4 צפייה בגלריה
הכנסת כבר ערוכה, מי ייבחר? הרצוג או פרץ
(צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת, יואב דודקביץ, אלכס קולומויסקי)
הקרב על תפקיד נשיא המדינה ה-11 של מדינת ישראל יגיע היום (ד') לקו הסיום כאשר 120 חברי הכנסת יכריעו ויבחרו בין מרים פרץ ליצחק (בוז'י) הרצוג. לפני כשבועיים יצא לדרך המרוץ לנשיאות כאשר הרצוג ופרץ הכריזו על מועמדותם לתפקיד. המרוץ התקיים הפעם בתוך כאוס פוליטי ובשעה שאין ממשלה קבועה בישראל.
בדרך כלל, מוכרים השבועות שלפני הבחירות לנשיאות כמתוחים במסדרונות הכנסת, קרב יצרי ורועש בהרבה מזה שבו חזינו הפעם. המועמדים שניגשים לקו הסיום הם אלה שהשלימו מסע ארוך ומתיש שכולל עשרות פגישות עם חברי הכנסת, יותר מפעם אחת עם כל אחד, פגישות ארוכות עם יושבי ראש המפלגות וניסיון לגייס תמיכה רחבה - רצוי שגם תהיה פומבית.
מרים פרץ מכריזה על התמודדותה לנשיאות המדינה
יצחק הרצוג מכריז על התמודדותו לנשיאות המדינה
אלא שהפעם, בצל המציאות הפוליטית המתוחה והמשבר השלטוני המתמשך, חלף רובו של הקרב הזה מתחת לרדאר. שני מועמדים הגיעו לבסוף לקו הסיום - יו"ר הסוכנות היהודית, השר וחבר הכנסת לשעבר יצחק (בוז'י) הרצוג, בנו של הנשיא השישי של מדינת ישראל חיים הרצוג, ומולו מרים פרץ, כלת פרס ישראל ששכלה את שני בניה והפכה לדמות אהודה ומעוררת השראה בקרב כלל האוכלוסייה. רבים מהאזרחים אף קראו לפרץ להתמודד כשזו היססה, והיא עשויה להיות האישה הראשונה שנבחרת לתפקיד.
שני המועמדים מציגים גישה שונה ואסטרטגיה אחרת בקרב הזה. בשעה שכוחו של הרצוג בולט מאוד במשכן והוא נהנה ממערכות יחסים עמוקות וטובות עם רבים מחברי הכנסת במסגרת תפקידיו בעבר ותפקידו כיו"ר הסוכנות בהווה, אצל פרץ הסיפור הפוך לגמרי.
היכרותה עם רוב חברי הכנסת היא שטחית יחסית, חלקם פגשו בה לראשונה רק במסגרת המרוץ. היא איננה דמות פוליטית ואין לה את הניסיון של הרצוג, לכן בצוות הקרוב שלה האסטרטגיה היא אחרת, שנועדה להביא את הקולות מהרחוב לתוך המשכן. עבור פרץ מדובר בקרב מורכב יחסית משום שאף ראש מפלגה לא הביע בה תמיכה פומבית בה והיא נדרשת לתמרן בתוך התמודדות קצרה עם עולם שהיא לא מכירה מקרוב. ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם שני המועמדים, אך טרם הודיע (ולא ברור האם יודיע) במי הוא תומך.
היתרון ואולי גם החיסרון של הרצוג לעומת זאת היא שההצבעה לתפקיד חשאית. את נשיא המדינה בוחרים על פי חוק יסוד: הנשיא. 120 חברי כנסת מאחורי פרגוד ובאופן שאיש לא יוכל לדעת מה הייתה בחירתם. המשמעת הקואליציונית במקרים שכאלה כמו גם המשמעת הסיעתית היא חסרת חשיבות.
להצבעה על תפקיד הנשיא בסיבוב הראשון נדרש רוב של 61 חברי כנסת לצורך הכרעה. אם אין תמיכה של 61 חברי כנסת בסיבוב הראשון מתקיים סיבוב שני שבו רוב רגיל מספיק על מנת לנצח. בתום סבב ההצבעה במליאה, פורום המורכב מיו"ר הכנסת ונציגי המפלגות סופר את הקולות בלשכת היו"ר ובסיום הספירה נמסרת ההודעה הרשמית למליאה.
הנשיא הנבחר יצהיר בפני הכנסת הצהרת אמונים בנוסח: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה ולמלא באמונה את תפקידי כנשיא המדינה". את הצהרת האמונים החתומה יישא הנשיא הנבחר או הנשיאה הנבחרת בתום תקופת כהונתו של הנשיא הקודם, במקרה זה, הנשיא ה-10 של מדינת ישראל ראובן (רובי) ריבלין.
אפשרות נוספת היא שאת הצהרת האמונים יישא סמוך ככל האפשר לפני החלפת הנשיאים, ויתחיל לכהן בתום תקופת כהונתו של הנשיא הקודם. את כהונתו יסיים ריבלין בחודש יולי - לאחר אחת הקדנציות הסוערות ביותר שעברה על בית הנשיא.
פורסם לראשונה: 22:18, 01.06.21
