דמדומי ממשלו של דונלד טראמפ והכאוס הפוליטי בארה"ב מנהלים כעת את המזרח התיכון, וזה יימשך כנראה גם אחרי שטראמפ יעזוב את הבית הלבן ב-20 בינואר 2021. רוב השחקנים האזוריים הגדולים, כולל ארה"ב עצמה, מנצלים את הסיטואציה בוושינגטון כדי לקדם את האינטרסים האסטרטגיים שלהם, לשפר עמדות לקראת ממשלו של ג'ו ביידן וגם כדי למזער את הסיכונים מחילופי משמרות בבית הלבן.
5 צפייה בגלריה
המטרה: להרתיע את איראן. הציר שנוצר בין בנימין נתניהו, דונלד טראמפ ומוחמד בן סלמאן
(צילום: AP , רויטרס )
השחקן הראשי הפועל כרגע באינטנסיביות הוא ממשל טראמפ. הנשיא היוצא ומזכיר המדינה מייק פומפאו מנסים להשיג חמישה יעדים עיקריים עד תום הכהונה. הראשון שבהם הוא להקשות בכל דרך אפשרית על ביידן ואנשיו להסיר את הסנקציות מעל איראן ולחזור להסכם הגרעין. לשם כך מטיל ממשל טראמפ בימים האחרונים עוד ועוד סנקציות על חברות, מוסדות ואישים איראנים שמעורבים בפעילותה החתרנית של איראן ובפיתוח וייצור הטילים הבליסטיים של טהרן.
ביידן יוכל לבטל את הסנקציות המוטלות על איראן בגלל פעילותה הגרעינית על ידי חתימה על צווים נשיאותיים והכרזה על חזרה להסכם הגרעין מ-2015, שממנו פרש טראמפ. אבל בכל הנוגע לפעילותה של איראן לערעור היציבות במזרח התיכון ולקריאת התיגר על ארה"ב, ביידן זקוק לאישור של שני בתי הקונגרס. לא בטוח שלביידן תהיה שליטה גם בסנאט האמריקני, הנשלט כעת על ידי הרפובליקנים. לכן, את הסנקציות שמטיל טראמפ כרגע, ביידן לא יוכל לבטל.
המטרה השנייה של הממשל היוצא היא להרתיע את האיראנים מלהגביר את קצב העשרת האורניום ואת פיתוח הצנטריפוגות החדישות שמעשירות אורניום במהירות של עד פי שמונה מהצנטריפוגות הישנות. גורמי מודיעין בארה"ב, בישראל ובאירופה חוששים שאיראן עומדת לבצע מהלך מתריס שיקדם אותה בצורה ניכרת לעבר ייצור נשק גרעיני בתקופה שנותרה עד להשבעת ביידן, כדי להעמיד את הנשיא החדש בפני עובדה וליצור עליו לחץ להיענות לדרישותיה להסיר מעליה את הסנקציות.
בביקורו האחרון בירושלים אמר פומפאו לבני שיחו הישראלים כי ארה"ב נחושה בדעתה למנוע מהלך כזה. זו כנראה גם הסיבה שהממשל בוושינגטון הדליף לתקשורת העולמית כי טראמפ בחן אפשרות לתקוף את מתקני הגרעין באיראן בעקבות דו"ח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) שפורסם לפני כשבועיים וקבע כי טהרן ממשיכה להפר את תנאי הסכם הגרעין. מדליפי הסיפור אמרו לכתבים כי יועציו של הנשיא עצרו אותו בקושי רב ומנעו ממנו מלהפציץ לאלתר את מתקן העשרת האורניום בנתנז.
זה היה מהלך הרתעה תודעתי שעשה רושם רב על טהרן. האייתוללות והמנהיג העליון עלי חמינאי התייחסו לאיום ברצינות רבה ושלחו את בכירי הצבא ומשמרות המהפכה בבהילות לעיראק כדי לדבר עם עמיתיהם ולשכנע אותם שימנעו מארה"ב לתקוף את איראן משטחה של עיראק. ההנחה של האיראנים היא שכדי לתקוף מיד באיראן יכולים האמריקנים לעשות זאת בעיקר מבסיסיהם בעיראק וממדינות המפרץ הסוניות האחרות. לאיראן אין השפעה על מדינות המפרץ העוינות אותה, ובראשן סעודיה, אבל היא יכולה להשפיע על עיראק שממשלתה שיעית, וזה מה שעשתה.
המטרה השלישית של ממשל טראמפ היא למנוע הישגים מאיראן בעיראק. טהרן שואפת לסלק את האמריקנים מעיראק משום שנוכחותם של כוחות יבשה ואוויר אמריקניים על גבולה של איראן נחשבת כיום בטהרן לסכנה מספר 1 למשטר האייתוללות.
המשטר האיראני מפעיל לחץ כבד על ממשלת עיראק ובמקביל פועל נגד הכוחות האמריקניים באמצעות המליציות השיעיות הממומנות על ידי איראן ומקבלות הנחיות מכוח קודס של משמרות המהפכה. אותן מיליציות שיגרו לאחרונה רקטות לעבר הבסיסים האמריקנים הבודדים שעוד נותרו בעיראק. בשבוע שעבר הכריז טראמפ כי בכוונתו לצמצם את מספר החיילים המוצבים בעיראק ב-500. זה נותן תקווה לאיראנים כי הם יכולים, באמצעות לחץ על ממשלת עיראק, להשיג את מטרתם האסטרטגית בשבועות הקרובים.
המטרה הרביעית של ממשל טראמפ היא לגבש ולחמש את הציר האנטי-איראני שבאזור המפרץ הפרסי, שישראל היא כעת חלק ממנו. הביקור של ראש הממשלה בנימין נתניהו בסעודיה אתמול ופגישתו עם פומפאו ועם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן הם חלק מהמאמץ הזה.
דיווח: נתניהו נפגש עם בן סלמאן
(צילום: נדב אבס)
המטרה החמישית של הממשל קשורה במטרה הרביעית והיא להעניק לישראל הטבות ותופינים של הרגע האחרון באופן שישרתו את טראמפ ואת אנשיו בקרב ציבור הבוחרים האוונגליסטים בארה"ב, למקרה שטראמפ או פומפאו יחליטו לרוץ לנשיאות ב-2024. ההכרזה של פומפאו בירושלים כי הממשל החליט להכריז על ה-BDS ארגון אנטישמי, כמו גם המפגש בסעודיה, נועדו לשרת מטרה זו. אבל מטרה לא פחות חשובה של שני המהלכים הללו היא להעניק סיוע של הרגע האחרון לנתניהו בבחירות שיתקיימו בישראל, כנראה בעוד כמה חודשים.
אפשר להניח בסבירות גבוהה מאוד שהפגישה אתמול לא תוביל לנורמליזציה או להסכם שלום בין סעודיה לישראל. בן סלמאן היה אולי מעוניין בכך, אבל המלך הזקן סלמאן בן עבד אל-עזיז מתנגד. הוא מתעקש כי יש לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני לפני שסעודיה תנרמל רשמית את יחסיה עם ישראל. זו גם הסיבה שבגללה הפגישה המשולשת לא התקיימה בבירה הסעודית ריאד אלא בעיר החוף ניאום שבים האדום. מפגש בה לא יכול להיחשב לאקט רשמי של הכרה בישראל, אבל הביקור ה"חשאי" המודלף משרת היטב הן את תדמיתו של נתניהו והן את תדמיתו של בן סלמאן.
סביר להניח שבמפגש הזה דנו גם בדרכי הפעולה האפשריות שינקטו ארה"ב ובעלי בריתה המזרח תיכוניים אם איראן תנסה לנצל את הכאוס בארה"ב כדי להעשיר אורניום לרמה גבוהה הקרובה לזו הנדרשת לנשק גרעיני. ארה"ב החוששת מכך נקטה צעד נוסף שנועד להרתיע את איראן כששלחה מפציץ B52 בטיסה ישירה מעל ישראל, ירדן וסעודיה לעבר הבסיס האמריקני הגדול אל-עודייד בקטאר. המפציץ הזה הוא אחד מכלי הטיס הבודדים שמסוגל לשאת את מפצחת הבונקרים האמריקנית הכבדה שמשקלה 16 טון ואשר מסוגלת להרוס גם מתקני גרעין שמוחבאים מתחת לקרקע בנתנז ובפורדו.
גם הרמז הזה נקלט כנראה היטב בטהרן. סביר להניח שנתניהו ובן סלמאן שמעו מפומפאו על הדרכים שבהן מתכוון טראמפ להקשות על ביידן להסיר את הסנקציות מעל איראן. העובדה שנתניהו לא לקח איתו לפגישה את שר הביטחון בני גנץ, את הרמטכ"ל אביב כוכבי ואת ראש אמ"ן תמיר היימן, והסתפק רק בראש המוסד יוסי כהן, מעידה כי נדונו בפגישה בעיקר עניינים פוליטיים ולא תוכנית תקיפה משותפת באיראן.
ואולם, עצם העובדה שנתניהו לא התייעץ עם שרי ממשלתו הבכירים ועם המנגנון המשומן של אגף המודיעין בצה"ל מוכיחה שוב כי נתניהו החליט לקבל החלטות על דעת עצמו ועל פי שיקול דעתו הכמעט בלעדי, גם בנושאים קריטיים לביטחון הלאומי של ישראל. זה לא תקין, ואפילו עלול להיות מסוכן.
