הלחימה העזה שפרצה בין ישראל לארגוני הטרור ברצועת עזה מסבכת את מאמציהן של מדינות המפרץ, אלו מהן שחתמו רק לפני חודשים אחדים על הסכמי נורמליזציה עם ישראל, לשכנע את אזרחיהן הערבים לקבל את הסכמי השלום הללו. באיחוד האמירויות ובבחריין מביעים כעת חלק מהתושבים זעם וביקורת על התנהלות ישראל, ומנגד הזדהות עם הפלסטינים.
ההסברה הישראלית נכשלה? הצעירה שמעלה סרטונים לטיקטוק
(צילום: ירון ברנר)
המומחים סבורים כי מבצע "שומר החומות", שהלחימה בו היא החמורה ביותר מאז "צוק איתן" ב-2014, תקשה גם על מאמציה של ישראל לחתום על הסכמי נורמליזציה עם מדינות נוספות בעולם הערבי. הביקורת שמשמיעים כעת תושבים במדינות המפרץ לא רק מעמידה את הממשלות שם במבוכה, אלא גם מחזקת את הטענה שלפיה הסוגיה הפלסטינית עדיין מהדהדת בקרב ערבים ברחבי המזרח התיכון.
"לא משנה מהם סדרי העדיפויות הלאומיים והאזוריים שלך כרגע, כאשר דברים כאלה קורים – הסוגיה הפלסטינית חוזרת להכות בך", טוען הפרשן הפוליטי האמירתי עבד אל-חאלק עבדאללה.
אף שאיחוד האמירויות ובחריין, ששתיהן חתמו על הסכמי שלום עם ישראל בסוף השנה שעברה, גינו ברמה כזו או אחרת את הממשלה בירושלים, בקו הרשמי שהן נוקטות לא ניתן לזהות הסלמה ביחס אליה. אולם בקרב האזרחים הקריאות בוטות יותר וכוללות גינויים חריפים יותר כלפי ישראל. הפרשן הפוליטי עבדאללה הביע למשל אכזבה מההודעה האחרונה שפרסמה אבו דאבי, ושבה קראה "לכל הצדדים" לחדול מהאש. הוא אמר שההודעה הייתה צריכה לקבוע מפורשות שישראל היא התוקפן.
בבחריין, ארגונים אזרחיים שיגרו מכתב לממשלה ובו דרשו לגרש את השגריר הישראלי. בכוויית, מפגינים ערכו שתי עצרות ודרשו אישור מהממשלה לקיים הפגנה נוספת. בקטאר, הממשלה אפשרה למאות להשתתף בהפגנה שבה נשא דברים מנהיג חמאס איסמעיל הנייה.
ביטויי המחאה של ערביי המפרץ נעשים ברובם הגדול ברשתות החברתיות. באיחוד האמירויות, למשל, כמה גולשים העלו לאינסטגרם תמונות של עצמם עוטים כאפייה, כיסוי הראש השחור-לבן שהפך לסמל פלסטיני. אחרים שם צייצו השטאגים בטוויטר שבאמצעותם הביעו הזדהות עם הפלסטינים.
איחוד האמירויות, נזכיר, הייתה המדינה הראשונה במפרץ שחתמה על הסכם שלום עם ישראל, בתיווך ממשלו של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ. היא הפכה בכך למדינה הערבית הראשונה שחותמת על הסכם שלום עם ישראל מאז ירדן ב-1994. הפלסטינים טענו אמנם שמדובר ב"בגידה" וב"דקירה בגב", אך עוד שלוש מדינות הצטרפו אליה בזו אחר זו: בחריין, סודן ומרוקו.
בתקשורת הממלכתית באמירויות הציגו את ההסכם עם ישראל כתחילתו של עידן חדש של שלום, כזה שיקדם מתינות דתית ויציבות אזורית. בציבור האמירתי לא נראה שהייתה התנגדות לכך, לפחות לא באופן פומבי. להפך, כמה וכמה מובילי דעת קהל, שלהם עשרות אלפי עוקבים בטוויטר, שיבחו את הסכם השלום, והגנו על הקשרים עם ישראל גם במהלך הסכסוך הנוכחי. חלקם אף פרסמו פוסטים שבהם לגלגו על המפגינים הפלסטינים.
אולם בניגוד לדמוקרטיות במערב, במדינות המפרץ היעדר הפגנות של ממש לא בהכרח מלמד על תמיכה במבצע הישראלי בעזה. באיחוד האמירויות ישנו למשל איסור על הקמת מפלגות פוליטיות וחופש הביטוי הפוליטי נמצא תחת ביקורת הדוקה.
"גילויי התמיכה שראינו בימים הראשונים של הנורמליזציה ייצגו לדעתי משהו עמוק יותר בחברה האמירתית", טוען הפרשן עבדאללה. "זו הייתה הבעת תמיכה בממשלה, יותר מאשר הבעת תמיכה בנורמליזציה עצמה". מירה אל-חוסיין, חוקרת אמירתית מאוניברסיטת קיימברידג', סבורה גם היא כי האמירתים חשים ביטחון בממשלה שלהם ומרוצים מכך שהיא מספקת להם רשת ביטחון סוציאלית חזקה. "אבל זה לא אומר שהם חשים בנוח עם מה שקורה סביבנו", היא מדגישה.
נתניהו נפגש עם שגריר איחוד האמירויות בישראל, במרץ
(צילום: עומר מירון, סאונד: ניר שרף, לע"מ)
אל-חוסיין עצמה שינתה את תמונת הפרופיל שלה בטוויטר כשהלחימה פרצה, לאות הזדהות עם הפלסטינים, ותקפה ברשתות החברתיות את ישראל בעקבות ההפצצות בעזה, שהחלו בתגובה לירי הרקטות ממנה. "אתה לא יכול לחתום על מסמכים ולצפות שהקטסטרופה האנושית תיעלם", אמרה בהתייחס להסכם השלום עם ישראל.
הפרשנים מסבירים כי באיחוד האמירויות מנסים בשנים האחרונות לעודד זהות לאומית על חשבון זהות פאן-ערבית או פאן-איסלאמית. "אני חושבת שהקשרים עם ישראל נראו כדרך לחזק את זה עוד יותר. אני לא יודעת איך זה ימשיך עכשיו", אומרת קריסטין סמית' דיוואן, חוקרת במכון למדינות המפרץ הערביות בוושינגטון.
דרך נוספת שאבו דאבי ניסתה לקדם באמצעותה זהות לאומית היא שינוי תוכנית הלימודים. אל-חוסיין מספרת כי אחיה הצעיר, בן 20, מעולם לא למד על הסכסוך הישראלי-ערבי בבית הספר: "רק כעת הוא למד על זה, מהרשתות החברתיות".
אחרי 7 שעות: ילדה פלסטינית חולצה מההריסות בעזה
(צילום: רויטרס)
עבור מיליוני ערבים, הרשתות החברתיות הן כבר זמן רב הדרך היחידה להביע את דעותיהם באופן בטוח וחופשי. מאז שהחלה הלחימה בין ישראל לחמאס, הגולשים הערבים מוצפים בתמונות מזוויעות של גופות ילדים פלסטינים מוצאות מההריסות בעזה, או בתמונות אחרות שנועדו לעורר זעם כלפי ישראל, כמו השלכת רימוני הלם במסגד אל-אקצה, במהלך ההתפרעויות בהר הבית.
באדר א-סייף, פרופסור מאוניברסיטת כוויית, טוען שמה שגורם לרבים במפרץ להתבטא נגד ישראל הוא "חוסר הפרופורציה" הבולט לטענתו בסכסוך. "כדי שהישראלים יחושו בטוחים, הם צריכים לחוש שהם מקובלים. התחושה הזו של קבלה לא תוכל להיות שלמה בלי שהם יתמודדו עם הסוגיה הפלסטינית".
