מהסרת סמל הקונפדרציה הגזענית מדגל מיסיסיפי ועד לסילוק פסליהן של דמויות היסטוריות שהחזיקו בעמדות גזעניות – מדינות בדרום ארה"ב, ביוזמת רפובליקנים ודמוקרטים גם יחד, מוחקות בהדרגה עוד ועוד מזכרות מימי מלחמת האזרחים האמריקנית וחוקי ג'ים קרואו, שקבעו את ההפרדה הגזעית במרחב הציבורי.
ארה"ב בוחרת 2020 – סיקור נרחב ב-ynet:
הבחירות שישנו את מפת ארה"ב ל-10 שנים
טראמפ מתרסק, ביידן חולם על 400 אלקטורים
היהודים שטראמפ צריך כדי לנצח
ביידן יקבל את המועמדות בוועידה ללא קהל
עכשיו, כשארה"ב עורכת חשבון נפש בכל הנוגע להיסטוריה הגזענית שלה, מנהיגי המפלגה הדמוקרטית רוצים שהשינויים הסמליים הללו במדינות הדרום יהפכו לשינוי מהותי גם בדפוסי ההצבעה, בבחירות לנשיאות, לקונגרס ולשאר מוסדות השלטון שייערכו ב-3 בנובמבר.
ברבות ממדינות הדרום, אולי האזור השמרני ביותר מבחינה תרבותית בארה"ב, גָדַל במרוצת השנים משקלם האלקטורלי של המצביעים הצעירים, העירוניים ואלה שאינם לבנים, ומדובר בציבור שפחוּתים הסיכויים שיתמוך בדונלד טראמפ ובפוליטיקת הזהויות הלבנה שלו. מועמד הדמוקרטים לנשיאות ג'ו ביידן, הנחשב לבעל ברית של הלא-לבנים, עשוי להוציא אותם לקלפיות, אבל מי שעוד עשויים להביא אותם לשם הם שורה של מועמדים בני מיעוטים שיתחרו ב-3 בנובמבר על משרות ציבוריות.
אחד המועמדים האלה הוא ג'יימי הריסון, גבר שחור בן 44 מדרום קרוליינה, שינסה לנצח בקרב על מקום בסנאט את הסנאטור הרפובליקני הבכיר לינדזי גרהאם. "יש כל כך הרבה הזדמנויות לכל מי שגר באזור הזה", הוא בטוח.
מדינות בדרום ארה"ב עברו התפתחות כלכלית משמעותית בעשורים האחרונים, והן משכו לאזור תושבים חדשים. התושבים האלה כוללים לבנים מאזורים אחרים ברחבי ארה"ב; משפחות שחורות שחזרו לדרום דורות אחרי ההגירה הגדולה של אבותיהם צפונה החל מתחילת המאה ה-20, במהלך עידן ההפרדה האלימה והגזענית; וגם אוכלוסייה לטינית הולכת וגדלה. לדברי המועמד לסנאט הריסון, גם צעירים ילידי הדרום – שחורים ולבנים גם יחד – נוטים כעת פחות להחזיק בזהות מפלגתית נוקשה, ודאי פחות מזו שהייתה להוריהם ולהורי-הוריהם.
טראמפ האיץ את התהליך
הבחירות בנובמבר יוכלו ללמד מה גודל השינוי. לתוצאות במדינות הדרום תהיה השפעה גדולה על זהות הנשיא הבא, על השליטה בסנאט ועל מאזן הכוחות בבתי המחוקקים של המדינות השונות באזור, מצפון קרוליינה ועד טקסס. ניצחונות דמוקרטיים, אם יהיו רבים כאלה, יוכלו לחולל שינוי במדיניות שנוקטות מדינות באזור בתחומים שונים – מהגישה לביטוח הבריאות ועד לרפורמות במערכת המשפט ואכיפת החוק. לתוצאות הבחירות לבתי המחוקקים המקומיים תהיה משמעות גדולה גם משום שהמחוקקים שיישבו בהם אחרי הבחירות של נובמבר הם אלה שיקבעו את גבולות מחוזות הבחירה לעשור הבא, גבולות העשויים להשפיע מאוד על התוצאות של מערכות בחירות עתידיות.
הרפובליקנים אינם ממהרים כמו הדמוקרטים להכתיר את 2020 כשנה שתגדיר מחדש את הפוליטיקה האמריקנית, אבל הם מכירים בשינויים הגדולים שמתחוללים בדרום, שינויים שהחלו בגידול האוכלוסייה בפרברים בצפון וירג'יניה ומשם התפשטו דרומה לאורך החוף ומערבה לטקסס. "צפון קרוליינה, ג'ורג'יה, טקסס – אלה הופכות להיות מדינות דו-מפלגתיות אמיתיות", מודה הסוקר הרפובליקני ברנט ביוקנן, שהחברה שלו, Cygnal, עוזרת לקמפיינים של המפלגה הרפובליקנית ברחבי ארה"ב. לפי הסקרים האחרונים, ביידן מוביל על טראמפ ב-3.2% בצפון קרוליינה וב-1.7% בג'ורג'יה, וטראמפ מוביל על ביידן ב-1.3% בטקסס.
מנהלת הקמפיין של ג'ו ביידן, ג'ן אומלי דילן, מדברת בלהט וטוענת שהמפה הפוליטית היא כעת "מפה מורחבת", שבה גם הקרב בג'ורג'יה ובטקסס יהיה צמוד – לדבריה הצמוד ביותר זה עשרות שנים. הסוקר הרפובליקני ביוקנן אומר שגם הקרבות בין הדמוקרטים לרפובליקנים על מקום בסנאט האמריקני בדרום קרוליינה, באלבמה ובמיסיסיפי עשויים להיות צמודים יותר מכפי שהם בדרך כלל.
"ג'ורג'יה והדרום משתנים מהר יותר מכפי שרוב האנשים חושבים", אומר דובוס פורטר, שהיה יו"ר המפלגה הדמוקרטית בג'ורג'יה. "זה קרה לפני טראמפ, אבל הנשיא האיץ את התהליך".
בעקבות קרטר וקלינטון
פלורידה, וירג'יניה ובחלק ממערכות הבחירות גם צפון קרוליינה הן שלוש ממדינות הקונפדרציה הישנה תומכת העבדות שכבר מצאו את עצמן מתנדנדות בין שתי המפלגות, אבל אם במערכות הבחירות הקרובות יתגלו בדרום מדינות חדשות שבהן מתנהל לפתע קרב צמוד ואמיתי בין הרפובליקנים לדמוקרטים – יהיה זה ציון דרך משמעותי בתולדות הפוליטיקה האמריקנית.
במשך עשרות שנים אחרי מלחמת האזרחים האמריקנית הצביעו מדינות הדרום העמוק באופן אחיד למדי לדמוקרטים, כהבעת התנגדות למפלגה הרפובליקנית של הנשיא אברהם לינקולן, אשר התנגדה לעבדות, אבל עם עלייתה של התנועה לזכויות האזרח בשנות ה-60 של המאה ה-20 עברו רוב הלבנים באזור להצביע לרפובליקנים. המגמה הזו הגיעה לשיא בימי נשיאותו של ברק אובמה, הנשיא השחור הראשון של ארה"ב. מה שהניע את תושבי הדרום הלבנים להצביע לרפובליקנים היה בראש ובראשונה השמרנות התרבותית הלבנה, ולא זהות מפלגתית.
הדמוקרטים רואים במועמדם לנשיאות ג'ו ביידן מנהיג שיכול להביא את הבוחרים הלבנים אל הדמוקרטים. אם יצליח בכך, ייכנס לרשימה אחת עם ג'ימי קרטר וביל קלינטון, ילידי הדרום, ועם ברק אובמה, שהצליחו למשוך מצביעים לבנים מתונים ומצביעים שחורים גם יחד, ורשמו ניצחונות בדרום. קרטר ניצח בין השאר בטקסס ובלואיזיאנה, קלינטון בארקנסו ובג'ורג'יה ואובמה בצפון קרוליינה ובווירג'יניה.
ביידן אישר לאחרונה שרשימת המועמדוֹת שלו לתפקיד סגנית הנשיא למקרה שינצח בבחירות כוללת כמה נשים שחורות, והוא מרבה לדבר על כך שארה"ב סבלה ממאות שנים של אי-צדק וחוסר שוויון שיטתי.
החשש מבריחה לבנה
כך או כך, ביידן שומר על זהירות. במהלך מהומות ג'ורג' פלויד במאי וביוני חיפש את דרך הביניים, והבהיר שהוא מתנגד לקריאותיהם של הפרוגרסיבים להסיט כספים מהמשטרה. הוא טען כי את סמלי הקונפדרציה הגזענית יש להסיר, אבל לא בפעולות אלימות של אספסוף, והקפיד לעשות הבחנה בין אתרי הנצחה לבכירי הקונפדרציה הגזענים לבין האבות המייסדים של ארה"ב שהחזיקו בבעלותם עבדים, כגון ג'ורג' וושינגטון ותומס ג'פרסון. על אתרים לזכרם של האחרונים, אמר, יש להגן.
זאק מקרארי, סוקר דמוקרטי מאלבמה, אומר שהגישה הזו, יחד עם עמדות המרכז-שמאל של ביידן בעניינים אחרים, צריכה למנוע בריחה של מצביעים לבנים ממנו שתועיל לטראמפ. לדברי ביוקנן, השאלה במי יבחרו המצביעים הלבנים מהדרום שטרם החליטו נותרת פתוחה: "המצביעים האלה עדיין פוחדים מהכיוון שאליו הולכת המדינה שלהם", אמר.
בדרום קרוליינה, המועמד לסנאט האריסון רואה התקדמות, גם אם יש עוד על מה להילחם. "לאורך כמעט כל חיי דגלי הקונפדרציה התנוססו מעל כיפת הקפיטול של דרום קרוליינה", אמר. "לילדים שלי לא יהיה שום זיכרון כזה".
