"בלי הסבר, אבא מת אבל הציל את אחי". הבן מנדי
(צילום: משה מזרחי )
ברחבי הארץ משפחות רבות אבלות על אובדן יקיריהן באסון בהר מירון, שגבה את חייהם של 45 בני אדם. אביו של יעקב אלחנן סטרוקובסקי ז"ל מאלעד, שנהרג בהילולה כחודש וחצי לפני יום הולדתו ה-21, סיפר על שיחתו האחרונה עם בנו הבכור: "שאלתי אותו אם הוא בטוח שפתחו את מירון לכולם, בגלל הקורונה, והוא ענה 'אבא אל תדאג, הכול בסדר'". בנו הגדול של אריאל צדיק ז"ל בן ה-56 שנספה בהר, ושהיה בעצמו בחגיגה, שחזר: "התקשרתי לאבא כמה פעמים, הוא לא ענה".
אריאל צדיק ז"ל, חסיד חב"ד משכונת בית וגן בירושלים, הגיע להילולה במירון עם שלושת ילדיו - מנדי (19), אלעזר הילל (17) ולוי יצחק (11). בנו הבכור סיפר על רגעי האימה בהר - ועל ההחלטה של אביו, שנראתה לו בלתי הגיונית - אך היא זו שהצילה את חייו של אחיו.
"הייתי עם אבא בהדלקה הגדולה, ורבע שעה אחרי שהתחילו הריקודים חבר שלח לי הודעה ושאל אם אני יודע שעושים החייאה באזור שלי. כתבתי לו בחזרה שלא מדובר רק בהחייאה אלא באירוע רב-נפגעים. מכיוון שבהכשרתי אני מגיש עזרה ראשונה, מיד רצתי לעזור לכוחות הביטחון וההצלה שהתחילו להגיע".
"כשהגענו לגשר, במקום שהיה כל הדוחק והבלגן, ראינו מראות מזעזעים", המשיך הבן, "גופות על הרצפה, הרבה ניסיונות החייאה והמון פצועים. לא תיארתי לעצמי שדבר כזה יכול לקרות, בטח לא שאחד מבני המשפחה שלי קשור לזה. רק אחרי כמה דקות, שהבנתי מה קורה לי מול העיניים, התחלתי לחשוש והתקשרתי לאבא שלי. צלצלתי כמה פעמים והוא לא ענה.
"המחשבה הראשונה שלי הייתה שהוא הלך לעזור", הוסיף הבן מנדי, "הוא היה גיבור, רק אהב לתת, הייתי בטוח שהוא ניגש לכוחות ההצלה. במשך כמה שעות לא הייתה קליטה, אני ואחי אלעזר הילל חיפשנו אחד את השני. בשניות שבהן הייתה פתאום קליטה אחי תפס אותי ואמר לי לבוא מהר למקום שבו הקמנו את האוהל. פתאום הבנתי שאחי הקטן בכלל לא נמצא לידי, שהוא היה ליד אבא".
משפחתו של אריאל צדיק ז"ל משתפת באובדן
(צילום: משה מזרחי )
"היה לנו נס משמיים", אמר, "אחי היה אמור ללכת עם אבא להדלקה שם ואז אבא אמר לו שהוא הולך לרקוד אז שלא יבוא איתו אלא יחכה לו במקום שבו היו. בלי שום הסבר הגיוני - איך אבא יעזוב ילד בגיל כזה במקום כזה לבד?". הוא סיפר כי הוא ואחיו מצאו זה את זה במקריות מוחלטת. "פתאום משום מקום שמעתי את אחי הקטן צועק לי 'מנדי, מנדי', ורצתי אליו. חיבקתי אותו ולקחתי אותו משם כדי שלא ייחשף למראות האלה".
שלושת האחים התקבצו יחד והמשיכו בחיפושים אחר אביהם. "חיפשנו, סרקנו, פרסמנו את השם, שאלנו אודותיו בכל מקום אפשרי - ולא מצאנו", שחזר מנדי. את ההודעה הכואבת קיבלה המשפחה למחרת. "היות שלא ידענו מה לעשות, איפה הוא ומה איתו, חשבנו על כל התרחישים הקיצוניים ושלחנו את דוד שלי לאבו כביר, שיבדוק שם. לצערי, הוא זיהה אותו ממש לפני כניסת השבת".
"אחרי ההלוויה הבנו למה זכינו ומה איבדנו"
את בית משפחת סטרוקובסקי פוקדים מנחמים רבים, שבאו לחזק את האם רחל, האב בועז, אחיותיו ואחיו של יעקב אלחנן ז"ל. "לאט לאט הבטן מתחילה להתהפך, והנורא מכל - שאתה לא רוצה לחשוב עליו - מתקרב", שחזר האב את שעבר לפני הבשורה הקשה. "גם כשבאתי לזהות אותו, ראיתי את המיטה ואמרתי 'רגע, זה לא יעקב. מה פתאום".
אביו של יעקב אלחנן סטרוקובסקי ז"ל מספר על בנו הבכור שאיבד
(צילום: אבי חי )
על בנו הוא סיפר: "היה בחור ישיבה, למד כאן בעיר בישיבת באר ישראל וקודם במקומות נוספים. ההילולה במירון וקברי צדיקים היו התחביב שלו. זכינו לארח אותו פה כמעט 21 שנים. הוא היה בני הבכור, רוחני מאוד. אחרי ההלוויה, כשהגיעו גם הסיפורים ששמענו מחבריו, הבנו את מי גידלנו בבית. למה זכינו ואת מי איבדנו".
תיעוד: שוטרים מפנים ילדים באזור האסון במירון
(צילום: דוברות המשטרה )
הלווייתו של יעקב אלחנן בבית העלמין ירקון
(צילום: אבי חי)
האב בועז שיתף ברגעים המתוחים סביב ליל האסון: "הוא התקשר אליי ביום חמישי בשעה 21:30 ואמר לי 'אבא אני נוסע למירון, אני על האוטובוס והוא מתעכב'. שאלתי אותו 'אתה בטוח שפתחו את מירון לכולם? עכשיו נגמרה הקורונה, איך זה יכול להיות?'. הוא ענה לי 'פתחו לכולם, הכול בסדר. אל תדאג'. אמרתי 'בסדר'. אני מכיר את יעקב, הוא היה כבר בהמון אירועים כאלה. אמרתי לו להתפלל עליי".
ביום שישי בבוקר נודע למשפחה כי בנם אינו בין החיים. "התעוררנו ושמענו על האסון הנורא, אבל עדיין אף אחד מאיתנו לא חשש לגבי יעקב", אמר האב, "התחלנו לחפש אותו, התקשרנו למוקדים שפרסמו כדי למצוא אותו. דיברתי עם כל החברים שראו אותו שם והם הרגיעו אותי. הם אמרו לי 'יעקב? הוא בחור גדול, מי יכול לדחוף אותו? ראינו אותו, הוא בכלל לא היה ליד המקום הזה'. הגעתי גם למתנדב זק"א שמכיר אותו, והוא אמר לי שהוא ראה את רוב ההרוגים ושיעקב לא היה ביניהם. קיבלנו רק מידע חיובי שעודד אותנו.
"השעות עברו, כמעט עד הצהריים", המשיך האב, "הטלפון שלו לא היה זמין. חיפשו אותו גם ביערות ולא מצאו. כמובן שהייתה לנו את האפשרות להגיע לאבו כביר, אם כי לא קראו לנו ולא רציתי להגיע לשם. כשאמרו שנשארו מעט נעדרים, וסביר להניח שהם גם הרוגים, הלב שלי קפץ. אז נסענו לאבו כביר, אני והדודים שלו".
תיעוד קשה: רגעי האסון בהר מירון
(צילום: קבוצת מדברים תקשורת)
האב שחזר עוד: "סיפרו לנו שחבר של יעקב, מתנדב בזק"א, ניסה להחיות אותו. השוטרים אמרו לו 'הוא נפטר, תמשיך הלאה', אבל הוא לא הסכים ולא עזב אותו עד שלא משכו אותו משם. יעקב נחנק, כשראיתי אותו הוא היה שלם. הוא היה בחור חזק, עמד שם ולא זז כדי לא לפגוע באחרים, לא למחוץ אותו, עד שהוא נחנק למוות. חברים שהיו איתו סיפרו לי שרק כמה דקות קודם לכן הוא שר, שמח וחיבק אותם. זה היה יעקב".
את מה שראה במכון לרפואה משפטית כינה בועז "תופת של גיהינום". הוא סיפר על עשרות משפחות שעמדו מחוץ לגדר, דואגים ליקיריהם ומתוסכלים מחוסר ודאות. "בסוף זיהו אותו שם", אמר.
על הטענות שנשמעו כלפי הרשויות הוא אמר: "לא נכנסתי לנושא הזה, כי אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורנית ואנחנו גם אנשים מאמינים. במשך שנים בנינו את האמונה שלנו, עברנו עוד הרבה דברים קשים ואם לא הייתה אמונה - הייתי במצב אחר. הדמעות זורמות, אבל לאמונה יש פה חלק חשוב". עם זאת הוא ציין כי "צריך לבדוק את ההיבט הטכני, שאסון כזה לא יחזור על עצמו. צריך להגביל את כמות האנשים. מדובר כאן על נשמות קדושות שהלכו למצווה, הגיעו לשמוח לכבוד הצדיק".
מבקר המדינה אנגלמן מודיע: "אפתח בביקורת מדינה מיוחדת בעקבות האסון במירון"
(צילום: לע"מ)
שוטרים הצילו ילדים: "ידיים הונפו, בחרנו מי יחיה ומי ימות"
בין הסיפורים הקשים והתמונות העצובות מליל האסון, בלט תיעוד שהופץ ושבו נראים שוטרים וכוחות מג"ב מפנים ילדים מהאזור שבו נרמסו עשרות. השוטרות והשוטרים ניצבו על החומה והעבירו לצד האחר, אל חבריהם שחיכו למטה, את הילדים - בהם גם בני 4-3 שחלקם מיררו בבכי.
השוטרים סיפרו כי עשרות ידיים הושטו אליהם - והיה עליהם לבחור את מי לשלוף מההמון. "בחרנו קודם כל את הילדים, הקטנים ראשונים. זה היה נורא. ממש בחירה בין מי יחיה ומי ימות", אמרו.
בתוך כך, ולאחר שהודיע על פתיחה בביקורת מיוחדת בעקבות האסון, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן יסייר בהר מירון. הוא יגיע למקום עם צוותים במסגרת תחילתה של עריכת הביקורת.
גלעד מורג השתתף בהכנת הכתבה
