כשהמשבר הכלכלי של לבנון הפך לקריסה של ממש בשלהי 2019 נמנעה מחסן שוּמר – כמו מכל לבנוני אחר – הגישה לחשבון הדולרים שלו, אחרי שהבנקים הטילו הגבלות קשות על משיכת כספים בתקווה שלא להתמוטט. אבל לשומר, מהנדס בן 28, הייתה חלופה: הוא עדיין היה יכול למשוך דולרים מחשבון אחר, זה שהחזיק בהתאחדות "אל-קרד אל-חסן" – הזרוע הכלכלית של חיזבאללה. את החשבון הזה שמר במשך שנים, עוד מהימים שבהם נטל מההתאחדות הלוואה כדי לשלם את שכר הלימוד באוניברסיטה.
שלא כמו בבנקים המסחריים של לבנון, מחשבונות המוחזקים אצלה ההתאחדות אינה גובה ריבית, אבל לא זה מה שמעניין את שומר: "מה שהיה לי חשוב הוא שכשארצה את הכסף שלי, אוכל לקבל אותו", הוא מספר ממקום מושבו בדרום לבנון.
"אל-קרד אל-חסן" היא עוד דוגמה לאופן שבו חיזבאללה – ארגון טרור הנתון לסנקציות אמריקניות – מתערב ומחליף את מוסדות השלטון של המדינה הלבנונית ואת המוסדות הכלכליים שלה היכן שאלה כשלו במילוי תפקידם, ובכך מספק לחלק מהלבנונים עורק חיים חיוני.
הכלכלה הלבנונית נמצאת על הקרשים, ובצל הצניחה החדה בערכה של הלירה הלבנונית שואפים בימים אלה הלבנונים כולם להחזיק במטבע קשה, ואם אפשר זר. בבנקים המסחריים של לבנון ניתן בימים אלה לראות אזרחים רבים עומדים שעות בתור ומתווכחים לשווא עם מנהלי הסניפים בתקווה לקבל גישה לחשבון הדולרים שלהם. רוב הבנקים בלבנון הפסיקו גם לתת הלוואות.
בכל אותה העת בהתאחדות "אל-קרד אל-חסן" של חיזבאללה יכולים הלבנונים לקבל הלוואות קטנות בדולרים ובלי ריבית, וכך לשלם את שכר הלימוד של ילדיהם בבתי הספר, להתחתן, לקנות מכונית משומשת או לפתוח עסק קטן. ב"אל-קרד אל-חסן" הם יכולים גם לפתוח חיסכון.
הגאווה של נסראללה
מבחינה רשמית מוגדרת "אל-קרד אל-חסן" כאגודת צדקה שאינה למטרות רווח, והיא אחד הכלים שבהם משתמש חיזבאללה השיעי כדי לשמר ולהגדיל את התמיכה שלה הוא זוכה באוכלוסייה השיעית בלבנון. בימים אלה, שבהם מתמודד הארגון עם ביקורת הולכת וגוברת בארץ הארזים, יש לזה ערך רב במיוחד. הביקורת נובעת בין השאר מכך שחיזבאללה נתפס על-ידי לבנונים רבים כשלוחה איראנית האחראית למבוי הסתום הפוליטי במדינה ולשחיתות הפושה בצמרתה. אסון הפיצוץ בביירות בקיץ האחרון, שגבה את חייהם של אלפים ושהיו שהאשימו את חיזבאללה באחריות לו, גם הגביר את החשדנות של הלבנונים בכל הנוגע לכלי הנשק שמסתיר הארגון בריכוזי אוכלוסייה.
השירות האזרחי שמגיש חיזבאללה ללבנונים, נזכיר, אינו מתמצה בבנק הלא-רשמי "אל-קרד אל-חסן": במקביל הוא מעמיד לרשות הלבנונים בתי ספר ובתי חולים המעניקים שירות זול, ומחלק לעניים דלק כדי להתחמם בימי החורף. בכל אותה העת הוא ממשיך לשלם ללוחמיו ולעובדים במוסדותיו בדולרים אמריקניים, בשעה שהלבנוני הממוצע מקבל את משכורתו בלירה הלבנונית, שאיבדה כ-80% מערכה בצל המשבר הכלכלי.
אף ש"אל-קרד אל-חסן" נמצאת תחת סנקציות של משרד האוצר האמריקני מאז 2007, בשנה האחרונה נרשם גידול משמעותי במספר הלקוחות שלה. "חוסר האמון של לבנונים במגזר הבנקאי אילץ אותם למצוא פתרונות אחרים", מסבירה בטול טהיני, דוברת ההתאחדות. לדבריה מספר ההפקדות ב-2019 היה גבוה בהרבה מבשנים קודמות, אם כי ההלוואות לא גדלו באותה מידה. מספרים מדויקים היא סירבה לספק.
בנאום שנשא לאחרונה טען מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה שכ-300 אלף איש נמצאים כעת במעמד של מקבלי-הלוואה מההתאחדות. לפי הערכות, רובם מוסלמים שיעים.
את הכסף תקבל בדולרים
"אל-קרד אל-חסן", שבערבית פירושה "ההלוואה הנדיבה", מציעה הלוואות נטולות ריבית (משום שההלכה האיסלאמית אוסרת גביית ריבית) בגובה של עד 5,000 דולר, וחשוב מכך בימים אלה – היא מעניקה אותן בדולרים. היא קיימת כבר יותר משלושה עשורים ונחשבת למוסד הכלכלי הגדול ביותר במגזר הלא-בנקאי של לבנון שמחלק מיקרו-הלוואות.
לקוחותיו של הבנק נדרשים לספק ערבויות ולהחזיר את הכסף בתשלומים חודשִיים למשך תקופה של עד 30 חודשים, ואחריהם הביטחונות שנתנו מוחזרים להם. לקוחות יכולים גם לפתוח חשבון ולהפקיד בו כסף, ואז משמש חשבון זה למימון הלוואותיהם.
המשבר הכלכלי שממנו סובלת לבנון הוא החמור ביותר שידעה בהיסטוריה המודרנית, ובשנת 2020 התכווצה כלכלתה ב-19%. עשרות אלפי לבנונים איבדו בזמן הזה את עבודתם, וכמעט מחצית מאוכלוסיית לבנון – המונה קצת יותר מ-6 מיליון איש – חיה כעת מתחת לקו העוני.
המשבר ריסק את האמון של הלבנונים במערכת הבנקאית הלבנונית, שבעבר הייתה אחת המכובדות ביותר באזור. כשהבנקים נפגעו החליטו לבנונים רבים לשמור את הכסף שלהם בבית – ולפי הערכות שוויו המצטבר של הכסף שנאגר בבתים הוא עד 10 מיליארד דולר. התאחדות "אל-קרד אל-חסן" הרוויחה מכך, משום שהיו מי שחיפשו דרכים חלופיות לאחסן את הכסף שלהם.
לגדל זקן בשביל הלוואה
אבל בצד ההצלחה יש גם סיכונים האורבים לחיזבאללה מפעילות ההתאחדות. בשעה שהעוני עולה והמשבר הכלכלי מחמיר, רבים מלקוחות "אל-קרד אל-חסן" עשויים שלא להחזיר את ההלוואה שלקחו. רוי בדרו, כלכלן לבנוני, אומר כי במקרה כזה עשוי חיזבאללה להצטרך להשתמש בכספו שלו כדי לכסות את הבור הכלכלי.
העובדה ש"אל-קרד אל-חסן" היא ארגון בולט גם הפכה אותה ליעד להתקפות. ארגון האקרים המכנה עצמו Spiderz טען למשל כי פרץ למערכות המחשב של ההתאחדות ופרסם את זהותם של חלק מלקוחותיה. הוא פרסם גם צילומי וידאו ממצלמת אבטחה באחד מסניפיה, קרא ללקוחות ההתאחדות למשוך את כספם, והדגיש כי אם לא יעשו זאת – הם עלולים למצוא עצמם נתונים לסנקציות אמריקניות. "אל-קרד אל-חסן" אישרה כי פריצה שכזו אירעה בשלהי דצמבר, אבל לטענתה הייתה זו פריצה "חלקית ומוגבלת".
גם מבחינה תדמיתית נכונו להתאחדות אתגרים: העובדה שלקוחותיה מקבלים בלי שום בעיה את כספם בדולרים מזינה את הכעס על הכוח שממנו נהנה חיזבאללה בלבנון. "זה מראה שבשעה שאנחנו שקועים בצרות, חיזבאללה מרגיש בטוח ונינוח", אמר מנהיג הדרוזים ווליד ג'ונבלט, ממבקרי חיזבאללה, בריאיון שהעניק לאחרונה ל-Sky News Arabia. הוא התלוצץ שהוא מגדל את זקנו כפי שעושים מוסלמים שמרנים, כדי שיוכל לקבל ההלוואה מ"אל-קרד אל-חסן".
בנאום שנשא כמה ימים אחר כך הגיב נסראללה ואמר שכל מה שאדם צריך לעשות כדי לקבל הלוואה מ"אל-קרד אל-חסן" הוא למלא טופס ולהפקיד ערבות. נסראללה הציג את ההתאחדות כארגון יציב ואיתן, שסיפק הלוואות בסך 3.7 מיליארד דולר ל-1.8 מיליון איש מאז הקמתו, והתרברב שהסנקציות של ארה"ב על בכירי חיזבאללה רק חיזקו את "אל-קרד אל-חסן", משום שחלק מהבכירים האלה העבירו את חשבונותיהם מהבנקים אל ההתאחדות.
עוד על הקריסה הכלכלית בלבנון:
• לבנונים שודדים מתוך רעב, ומתנצלים
• החיים בביירות: "רעבים, שבורים, אומללים"
• עם שעתיים חשמל ביום: לבנון יושבת בחושך
• אוכל תמורת בגדים: פונים לסחר חליפין
בנאום ההוא חשף נסראללה בפעם הראשונה שבמהלך מלחמת לבנון השנייה הפציצו מטוסים ישראליים אתר שבו אוחסנו כסף וזהב השייכים להתאחדות, אבל למרות זאת, כך טען, כל הלקוחות קיבלו את כספם: "אף אחד לא איבד סנט מעולם".