טירה בימי קורונה
(צילום: חגי דקל)
שנת הלימודים נדחתה ביותר מ-20 רשויות מקומיות "אדומות" בישראל ומתוכן כ-70% של המגזר הערבי. התחלואה ממשיכה לעלות ביישובים הערביים בישראל, גם מספר הנפטרים ממשיך לזנק - אבל הדעות על החמרת צעדי מניעת ההתפשטות חלוקות.
התחלואה מטפסת לא רק במגזר. מחצות אובחנו כחיוביים לנגיף לא פחות מ-1,951 איש - וההערכה היא כי עד חצות יישבר שיא הנדבקים מהיומיים האחרונים (2,184 אובחנו אתמול). בנוסף חל גם זינוק מדאיג במספר המונשמים, שהגיע ל-127 איש.
מפרוץ המגפה נפטרו בישראל 969 איש, רבים מהם מהמגזר הערבי. היום עדכנו במרכז הרפואי פדה-פוריה בטבריה כי בת 77, תושבת הכפר מייסר, מתה מסיבוכי הנגיף עשרה ימים לאחר מות בתה, בת 53. אתמול מתה במרכז הרפואי לגליל בנהריה בת 81 מהיישוב נחף, שאחיה (בן 66) שאושפז באותה מחלקה, מת בסוף השבוע שעבר. שניהם סבלו ממחלות רקע.
סגן ראש עיריית טירה ל-ynet: "סגר יהרוס את הכלכלה"
(צילום: חגי דקל, שחר גולדשטיין)
לדבריו, המצב בטירה "לא טוב". הוא טוען כי מכיוון שנעשו הרבה בדיקות בעיר מצאו הרבה חולים. "אני מקווה שהממשלה תיקח אחריות, צריך לטפל בסוגיית החתונות", ציין. תושבים רבים כמו חאפז אומרים כי מצד אחד סגרו את בתי הספר אך מן הצד השני מאפשרים לקיים אירועים, שבהם המשתתפים לא שומרים על ההנחיות.
"זה העניין, סגרו את בתי הספר והשאירו את החתונות כמו שהן. אני מבקש מהמשטרה פה בטירה, העירייה, מי שאחראי, שצריך לאכוף את החוק, תשתלטו על זה, זה קשה. החתונות מתקיימות בשכונות פה בטירה, בבתים, אז יש הרבה נדבקים בקורונה".
מנגד, מוחמד דעאס, סגן ראש עיריית טירה, אמר לאולפן ynet כי "סגר יסכן את הכלכלה בטירה". לדבריו, "זה ייצר לנו אבטלה כוללת בעיר, השבתה מוכרזת על המסחר, התעשייה, אנשים שעובדים מחוץ לעיר. אני מאמין שיש לנו בערך יותר מ-55% מבני טירה שהם עובדים מחוץ לטירה, במיוחד בסקטור היהודי".
סגן ראש העיר הסביר כי הוא מאמין שהתושבים "ייקחו אחריות ויצליחו לקטוע את המעגל שנהיה בכל שכונות טירה בקשר להדבקות בקורונה. לצערי הרב, עד היום היו לנו אירועים בבתים. גם במסעדות ברחוב לא כל כך מתייחסים להנחיות, אבל אני מאמין שעכשיו ייקחו את זה ביותר רצינות".
גם באום אל-פחם חוששים מסגר לאחר שהעיר הוגדרה "אדומה" בשל קפיצה בתחלואה. כעת ישנם 348 חולים פעילים מתוכם 207 אובחנו בשבוע האחרון. אחמד מחמיד, תושב העיר, טען כי סגר יפגע בתושבים קשה מאוד מכמה בחינות, "נקרוס מבחינה כלכלית וחברתית וגם מבחינת הלימודים שנדחו". מחמיד טוען כי התחלואה הגיעה כתוצאה מכך ש"אנשים החליטו לזלזל בכללים".
תושב אחר, עבד אלמאלק מחאג'נה, שהינו בעל עסק בעיר, מציין כי לקוחות רבים לא מוכנים להגיע עם מסכות. "לא כולם, יש כאלה ששומרים", הבהיר. "לא יכול להיות שמספר הנדבקים יעלה בגלל אלה שמזלזלים, חובה לאכוף ולא להפקיר אותנו. בתקופה הכי קשה אין מי שיאכוף".
תלמידה תושבת ג'לג'וליה, שהייתה אמורה להתחיל אתמול את שנת הלימודים שנדחתה בשל החלטת קבינט הקורונה סיפרה על האכזבה מדחיית פתיחת בית הספר. "למה אנחנו צריכים להיות בבית?", תהתה. "לא קל לנו שאנחנו צריכים להישאר בבתים עם פתיחת שנת הלימודים. הרסו לנו את הכל. עוד מעט נתפוצץ. ככל הנראה הקורונה תישאר איתנו עוד זמן ומה שצריך לעשות זה להתמודד עם המצב אחרת עתידנו ייהרס".
"אין אכיפה, אין הסברה, אין מודעות"
ד"ר יוסף משהראוי, מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב מכנה את המצב בחברה הערבית "קטסטרופה". בריאיון לאולפן ynet הוא מסביר מה לדעתו הביא למצב. "יש פה כישלון משולש, כישלון באכיפה בצורה דרמטית, כישלון בהסברה בגל השני, ואף אחד לא מבין כרגע מה הסכנות האמיתיות, לא מביאים את זה לידי ביטוי בתוך החברה הערבית ומחוצה לה".
ד"ר יוסף משהראוי ל-ynet: "הכישלון הוא משולש"
(ליהי קרופניק, שחר גולדשטיין)
ד"ר משהראוי טוען: "אנחנו יודעים בוודאות שהמצב, בטח בערים האדומות, הולך לקראת סגר, אז כבר מעכשיו צריך להכין ולהסביר ולהדריך ולהכין תוכנית כניסה ותוכנית יציאה".
הוא נשאל האם הסיבה לכך שהתחלואה במגזר הגיעה למצב הזה מכיוון ש"אין עם מי לדבר" והסכים. לדבריו, "כרגע המצב הוא שלא מקשיבים ובעצם מזלזלים גם בחברה הערבית וגם בחברה היהודית. מי שאכל אותה זה התלמידים - ופתאום המשפחות וההורים שהלכו ורקדו בחתונות במגזר רואים את זה".
בהשוואה לגל הראשון לטענת ד"ר משהראוי "המצב הוא בעייתי הרבה מעבר". הוא הסביר: "אנחנו צריכים להיות הרבה יותר מאורגנים, אני בהלם מהעניין הזה, אנחנו מדינת הייטק, אנחנו חברה של הייטק, אין לנו תוכניות, לא בחברה היהודית ולא בחברה הערבית".
הוא טוען כי אחת הבעיות היא שאנשים "לא מאמינים שהנגיף מסוכן". לטענתו הדעה הרווחת בחברה היא "אין בעיה שנידבק והכל יהיה בסדר", וזו לדבריו, "מהות הבעיה". הפתרון - הסברה. "עכשיו כשמאיימים בסגר פתאום זה כלכלי אז זה מאוד קשה להם, אבל בהחלט ברמה הרפואית, אנשים לא מבינים את התופעות לוואי של הנגיף".
"זה לא רק עניין של לחלות ולצאת מזה, התופעות לוואי לטווח ארוך יכולות להיות בעייתיות גם לצעירים לכן תהליך של הסברה הוא קריטי בעניין הזה".
בחזרה לעניין החתונות קרא למנהיגי המגזר וראשי המועצות "לעמוד בהנחיות המקצועיות ולא לתת לשום אינטרס, לא פוליטי, לא כלכלי, לא חברתי, להשפיע". לדבריו, חלק מאותם ראשי מועצות אף משתתפים באירועים. "זה מה שמצער. אי אפשר להמשיך ככה".
