלת את שמחת ל"ג בעומר ואת סיום מנהגי האבל על מותם של תלמידי ר' עקיבא.
כל כמה מטרים יש אוהל של אוכל ושתייה, עמדות עזרה ראשונה ושילוט מרהיב כך שאין שום סיכוי שלא תדע להסביר איפה אתה. על אחד הגגות יושבים חסידים שממלאים את הארובה הענקית שמן זית, בקבוק אחרי בקבוק. בכל פינה ניצב זוג שוטרים.
כשהחשכה יורדת ונערכת ההדלקה של האדמו"ר הראשון, המוזיקה גוברת ואיתה הריקודים. מדי פעם זמר כורז "הצלה במערה", "הצלה בעזרת נשים", "הצלה, הצלה", אבל בדרך כלל מיד אחר כך הוא ימשיך לשיר. רק בשעה 0:55 משהו השתנה.
הזמר כרז: "הצלה במדרגות".
ב-0:57 יצא מתוך ההמון חובש כשבידו ילד קטן. "אל תדאג, אתה תישאר חי", הוא אומר לו ורץ איתו למבנה הכנסת האורחים. למכשיר הקשר שבידו הוא צעק: "אירוע רב נפגעים באזור 41". הוא פרץ את הדלת וחייג 1221: "מוקד, תזרימו כוחות. יש פה אירוע רב נפגעים".
00:58. אני מדליק מצלמה ומצלם סטטי. אני לא ממש מבין מה אני מצלם, אבל אלונקה אחרי אלונקה יוצאות מדבוקת ההמון ועליהן אנשים מחוסרי הכרה. בין האלונקות רצים כאלה שמנסים להחזיר לעצמם את החמצן שלא הצליחו להשיג בפנים.
פינוי הפצועים דקות לאחר האסון
(צילום: משה מזרחי)
אני מנסה להשיג את עמדת ההפקה של האתר ולעדכן אותם במה שעובר עכשיו בשידור חי, אבל הקווים קרסו. אני מנצל את מעט תקשורת האינטרנט שעדין ישנה ומחייג למערכת בשיחת ווטסאפ. "תעיר את כולם", אמרתי למבזקן. "מדובר באירוע שלא היה כמותו".
נער צעיר כשל לעברי, קרס ואיבד את הכרתו. מיד אחריו יצא עוד אחד. גם הוא התמוטט וההמונים דורכים עליו. כבר אי אפשר להמשיך לצלם. קיפלתי את המצלמה, לבשתי אפוד הזיהוי שלי מאיחוד הצלה עם הכיתוב "חובש" והתחלתי לסייע.
לא קשה להבין שאף אחד עוד לא לקח פיקוד ומדובר באנרכיה. כל אחד התפזר למקום אחר. תפסתי חובש שהתרוצץ במקום וציוויתי עליו להביא 10 תיקי חובשים. כשהוא חזר סידרתי שורה של חובשים וחילקתי להם פקודות: אתה מבצע עיסויים, אתה מקשיב לדפיברילטור, אתה עושה הנשמות.
עד מהרה פרושה מולנו שורה של עשר אלונקות. עשר החייאות ברצף של עשרה אנשים שעד לפני כמה רגעים רקדו לצלילי "בר יוחאי בקודש הקודשים, קו ירוק מחדש חדשים". עכשיו הם מקבלים עיסויים בכל הכוח במשך 25 דקות, עם שוק פה ושוק שם.
עכשיו צריך כאן איש רפואה בכיר יותר. עברתי בין העמדות עד שמצאתי אחד כזה. ביקשתי את הכרעתו בשאלה הקשה: להמשיך או לכסות? הוא עבר אלונקה אחר אלונקה. "תפסיקו, תכסו", הוא מבקש מאנשי הצוות. "צריך לשמור על כבודם. תכסו ותכניסו פנימה לאוהל כדי שלא יהיו לראווה".
ב-1:37 כבר שורר השקט של אחרי. המוזיקה פסקה לחלוטין בכל ההר. רק הכרזה "פנו את הדרך לכוחות ההצלה" נשמעת מדי פעם. בינתיים מתקבצים החובשים בפנים מבוהלות. מה בדיוק קרה פה, הם מנסים לעכל את האסון.
האחים יצחק ונתן מירב, כונני איחוד הצלה מצפת, מתחבקים ובוכים אחד על כתפו של האחר. גם אותם לא הכינו למה שראינו שם. צוותי חוסן של איחוד הצלה הם אנשי מקצוע מהטובים ביותר, שכבר התמודדו עם אירוע רב נפגעים, אבל לא כזה. האירוע ההמוני-רפואי הסתיים, והחל האירוע ההמוני-נפשי.
האחים מירב לא לבד. בכל פינה נמצאים שני אנשים חבוקים. בכלל לא בטוח שהם מכירים אחד את השני, אבל הם מושיטים כתף כדי שתפרוק את הדמעות בלי להרגיש צורך להתנצל.
אני חוזר לעבודתי העיתונאית ופותח שידור חי שמעביר את השקט הרועש. בראש כבר מנקרות השאלות. לא רק מי האחראי, אלא בעיקר למה זה לא נמנע. פחות מעניין כרגע מי בראש הפירמידה ויותר מי היה זה שהחליט לבצע שתי הדלקות המוניות במקביל.
ב-5:00 אני נשכב על מזרון ונרדם בוכה לשעה. קמתי בדמדומי הבוקר וירדתי בחזרה לזירה כדי לנסות להבין באופן רציונלי את מה שראיתי כמה שעות קודם לכן בזמן שחוויתי את שוק חיי. בכל פינה עדיין נמצאים קרעי בגדים, משקפיים, כובעים, כיפות, שעונים וטלפונים. מסביב השקט של אלה שרק לפני כמה שעות שרו באקסטזה "בר יוחאי נמשחת אשריך שמן ששון מחבריך" ועכשיו הם מתים.
בשעות הבאות אלווה עם המצלמה את הבכירים שבאו לזירה כדי להתנער מאחריות. אף אחד במקום לא האמין שחרדים יצעקו "רוצח" וקריאות גנאי אחרות לראש הממשלה בנימין נתניהו. ממילא האשמה היא לא בלעדית שלו או של בעל תפקיד ספציפי אחר. האשמה היא על כל אלה יחדיו. אלא שאף אחד לא לוקח אחריות אישית. רק קרדיט אוהבים לקחת ורק כשהכל נוצץ.
יממה וחצי חלפה מאז והגוף שלי עדיין אוגר כוחות כדי להמשיך קדימה. מירון 2021 וקורבנותיו יישארו זיכרון חרוט לכל החיים. יהי זכרם ברוך.
- משה מזרחי הוא צלם ynet וחובש "איחוד הצלה"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
