מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, שלחה אתמול (יום ראשון) לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הבריאות יולי אדלשטיין את עמדת הסתדרות המורים בנוגע לחזרה ללימודים, וטענה כי "משרד החינוך ממשיך לא לאפשר לצוותי ההוראה להיערך לפתיחה נכונה של מערכת החינוך". היא הציבה רשימת דרישות להבטחת שלומם של עובדי ההוראה שיחזרו ללמד, ובהן הדרישה למתן עדיפות לעובדי הוראה שמעוניינים לבצע בדיקה לגילוי קורונה.
לדבריה, "משרד החינוך חוזר על אותן טעויות ומפרסם לציבור את מתווה החזרה ללימודים טרם הצגתו לאנשי המקצוע, ושוב ושוב מתגלים פערים בלתי ניתנים לגישור בין התכנית ליישומה הלכה למעשה".
בן דויד הוסיפה: "מדינת ישראל נתונה כבר חודשים ארוכים במשבר שמשליך באופן ישיר על מערכת החינוך. במקום לעצור וללמוד מטעויות שנעשו בתחילת משבר הקורונה, להפיק לקחים ולעבוד בשקיפות ובתיאום עם אנשי החינוך שנמצאים בשטח ומיישמים את המתווים - המדינה ממשיכה לבחור בפרסומים בתקשורת ולא מאפשרת לצוותי ההוראה להיערך לפתיחה נכונה של המערכת".
"הנה שוב מתקבלת החלטה שגויה לפתוח את גני הילדים ואת כתות א'-ב' ללא קפסולות", טענה בן דויד. "לאור זאת, ולאור העלייה התלולה בתחלואה בחודש שעבר, הסתדרות המורים דורשת כי פתיחת הלימודים תיעשה בהדרגה, תוך הקפדה על התנאים שצוינו במכתב".
פרופ' גרוטו, אתמול: "גני הילדים עשויים להיפתח שבוע הבא"
(צילום: ניצן דרור, שחר גולדשטיין)
בן דויד הציבה כמה תנאים לפתיחת הלימודים באופן הדרגתי, ובהם:
- קפסולות בכל שלבי החינוך מגני הילדים ואילך
- הקפדה על צוותים קבועים בגנים
- מתן עדיפות לעובדי הוראה שמעוניינים לבצע בדיקה לגילוי קורונה
- מציאת פתרון הולם ובר ביצוע לילדים הפרטיים של עובדי ההוראה
- אכיפה של הורים מפרי בידוד
- הכוונה להורים ששוהים בבידוד ומקפיצים את הילד לגן ובכך חושפים את הצוות וילדי הגנים לסכנה
- אי פתיחת מערכת החינוך בערים אדומות
- פרסום תחלואה של צוותי ההוראה והתלמידים מדי יום, כפי שנעשה בשנת הלימודים הקודמת
- אספקת ציוד מיגון לכל צוותי ההוראה
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, העריך אתמול (יום א') כי חלק ממוסדות החינוך ייפתחו בקרוב. לדבריו, "בהנחה שב-18 בחודש או קודם לכן תהיה רמת תחלואה לפי הקריטריונים והפרמטרים שקבענו, אפשר יהיה לפתוח את גני הילדים בעוד שבוע".
במשרד החינוך מחזיקים בנתונים שלפיהם רק ב-510 בתי ספר, שהם עשרה אחוזים מכלל בתי הספר בישראל, מרוכזת עיקר התחלואה. שר החינוך יואב גלנט הציע אתמול לממשלה לפתוח את הגנים ואת בתי הספר עד כיתות ו' - ולסגור רק את 510 בתי הספר הבעייתיים. בנוסף הוא המליץ לפתוח את מוסדות החינוך בהדרגתיות ולא להמתין חודשיים עד להשלמת פתיחתם המלאה.
פרופ' גרוטו אמר בהתייחסו לנושא: "שבועיים עד ארבעה שבועות אחרי הפתיחה של גני הילדים, אנחנו מדברים על לפתוח את כיתות א'-ד'. בסוף ההחלטה צריכה להיות של הממשלה, מה קודם למה, אנחנו לא רוצים לפתוח יותר מדי דברים בבת אחת. מחלקים את זה ל'קוביות', כל 'קובייה' מוסיפה סיכון מסוים, ובתמורה לו אנחנו רוצים לראות שאנחנו יודעים לתת מענה ולכן יש פה גם איזושהי שאלה ערכית שצריך לשאול, האם לפתוח קודם את המסחר או קודם את בתי הספר".
תלמידי התיכונים זועמים על הלמידה מרחוק
(צילום: ירון ברנר)
כשנשאל אם פתיחת בתי הספר גרמה לעלייה בתחלואה בישראל, השיב פרופ' גרוטו: "חד משמעית כן. אני לא אומר שכל בתי הספר היו גורמים לתחלואה. זאת אומרת, היו מקומות שהתנהלו יותר טוב, ויש מקומות שהתנהלו פחות טוב. יש מקומות שלא הייתה הדבקה ויש מקומות שכן. אבל כשמסתכלים על התמונה הכוללת, אין לנו ספק שמערכת החינוך תרמה תרומה משמעותית להתפתחות התחלואה בישראל, ולכן חשוב לנו מאוד לפתוח אותה בהדרגה".
לדברי פרופ' גרוטו, "התהליך הוא תלוי לא רק במספרים של הימים. זה לא רק ימים, יש גם עניין של ירידה במדדי תחלואה, זה אחד המאבקים הקשים שלנו, להסביר שלא רק נכון להסתכל לפי זמן. אני מבין בסך הכול שאנשים רוצים ודאות, אבל מצד שני אנחנו גם רוצים להגיע לרמות ומדדי תחלואה סבירים שנדע לפתוח, כדי שאם תהיה עלייה - העלייה הזאת תהיה משהו שנוכל להכיל אותה באמצעות קטיעת שרשרות הדבקה וכלים נוספים".
"בנוסף, אנחנו מסתכלים גם על רמת הסיכון", הוא הוסיף. "יש לנו פה רמת סיכון הכי נמוכה בגני הילדים, אחר כך היא עולה ככל שעולה הגיל ומגיעה לשיא בסביבות כיתות ה'-ו'. בסוף, ילד אחד שמגיע הביתה, או מספר ילדים חולים שמגיעים הביתה, מפיצים את זה אחר כך הלאה. צריך לזכור שכל הקורונה בישראל התחילה ממקרה אחד או שניים שהגיעו לארץ".
