איחוד האמירויות, אחת המדינות העשירות בעולם, תחתום על כינון יחסים עם ישראל אחרי כמה שנים שבהן היא מנסה לחזק את מעמדה במזרח התיכון.
איחוד האמירויות היא פדרציה שנמצאת במפרץ הפרסי והוקמה בשנת 1971. היא מורכבת משבע נסיכויות, שלכל אחת מהן יש חוקים נפרדים. השתיים החשובות והמוכרות הן דובאי והבירה אבו דאבי. הנסיכויות האחרות הן עג'מאן, פוג'יירה, ראס אל-חיימה, שארג'ה ואום אל-קיוין.
בראש כל אמירות עומד שליט (אמיר) שהוא חלק משושלת מקומית. שבעת השליטים חברים במועצה העליונה של האמירויות ובוחרים את חברי הממשלה. מי שעומד בראש המועצה העליונה הוא נשיא איחוד האמירויות - האמיר של אבו דאבי, חליפה בן זייד אל נהיאן. בגלל מצבו הבריאותי של חליפה בן זייד, המנהיג בפועל הוא מוחמד בן זייד, אחיו למחצה ויורש העצר של אבו דאבי.
עם השנים הפכה איחוד האמירויות לאחד המוקדים הכלכליים החשובים ביותר במזרח התיכון. עד שנות ה-50 הכלכלה שלה הייתה תלויה בעיקר בדיג, אך כשבמדינה גילו נפט התפתחה תלות גדולה ב"זהב השחור". בתחילת שנות ה-60, עם התחלת ייצוא הנפט, חלה התפתחות בכלכלה ובחברה של איחוד האמירויות. היא הפכה למגוונת יותר, ולמרכז סחר ותיירות אזורי.
(מתוך הטוויטר של הבית הלבן)
כיום מדובר באחת המדינות העשירות בעולם, עם תמ"ג לנפש שזהה לזה של מדינות מובילות במערב אירופה. איחוד האמירויות היא אמנם מדינה שמרנית, אך עדיין ליברלית יחסית לשכנותיה במפרץ הפרסי. הכסף והפתיחות משכו לאמירויות את עשירי העולם. אחת העדויות הבולטות לכך היא כמות גורדי השחקים בדובאי, שם נמצא מגדל בורג' חליפה – הבניין הגבוה בעולם (828 מטר).
האמירויות, ובמיוחד דובאי, הן יעד תיירותי פופולרי. דובאי ידועה בקניוני ענק, מסעדות יוקרתיות ומלונות חמישה כוכבים. ב-2019 ביקרו בדובאי קרוב ל-17 מיליון תיירים. השנה מספר התיירים יהיה נמוך ביותר בגלל מגפת הקורונה: 63,489 איש נדבקו בנגיף באמירויות ו-358 מתו ממנו.
(צילום: רויטרס)
באבו דאבי, בירת איחוד האמירויות, יש אטרקציות תיירותיות כמו מירוץ הפורמולה 1 ומוזיאון "הלובר" המקומי שפתח את שעריו בסוף יוני אחרי שהושבת בגלל נגיף הקורונה. גאווה נוספת של האמירויות היא חברת התעופה הלאומית "אמירייטס", שנחשבת לאחת הטובות בעולם.
איחוד האמירויות היא אחת המדינות עם שיעור המהגרים הגבוה בעולם: בשנה שעברה חיו באמירויות 9,600,000 איש. 87.9% מהם הם זרים. מבין תושבי המדינה 76% הם מוסלמים, 9% נוצרים. בנוסף חיה במדינה קהילה יהודית קטנה.
האמירויות היא המדינה הראשונה בעולם הערבי שבנתה כור גרעיני וששלחה אסטרונאוט לחלל. בחודש שעבר רשמה הישג נוסף כששלחה למאדים את הגשושית "התקווה".
ארה"ב הפכה לבעלת ברית אסטרטגית של איחוד האמירויות בעקבות פלישת עיראק לכוויית ומלחמת המפרץ ב-1990. שנתיים לאחר מכן חתמו שתי המדינות על הסכם להקמת בסיסים אמריקניים באמירויות. בעלת הברית הגדולה של האמירויות במפרץ הפרסי היא סעודיה. לשתי המדינות הסוניות יש אויבת משותפת: איראן השיעית, שניהלה סכסוך עם האמירויות על שליטה באיים במפרץ.
בשנים האחרונות מנסה איחוד האמירויות להגדיל את כוחה והשפעתה במזרח התיכון ולמצב את עצמה כ"מגדלור של סובלנות" למרות שאינה דמוקרטיה. היא העניקה סיוע של מיליארדי דולרים לכלכלה המצרית והייתה אחת הראשונות שהצטרפו לקואליציה הבינלאומית שהובילה ארה"ב נגד דאעש.
אחד המהלכים המרכזיים של האמירויות בשנים האחרונות היה המעורבות במערכה הסעודית במלחמת האזרחים בתימן. איחוד האמירויות לקחה חלק במלחמה כדי לסייע לכוחות הממשלה נגד האויב – המורדים החות'ים, שנתמכים על ידי איראן. זו המלחמה הראשונה שמנהלת איחוד האמירויות מחוץ לגבולותיה.
לצורך הקמתה הייתה איחוד האמירויות זקוקה לתמיכה של פלסטינים אמידים. כמו מדינות ערביות אחרות, גם היא לא הכירה במדינת ישראל. "הנפט הערבי לא יקר יותר מהדם הערבי", אמר השייח זייד בן סולטן אל נהיאן, שהקים את איחוד האמירויות, כשהסכים לחרם נפט בעקבות הסיוע הצבאי של ארה"ב לישראל במלחמת יום הכיפורים.
במשך השנים עמדתה הקבועה של האמירויות בנושא הסכסוך הייתה שישראל תאפשר הקמת מדינה פלסטינית בקווי 67'. בשנים האחרונות, בערוצים חשאיים, התהדק בהדרגה הקשר בין ישראל לאיחוד האמירויות ולמדינות נוספות במפרץ. המכנה המשותף בין הצדדים הוא האיבה לאיראן ולחיזבאללה. בנוסף להתנגדות לאיראן ולחיזבאללה, לאיחוד האמירויות אין אמון בתנועות איסלאמיסטיות כמו חמאס או האחים המוסלמים.
יחסיה של האמירויות עם ישראל הגיעו לשפל בשנת 2010, בעקבות חיסולו בדובאי של איש חמאס מחמוד אל-מבחוח, חיסול שיוחס לישראל. בימים ובשבועות שלאחר החיסול פרסמה משטרת דובאי, בראשותו של המפקד דאחי חלפאן, תמונות המתעדות לכאורה את חוליית המחסלים, חלקם מחופשים לטניסאים, מתהלכת במסדרונות המלון בדובאי במסגרת הוצאתו לפועל של מבצע החיסול. התיעוד נועד להביך את ישראל ולחשוף את סוכניה-לכאורה בפני העולם כולו, ושימש גם כמפגן כוח טכנולוגי מצד האמירויות.
בשנת 2009 התעוררה סערה ספורטיבית-דיפלומטית כשהרשויות באמירויות אסרו על הטניסאית הישראלית שחר פאר להשתתף בטורניר דובאי היוקרתי. פאר הייתה באותה העת מהטניסאיות המובילות בעולם, ובעקבות האיסור על השתתפותה הסירו חלק מנותני החסות של הטורניר את תמיכתם בו, וטניסאיות וטניסאים בכירים הביעו הזדהות איתה ומתחו ביקורת חריפה על דובאי. בעשור שלאחר מכן, בעקבות הסערה, כבר התירו הרשויות בדובאי את השתתפותה בטורניר, אם כי הם עשו כל שביכולתם כדי לדחוק אותה למשחקים במגרשים לא מרכזיים.
כמו ישראל, גם איחוד האמירויות השתתפה פעם אחת בלבד במונדיאל. הופעתה בגביע העולמי הייתה ב-1990, 20 שנה אחרי ההופעה הישראלית.
