הודו נמצאת בדרך לעקוף את ארה"ב ולהפוך למדינה עם המספר הגבוה ביותר בעולם של נדבקים בנגיף הקורונה. אך מהמפעלים המרשרשים של מהאראשטרה ועד השווקים הצפופים של קולקטה, הודים רבים חוזרים לעבודה ומקווים לשכוח מהמגפה המשתוללת במדינת הענק.
מאז מרץ אובחנו בהודו יותר מ-7.6 מיליון נדבקים, ויותר מ-115 אלף חולים מתו כתוצאה מסיבוכי הנגיף. לאחר שהסגר הנוקשה שהוטל במרץ והסתיים ביוני הותיר אחריו מיליוני אנשים על סף רעב, הממשלה – ו-1.3 מיליארד אזרחי המדינה – החליטו שהחיים חייבים להימשך.
סונאלי דיינג' בת ה-29, למשל, אושפזה השנה לאחר שחלתה בקורונה וסבלה מכאבי תופת כתוצאה מכך. היא החלימה, וכעת חזרה לעבוד במפעל שבו היא מרוויחה 25 אלף רופי בחודש (340 דולר) – כדי לטפל בשתי ילדותיה הקטנות ובחמותה, לאחר שמשפחתה איבדה את כל חסכונותיה בעקבות הסגר. "עכשיו, אחרי שהחלמתי, אני לא כל כך מפחדת מהמחלה", אמרה דיינג'.
בניגוד למדינות עשירות שבהן אוכלוסייה מבוגרת יותר, שיעור התמותה בהודו נמוך יחסית, כ-1.5%. בארה"ב, שבה רק רבע ממספר התושבים בהודו, מניין המתים במגפה כפול. אך מבחינה כלכלית, הודו ומדינות עניות אחרות נפגעו קשה הרבה יותר.
הבנק העולמי מעריך כי 150 מיליון בני אדם עלולים ליפול לכדי עוני קיצוני ברחבי העולם כתוצאה ממשבר הקורונה, ותחזית זו לא פוסחת על הודו, שגם בתקופה רגילה שיעור העוני בה הוא מהגבוהים בעולם.
בהודו, כמו בשאר המדינות המתפתחות, ילדים רבים יוצאים לעבוד כדי לעזור להוריהם לסגור את החודש, בעוד אלפי ילדות קטנות נאלצות להתחתן כדי לקבל כסף שיעזור אף הוא לפרנס את המשפחה.
בעיר ורנאסי שבצפון הודו, סאנצ'יט בן ה-12 כבר לא יכול ללכת לבית הספר, אז במקום זאת הוא מסתובב על גדות נהר הגנגס ואוסף בדים שהושלכו מגופות, רגע לפני שנשרפו והושלכו לנהר. "ביום טוב אני מרוויח בערך 50 רופי (70 סנט)", אמר סאנצ'יט.
על פי תחזית של קרן המטבע הבינלאומית, התמ"ג של הודו צפוי להתכווץ השנה ב-10.3%, הצניחה הגדולה ביותר בתמ"ג מבין כל המדינות המתפתחות הגדולות, והירידה הכי גדולה בהודו מאז עצמאותה ב-1947.
הסגר בהודו הותיר מיליוני בני אדם ללא עבודה, ללא פרוטה והם הפכו לחסרי כל כמעט בן לילה. "אף אחד לא רוצה לחזור לזה", אמרה גארגי מוקרג'י, בזמן שהיא עושה קניות בשוק החדש בקולקטה, ומצטופפת בין הלקוחות הרבים, רובם ללא מסכה, שהגיעו לשוק לקראת עונת הפסטיבלים ההינדיים של אוקטובר-נובמבר.
"בשביל לשרוד, אנשים חייבים לצאת החוצה ולעבוד. אם לא עובדים, אי אפשר להאכיל את המשפחה", אמרה מוקרג'י.
מומחים מזהירים כי בחודשים הקרובים, שבהם יתקיימו פסטיבלים רבים כמו "דורגה פוג'ה" "דוסרה" ו"דיוואלי", עלולה להיווצר עלייה חדה בתחלואת הקורונה, כאשר רבים צפויים להתגודד בשווקים. זאת לאחר שבחודש האחרון נרשמה דווקא ירידה במספר הנדבקים היומי במדינה.
"כמובן שצריך לחשוש מהקורונה, אבל מה אני יכולה לעשות? אני לא יכולה להפסיד את פסטיבל הדורגה פוג'ה", אמרה טיאס בצ'אריה דאס, עקרת בית בת 25. "דורגה פוג'ה מגיע רק פעם בשנה, אני לא יכולה לפספס את ההנאה שבקניות לקראתו".
לפי סוניל קומאר סינהא, כלכלן ראשי בסוכנות מחקר במומבאי, ההודים עומדים בפני החלטה קשה. "אנשים צריכים לבחור בין למות מרעב לבין להידבק בנגיף שרק אולי יהרוג אותך", הוא אמר.
כאמור, אחוז התמותה מהנגיף בהודו הוא נמוך יחסית. נתון זה הפתיע רבים, על רקע אזהרות שנגיף הקורונה יהרוג המונים בערים הצפופות שבהן תברואה לקויה ובתי חולים ישנים ומתפוררים.
גם אם נתוני הממשלה אינם מלאים ושיעור התמותה האמיתי גבוה יותר, עדיין לא מדובר בתרחיש הבלהות שעליו דובר עם פרוץ המגפה – לפיו גופות ייערמו ברחובות כמו במגפת השפעת בשנת 1918.
הירידה היחסית במספר הנדבקים בחודש האחרון סיפקה לראש הממשלה נרנדרה מודי הזדמנות להתנגד לסגר חדש שעליו דובר במדינה לאחרונה. המחיר הכלכלי והחברתי של סגר שכזה, כך נראה – כמו גם המחיר הפוליטי – גבוה יותר מזה של זינוק נוסף בתחלואה.
מנגד, בהרמר מוקראג'י, אפידמיולוג מאוניברסיטת מישיגן, מזהיר מפני מצב שבו הממשלה ההודית תתן לנגיף להתפשט ללא הפרעה. "אי אפשר פשוט לפתוח שוב את המדינה מבלי לנקוט באמצעי זהירות שישמרו על בריאות הציבור. אם פשוט יורידו את הרגל לחלוטין מהבלמים, הנגיף גם הוא ימריא", אמר.
דבריו של פראם פראקאש, מוכר ספרים בן 67 מקולקטה, אולי מסכמים בצורה הטובה ביותר את הלך הרוח בהודו בתקופה זו. "יש דברים שצריך להשאיר לגורל להחליט עליהם", אמר. "לפחד מהמוות זה לא הפתרון. כשהוא יגיע, צריך לקבל אותו בחן".
