פיזור הכנסת ה-23
(צילום: ערוץ כנסת)
בחצות (בין יום שלישי לרביעי) התפזרה הכנסת ה-23 וישראל נכנסה למערכת בחירות רביעית תוך שנתיים. בינתיים, ועדת החוקה אישרה פה אחד לקריאה שנייה ושלישית את הוראת השעה לניהול הבחירות לכנסת ה-24 בזמן משבר הקורונה. מדוע אנחנו חוזרים שוב למערכת בחירות? ואיך ייערכו ההצבעה וספירת הקולות? ynet עושה סדר.
לקראת חצות אמר יו"ר הכנסת ח"כ יריב לוין: "אנחנו נכנסים מכאן לתקופת הבחירות שלאחר התפזרות הכנסת". הוא ביקש לכנס את ועדת הכנסת כבר היום כדי לקבוע את הכללים לתקופת הפגרה. הוא הודה לחברי הכנסת על קיום שגרה פרלמנטרית "גם בתנאים המסובכים של התמודדות עם נגיף הקורונה".
למה הכנסת פוזרה?
בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן, שנחתם לפני קצת פחות משנה, נקבע שיש להעביר תקציב מדינה דו-שנתי לשנים 2020-2021. לקראת מועד העברת התקציב התעקשו בליכוד להעביר תקציב רק לשנת 2020, מהלך שבכחול לבן ראו כהפרה של ההסכם הקואליציוני, שהמשמעות שלו היא שהרוטציה בין נתניהו לגנץ לא תצא לפועל. המשבר נפתר באמצעות "פשרת האוזר" – חוק יסוד הכנסת תוקן כך שנקבע כי תקציב המדינה צריך לקבל את אישור הכנסת עד ל-23 בדצמבר 2020.
בימים האחרונים נרשם ניסיון גדול מצד חברי הקואליציה לתקן שוב את חוק היסוד ולדחות את המועד האחרון לאישור התקציב, אבל ברגע האחרון, בפעם השנייה והשלישית שקראו לחברי הכנסת להצביע, הופיעו במליאה חברי הכנסת מיכל שיר, אסף זמיר, מיקי חיימוביץ' ורם שפע - הצביעו נגד היוזמה וקברו את סיכוייה של הממשלה הנוכחית לשרוד.
היות שתקציב המדינה לא אושר עד למועד שנקבע - הכנסת מתפזרת אוטומטית על פי חוק. זו הפעם הראשונה שהכנסת מתפזרת בשל אי העברת תקציב. עם זאת, לפי ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, כבר היו בעבר מקרים שבהם פוזרה הכנסת בטענה שלא ניתן להעביר תקציב.
מה קורה עכשיו?
מכיוון שלא אושר עדיין תקציב מדינה, בחצות הלילה הכנסת התפזרה באופן אוטומטי, וישראל נכנסה למערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים. הממשלה הנוכחית תמשיך כממשלת מעבר עד לבחירות שיתקיימו בתאריך 23 במרץ 2021. בינתיים, חלק מהמפלגות יערכו בחירות פנימיות, אחרות ינסו לגייס כוכבים לרשימה ולעדכן אותה, ורשימות נוספות חדשות צפויות לצוץ לקראת מועד הבחירות.
איך יראה יום הבוחר?
הדיון בוועדת החוקה של הכנסת הציף על פני השטח חילוקי דעות רבים בין משרד הבריאות לוועדת הבחירות המרכזית, בנוגע לשאלה איך שומרים על זכות ההצבעה של כל אדם - וגם על הבריאות שלו.
קלפי ייעודי למבודדים, ארכיון
(צילום: ליהי קרופניק)
מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, אורלי עדס, סיפרה כי נכון לעכשיו מספר הבוחרים בכל קלפי יוקטן, חברי ועדות הקלפי יהיו ממוגנים, בכל עמדת הצבעה יהיו אמצעי חיטוי לעובדים ולמצביעים ושוקלים להציב קלפיות בתוך בתי אבות.
"אם משרד הבריאות ינקוט בשורה של צעדים ראויים ונכונים כבר עתה – אולי ביום הבחירות נגיע רק למאות חולים והבעיות יפתרו", אמרה עדס.
9 צפייה בגלריה
וכל להורות על הצבעה במעטפות כפולות במקרה של חשיפה לקורונה בקלפי. יו"ר ועדת הבחירות השופט פוגלמן
(צילום: אוהד צויגנברג)
האם יהיה יותר מיום בחירות אחד?
נכון לעכשיו, הרעיון של מספר ימי בחירות, במטרה לדלל את מסת המצביעים ביום אחד, ירד מהפרק. לדברי עדס, הסיבה לכך היא כלכלית. "עלות יום הבחירות למשק היא אדירה. זה לא הגיוני ולא ריאלי לקיים כמה ימים כאלה ולהשבית את בתי הספר ומקומות העבודה".
כדי לפתור את בעיית עומס המצביעים בקלפיות ועדת הבחירות תפעל בפתרונות אחרים כמו הוספת קלפיות והקטנת מספר המצביעים בכל קלפי.
קלפיות בבתי אבות
כדי לשמור על האוכלוסייה המבוגרת, שנמצאת בסיכון מנגיף הקורונה, בבתי האבות יוצבו קלפיות שקולותיהם ייספרו יחד עם שאר המעטפות הכפולות. אל בתי האבות לא יורשו להיכנס מצביעים מבחוץ, מלבד עובדי הקלפי.
חברי ועדת הקלפי באותו מוסד יעברו בדיקת קורונה 72 שעות לפני הכניסה לבית האבות ולא יתחלפו במשך אותו היום.
האם יש שינוי בשיטת ההצבעה?
גם בתקופת הקורונה שיטת ההצבעה תישאר כפי שהייתה עד היום – הצבעה באמצעות פתק נייר שמוכנס לתוך מעטפה – ולקלפי. בוועדת הבחירות הביעו התנגדות להצעת משרד הבריאות לערוך את הבחירות באינטרנט או בדואר מחשש לזיוף בבחירות ושיבושים אחרים.
"ההצעות של משרד הבריאות לא ריאליות, זה לא הגיוני לשנות עכשיו את שיטת הבחירות", אמרה עדס. "שינוי כזה דרמטי אפשר להעביר רק בחקיקה".
איך יצביעו חולי קורונה ומבודדים?
ועדת הבחירות המרכזית תציב קלפיות נפרדות למבודדים וקלפיות נפרדות לחולי קורונה – שיוצבו במרחק מספק משאר הקלפיות במטרה למנוע מגע בין המצביעים. בוועדת הבחירות הבהירו כי נכון לעכשיו לא ניתן לקיים הסעות לקלפיות וכי משרד הבריאות צריך לסמוך על המצביעים שלא יסתובבו בחוץ מעבר לזמן ההצבעה.
בכל עירייה או מועצה מקומית או אזורית שרשומים בה בעלי זכות בחירה, תמוקם לפחות קלפי אחת לחולים וקלפי אחת לחייבים בבידוד שאינם חולים. לגבי כלל הקלפיות, יו"ר ועדת הבחירות, בהתייעצות עם הסגנים ומנכ"ל משרד הבריאות, יקבעו ההוראות שיחולו על כלל הקלפיות ועל הבוחרים שיבואו להצביע - כגון הגבלות התקהלות, תפוסה מרבית, שמירה על היגיינה, תשאול בכניסה ועוד.
החשש הגדול כעת הוא שלא ניתן לדעת כמה חולי קורונה ומבודדים יהיו עד ליום הבחירות ולכן קשה להעריך מראש כמה קלפיות יידרשו והיכן יוצבו.
מה יהיה במקרה של סגר?
במקרה שיוטל סגר שלישי בישראל לפי חוק הקורונה, ניתן יהיה לצאת ממקום המגורים לצורך ההצבעה לבחירות לכנסת ולרשות מקומית. בדומה, בוחרים באזור מוגבל יוכלו להגיע לקלפי המוצב באזור.
מה אם יתגלה חולה קורונה בקלפי שבה הצבעתי?
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט עוזי פוגלמן, יוכל להורות על הצבעה במעטפות כפולות במקרה של זיהום קלפי בנגיף הקורונה. ועדת הקלפי תציין לצד שמו של הבוחר את שעת הצבעתו לצורך חקירה אפידמיולוגית או חקירה פלילית של טוהר בחירות.
איך תתנהל ספירת הקולות?
זו אחת השאלות שעדיין לא יודעים לענות עליהן בוועדת הבחירות המרכזית. "יש לנו רק יומיים לעשות את המבצע הזה וכמות המעטפות תהיה כפולה. נצטרך להתפרס על יותר שטחים ויותר עובדים. יכול להיות שנצטרך לעשות מחיצות בין העובדים במתחם הרחב. ננסה למצוא פתרונות".
ספירת הקולות בבחירות הקודמות
(צילום: אלכס גמבורג)
כמה זה עולה לנו?
בתקופת בחירות בשנה רגילה, ללא התוספות של הקורונה, תקציב הבחירות עומד על כ-400 מיליון שקלים. הפעם מדובר על תוספת משמעותית של עמדות קלפי, עובדים, ציוד חיטוי ומיגון ותוספות נוספות – שיעלו כ-90 מיליון שקלים נוספים.
כדי שהבחירות יוכלו לצאת לדרך הממשלה צריכה לאשר העברת תקציב מיוחד לבחירות, בנפרד לתקציב המדינה. בוועדת הבחירות התריעו שהם צריכים לקבל בהקדם לפחות חלק מהתקציב. "מדובר בכמויות אדירות של ציוד, הספקים צריכים לעמוד בלוחות הזמנים שלנו והאספקה לקלפיות צריכה להיות מוכנה חודש לפני יום הבחירות".
פורסם לראשונה: 23:09, 22.12.20
