הגנת הברזל של צה"ל סיכלה את כל ניסיונות חמאס לבצע פיגוע נרחב מהים, מהאוויר ומהיבשה - אך קושי מודיעיני מנע את חשיפת מערך הרקטות של צבא הטרור: כ-4,360 ניסיונות שיגורי רקטות ופצצות מרגמה בוצעו לישראל מרצועת עזה מתחילת מבצע "שומר החומות" ועד לשעה האחרונה שקדמה להפסקת האש בשעה 2 בלילה.
כ-3,400 מהרקטות והפצמ"רים חצו את שטח הרצועה, נפלו בשטחים פתוחים או יורטו על ידי לוחמי כיפת ברזל בכ-90% הצלחה. ככל הנראה מדובר בכמות שיגורי הרקטות הגדולה ביותר משטח אויב כלשהו לעבר מדינת ישראל אי-פעם בפרק זמן כה קצר, ופי כמה וכמה מכמות השיגורים מעזה לאורך שלושת המבצעים האחרונים בדרום (עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן), מאז שחמאס השתלט על הרצועה ב-2007.
לאורך מבצע "שומר החומות" צה"ל פגע בכ-800 רקטות ומשגרים שהצליח לאתר, אך גם בצבא מודים כי היה צריך לפצח בצורה מוצלחת יותר את הסוגיה האסטרטגית שגם ב"צוק איתן" כשלה: הידיעה היכן מוסתרים רוב בורות השיגור של חמאס.
חוסר המודיעין בנושא כה גדול עד שבפיקוד הדרום היו ממליצים להמשיך במבצע לו היו מצליחים, תוך כדי הלחימה, לגלות את מיקומי בורות השיגור. לפי הערכות בישראל, ברצועת עזה נותרו בתום המבצע עוד כ-10 אלפים רקטות לכלל ארגוני הטרור, ובהן מאות ארוכות טווח. יחד עם זאת, לפי צה"ל מערך הייצור העצמי של חמאס ספג מכה אנושה וכפולה: חוסלו הבכירים שמומחים בייצור ושדרוג הרקטות כבר בתחילת המבצע ורובם ככולם של מפעלי הייצור הושמדו.
בפיקוד הדרום לא מדברים על המלצות לצעדים אזרחיים לרצועת עזה ביום שאחרי, ומזכירים כי גם חמאס בעצמו, לצד מגבלות הקורונה, מנע כניסת אלפי פועלים עזתים לישראל בשנה האחרונה. יחד עם זאת, במערכת הביטחון מקווים שהמבצע ייצור אפקט חיובי על חמאס בחידוש המשא ומתן הקרוב עם ישראל להגעה להסכם הסדרה ארוך טווח. תוחלת המבצע, מזכירים בצבא, הייתה להרתיע ולא להכריע את חמאס, ולכן גם לא הופעל כוח קרקעי.
סיבה נוספת לכך שצה"ל נמנע מצבירת אוגדות מתמרנות בקרבת הרצועה נוגעת לחשש מפגיעה של פצמ"רים בחיילים כפי שהיה במבצעים קודמים. יחד עם זאת, כבר בשלב מוקדם היה ברור בצבא שלא ייעשה שימוש בכוחות קרקעיים, חרף תסכול וכעס שהדבר יצר בדרגים הטקטיים המעטים שכן הוקפצו לדרום, כמו בחטיבת גולני ובחטיבת השריון 7, שכמעט ולא הופעלו.
בצה"ל מעריכים כי ייקח זמן מה, ייתכן ששבועות עד חודשים, עד שיתבררו היקפי הנזקים הגדולים שנגרמו לחמאס במבצע, בעיקר לעיר הטרור שנחפרה מתחת לרצועה. לצד ספקות באשר לאחוזי היעילות של הפצצות המשודרגות נגד מנהרות, ברצועת עזה כבר פורסמו היום סרטונים על ניסיונות לחלץ מבטן האדמה את עשרות פעילי "הנוכבא" של חמאס שנקברו במנהרות.
צה"ל החריב מהאוויר לפחות שתי מנהרות התקרבות לגדר הגבול, אליהן כבר נכנסו ונהרגו 20 לוחמי חמאס בתחילת המבצע, מחאן יונס, והיום רמז ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ביממה האחרונה של המבצע סוכל ניסיון פשיטה דומה נוסף על-ידי תקיפה של מנהרת התקרבות נוספת. בצבא ציינו היום לטובה שיאים חדשים של שיתופי פעולה מיידיים בין אמ"ן לשב"כ שאפשרו לצוד ולהרוג לפחות 200 מחבלים ועוד 25 בכירים, רובם מחמאס.
בצבא הסבירו היום כי החליטו להפעיל את כלי המלחמה העיקריים שהוכנו מראש כבר במכות הפתיחה של הימים הראשונים – כדי להוציא את חמאס מאיזון ולקרוע את רשתות הפיקוד, הניהול המבצעי והאספקה שלו, רובן מתחת לאדמה.
הסיבה שבצה"ל בחרו לחשוף ולתקוף במבצע הנוכחי, נטול התמרון, את מנהרות הלחימה הפנימיות של חמאס שמיועדות נגד בתמרון הקרקעי של צה"ל, נוגעת לרצון של פיקוד דרום ללחוץ על חמאס ולגרום לו להבין שאבד לו ממד לחימה עיקרי לעתיד.
בפיקוד דרום מזהים שכבר היום חמאס מרסן פעילי טרור סוררים מלירות לישראל אך הכוננות הגבוהה וכוחות התגבור צפויים להישאר מול אוגדת עזה לפחות עד תחילת שבוע הבא.
לצד הכישלון בהשגת מודיעין על בורות השיגור בעזה, בצבא מודים כי היה רצון גדול יותר לסכל בכירים בחמאס, כמו מוחמד דף (ראש הזרוע הצבאית) ויחיא סינוואר (מנהיג הארגון בעזה) – ניסיונות היו, אך לא צלחו.
במקביל, בצבא הכינו תיק מודיעיני על בניין התקשורת הזרה שהופל במהלך המבצע כדי להוכיח ששימש גם לטרור. לפי צה"ל, חמאס הפעיל בבניין מעבדת לוחמה אלקטרונית. כעת שוקלים בצה"ל האם לשנות את מדיניות הפעלת הכוח מול חידוש הירי לעבר ישראל.