פרשת התאבדותו של לוחם גבעתי ניב לובטון בעקבות הלחץ שהפעילו עליו רכזי מודיעין במצ"ח שרצו להפוך אותו למקור מודיעיני, היא אחת החמורות שידע צה"ל בשנים האחרונות. אלא שלאסון הנורא - חייל ששם קץ לחייו לאחר שזעקתו הנואשת לעזרה לא נענתה - מתווספים כעת פרטים שנחשפים לראשונה ב"ידיעות אחרונות". גילויים אלה צריכים להטריד כל הורה ששולח את בתו או בנו לשירות בצה"ל.
תחקיר מוסף "7 ימים" חשף לפני חודש בדיוק את שיטות העבודה הפסולות של מצ"ח: איומים, לחצים פסיכולוגיים, מניפולציות שמפעילים חוקרים – בעצמם חיילים וקצינים צעירים ללא ניסיון - על נחקרים שהם כמעט בני גילם. אולם כעת אנחנו מגלים כי בפרשת לובטון לא היו רק כשלים חמורים באופן גיוסו של הלוחם ובהתעלמות של מפעיליו ממצוקתו הקשה, אלא שרשרת של מחדלים, היעדר אחריות פיקודית באופן שצועק לשמיים, ובעיקר – מה שנראה כמו ניסיון חמור של טיוח. מיד נגיע אליו.
הקראת כתב האישום נגד רכזי המודיעין
(צילום: מוטי קמחי)
נחזור לינואר 2019. ניב, הנמצא בעיצומו של קורס מ"כים, מזומן לחקירה במצ"ח. בחדר החקירות הוא פוגש שני רכזי מודיעין שלחצו עליו, איימו והפעילו מניפולציות כדי שישתף פעולה ויפליל את חבריו הקרובים על שימוש בגראס. בתום מסע לחצים כבד הוא נשבר – ומוסר שמות של שני חיילים.
אולם שעה וחצי לאחר היציאה מהחקירה הוא מתחרט ומתקשר לאחד מרכזי המודיעין כדי להודיע שהוא חוזר בו ולא מוכן לשתף עימם פעולה, ואף מבקש לפגוש קב"ן. "אני עוד שנייה בוכה פה, אני לא יכול", אומר ניב. "אני מתחרט על כל מה שאמרתי ואני מוכן לשאת בתוצאות". הרכז משיב לו שהכל בסדר והוא משוחרר, אבל ניב אומר: "אני רוצה לקפוץ על איזה אוטובוס". הקלטות השיחות שודרו לאחרונה בתוכנית “עובדה”.
הרכז ששוחח עם ניב כותב לרכז הוותיק יותר שהוא לא מוכן להיות מקור ואף כותב שניב "שוקל להתאבד". הרכז השני משיב לו בתשובה בלתי נתפסת: "הכול טוב, שיזדיין". למחרת, במצוקתו הגדולה, מצלצל ניב שוב לרכז המודיעין ומבקש: "אני מקווה שתפסיקו עם השיטות האלה". גם הפעם הרכזים לא מדווחים לאיש. בשעת לילה מבחינים מפקדיו של ניב בבסיס כי הוא נעלם - ומתחילים בחיפושים אחריו. רק ב-10:30 בבוקר נמצאת גופתו סמוך לבסיס.
מי דחף לקידום?
כאן מתחיל למעשה המחדל הפיקודי הגדול מכולם, שרק ילך ויסתבך: ראשית, התעלמות הרכזים מזעקותיו של ניב לעזרה. הם לא חשו צורך לדווח למפקדם, כמתחייב, על שיחות הטלפון החריגות עם המקור שגייסו, חייל נושא נשק שנמצא במצוקה, אלא רק התכתבו ביניהם. כך קרה בזמן אמת, וכך קרה למחרת בערב – במהלך החיפושים אחריו.
אנחנו חושפים כעת לראשונה כי אותו רכז מודיעין שהפעיל את ניב, לחץ עליו בחקירה ולאחר מכן לא דיווח על זעקתו לעזרה, זכה עוד לפני ההתאבדות לקידום לתפקיד בכיר: פיקוד על צוות המודיעין. הקידום בוצע למרות שהרכז לא עבר את ההסמכות הנדרשות ולא סיים את הליך החניכה והחפיפה. עובדה זו התגלתה בתחקיר הפיקודי שערך מפקד מרחב דרום במצ"ח, אולם לא פורסמה עד כה.
והנה עוד גילוי, מדאיג אפילו יותר: שלושה שבועות לאחר התאבדותו של ניב נשלח הרכז לעבור את מבחן ההסמכה – כדי להכשיר בדיעבד את קידומו. עצם שליחתו למבחן על ידי מפקדו, רס״ן ג׳, מעוררת שאלות קשות. האם למישהו היה דחוף ״להלבין״ באופן רטרואקטיבי את הקידום שלו, שתחקיר פנימי של מצ"ח קבע שנעשה שלא כדין? ואם לא די בכך – מתברר שאותו רכז נכשל במבחן ההסמכה המדובר. למה הדבר דומה? לאדם שעולה על הכביש ללא רישיון נהיגה, דורס אדם אחר למוות, ושלושה שבועות לאחר התאונה הקטלנית נשלח לטסט – אבל לא עובר.
בדו"ח של מצ"ח נכתב: "רכז המודיעין קיבל את הפיקוד על צוות המודיעין הגם שלא סיים הליך חניכה וחפיפה מקצועי. על פי הנחיית ענף החקירות, רכז המודיעין היה אמור לבצע מבחן במקום לצאת לקורס רכזי מודיעין. אולם המבחן נערך לרכז המודיעין בשיהוי, רק שלושה שבועות לאחר האירוע המצער – והוא קיבל בו ציון נכשל".
כלומר: הדו"ח קובע שלא רק שהרכז שלחץ על ניב לא היה מתאים לתפקיד ולא עבר את ההכשרה כראוי, מפקדו רס"ן ג׳ ראה בו ראוי לקידום גם אחרי ההתאבדות של ניב – ושלח אותו למבחנים, שאותם לא עבר.
הוריו של ניב, מיכל וערן, טוענים לאורך כל הדרך שהתנהגות הרכזים הייתה שערורייתית וחייבת להיבדק בכל הכלים הפליליים והמשפטיים. לדעתם, ודי בצדק מבחינתם, כתב האישום שהוגש נגד שני הרכזים מייחס להם עבירות קלות מדי: ידיעות כוזבות, אי-קיום פקודה והתנהגות שאינה הולמת. לכן עתרו ההורים לבג"ץ בדרישה להחמיר את האישומים לגרימת מוות ברשלנות, ולמצות את ההליך הפלילי נגד מפקד מצ"ח באר-שבע רס"ן ג'.
ההורים הגישו לבית המשפט חומרים שמגבים את דרישתם ובהם עדות נוספת, שמעמידה את רס"ן ג' באור בעייתי. זמן קצר לפני האסון זומן רס"ן ג' לשיחה עם המג"ד של ניב. המג"ד טוען כי הזהיר את רס"ן ג' מהפעלת סוכנים וגיוס מקורות בבסיס שלו, בעקבות מקרה של חייל אחר שהתלונן על לחצים שהפעילו עליו. הוא הרים דגל אדום. רק בעקבות העתירה של ההורים, והמידע שהביאו, נזכרה הפרקליטות הצבאית לבצע השלמות חקירה. בינתיים מאמץ הרמטכ"ל כוכבי את החלטתו של ראש אכ"א היוצא מוטי אלמוז להדיח את ג' ממצ"ח, למנוע ממנו תפקידי פיקוד ולעכב את קידומו בשש שנים.
הכשל של רס"ן ג'
לאחרונה חשף יואב זיתון ב-ynet כי לפני מספר חודשים מתח האלוף אלמוז בדיון סגור ביקורת חריפה מאוד על מצ"ח והפרקליטות הצבאית בעקבות פרשת לובטון. "הפרקליטות הצבאית הם כולם עבריינים. מאפיה אחת גדולה. צריך לסגור את היחידה הזו", אמר האלוף. "הם שקרנים ומזייפים עובדות ומספרים סיפורים שלא היו ולא נבראו". באשר לשיחות בין רכזי המודיעין אמר: "אני אומר לכם שבפרקליטות משקרים כשהם אומרים שאין חריג בשיחה הזו".
המג"ד טוען כי הזהיר את רס"ן ג' מהפעלת סוכנים וגיוס מקורות בבסיס שלו, בעקבות מקרה של חייל אחר שהתלונן על לחצים שהפעילו עליו. הוא הרים דגל אדום
לנוכח הגילויים שהבאנו כאן: שליחתו של הרכז למבחן קידום לאחר ההתאבדות, אזהרתו של המג"ד והעובדה שרס"ן ג' לא נקט בפעולות שהיו עשויות למנוע את האסון, החלטת אלמוז והרמטכ"ל נראית הגיונית וסבירה.
אבל רס"ן ג' לא בזבז זמן. הוא מיהר לפנות לבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בבקשה לבטל את הדחתו. זוהי פעולה חריגה, שמוציאה את ההליך הפיקודי מחוץ לצה"ל אל מערכת המשפט האזרחית. הפרקליטות הצבאית, שכאמור העדיפה לאורך כל הדרך את הגישה המקילה, לא ברור מאיזו סיבה, לא פנתה לבית המשפט המחוזי וביקשה לעצור את ההליך עד שיתבררו העובדות החדשות. היא הסתפקה בבקשה של שתי ארכות של 60 יום כל אחת. ארבעה חודשים כדי לחקור שלושה אנשים.
ההורים השכולים ביקשו לעדכן את שופטת המחוזי ארנה לוי שהחקירה הפלילית נגד ג' עודנה נמשכת. צה"ל לא התנגד לנוכחותם באולם, למרות שהדיון הוגדר בדלתיים סגורות, אולם השופטת סירבה בתוקף. היא קבעה שההורים לא ינכחו בכלל בדיון והוציאה אותם מהאולם שלה עם תחילתו. בהמשך ביקשו ערן ומיכל לעיין בתיק בבית המשפט. אגב, את הבקשה הזו השופטת דווקא אישרה, אבל רק אחרי שההליך נגמר והיא פירסמה את פסיקתה.
במכתב נרגש ששלחו אליה כתבו ההורים: "אנו המומים שרס"ן ג' מתכחש לכשלים הבולטים והבוטים שנפלו בהתנהלותו כמפקד. רוח פיקודית עכורה, אכזרית, נטולת גבולות אתיים ומקצועיים או חמלה אנושית – אשר שמה למרמס גם את פקודות צה"ל ומצ"ח. רוח פיקודית רעה ונוראה זו היא שדחפה את ילדנו בכורנו אל מותו. אנו מבקשים כי בית המשפט הנכבד לא יגבה בהחלטתו התנהלות נפשעת וחסרת אחריות. כשליו החמורים של רס"ן ג' פשוט אינם מאפשרים להסתפק בפחות מהענישה המשמעתית שהוטלה עליו".
השופטת התעלמה מהמכתב ומהפרטים שהביאו ההורים על אודות האזהרה של המג"ד לרס"ן ג'. גם הדוח של מצ"ח בנוגע לקידומו הפסול של רכז המודיעין, שחשפנו כאן, הונח בפניה. אולם השופטת לוי פסקה לטובת הקצין – למרות שידעה שההליך הפלילי בעניינו עודנו מתנהל.
"אין גבול לרמיסה של ערכים כמו כבוד האדם, מוסר וצדק", אומרים בכאב ההורים של ניב, מיכל וערן. "כאילו שלא די בכך שהכוחנות הלא מרוסנת, היוהרה, חוסר ההקשבה לניב וההשתקה הפושעת של אותם רכזים ומפקדם לקחו את חייו, עכשיו אנחנו ההורים נאלצים להתמודד עם התנהלות דומה ׳בשם החוק׳? מי שמבקש את אמון הציבור ומספר שאולמות המשפט פתוחים ושקופים בחר להוציא אותנו החוצה מדיון שעסק בבן שלנו, אולי כי סירבה להביט בנו. ומה על אחריות מפקדים אם מוות של חייל נדון בבית משפט 'מנהלי'? גם המוות שלו 'מנהלי'?".
ברור לכל שלא סביר ששופטת אזרחית תקבל החלטה שנוגעת למישור הפיקודי בזמן ששאלת האחריות הפלילית של הקצין למתרחש תחת פיקודו ולאסון שאירע עודנה נבדקת.
שנתיים וחודש אחרי שלוחם בצה"ל נכנס לחדר חקירות של מצ"ח וכעבור יומיים שם קץ לחייו, והפרשה הכאובה הזו עדיין לא התבררה עד תום. ההורים נאבקים כדי לגלות את האמת ולמצות את הדין עם מי שלקחו אחריות על חיי בנם, ובינתיים מגלים כיצד מערכת משפט אזרחית סוגרת בפניהם את שעריה. צה"ל חייב להם, ולכל הורה של כל חיילת וחייל, תשובות ראויות.
מדוברות הרשות השופטת נמסר כי "העתירה שהגיש מפקד בסיס מצ"ח באר-שבע, רס"ן פרנקן, נגד צה"ל על ההחלטה להדיחו משירות בצה"ל התנהלה בדלתיים סגורות לבקשת המדינה, בשל הצורך בחשיפת שיטות פעולה חסויות וחשיפת מקורות במהלך הדיון. הוריו של ניב ז"ל לא היו צד להליך המשפטי בין רס"ן פרנקן לצה"ל, ובשל הטעמים לסגירת הדלתיים לא ניתן היה לאפשר את נוכחותם בדיון. עם זאת, מכתבם של ההורים נסרק לתיק בית המשפט אשר עיין בו ואף התייחס אליו ברגישות המתבקשת בפסק הדין בציינו כי 'צערה, כאבה וכעסה של המשפחה על אבדנה הגדול והחלל שנותר עקב מות המנוח הוא עצום ומובן. עם זאת, בשיטתנו המשפטית מצוי העיקרון לפיו אין מתקנים עוול בעוול ויש להישמר פן יופר עיקרון זה'.
"המדינה לא ביקשה לעכב את בירור ההליך בבית המשפט ובהינתן התשתית העובדתית שניצבה בפני בית המשפט ולפיה החלטת ראש אכ"א להדיח את רס"ן פרנקן הייתה לקונית, כוללנית ולא מנומקת וכי לא ניתן לה נימוק קונקרטי-עובדתי, קבע בית המשפט המחוזי כי '...מדובר במקרה חריג בו נדרשת התערבות בית המשפט בהחלטה המנהלית, כיון שזו אינה עומדת במבחני הסבירות, אינה נשענת, ולו באופן מינימלי, על תשתית עובדתית וראייתית התומכת בה, מתעלמת מעובדות רלוונטיות רבות ומעמדת כל הגורמים המקצועיים ואינה מידתית...'".
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כגון ער"ן בטלפון 1201 או באתר סה"ר.
