לפני זמן לא רב החליטה צעירה ישראלית לעבור לסוריה תוך הפרת החוק. שמה לא פורסם, אך התקשורת ידעה לספר שהיא בת למשפחה חרדית שיצאה בשאלה ושאינה מוכנה להשלים עם הגבולות שהוצבו בין המדינה לבין שכניה. סופר גם שניסתה כמה פעמים לעבור לרצועת עזה, אך נבלמה. הפעם עלה בידה להשלים את המשימה שנטלה על עצמה והיא הגיעה לסוריה.
ברגע זה נכנסה מדינת ישראל לסחרור והגיבה, כדרכה לא פעם, בהיסטריה מוחלטת. הממשלה כונסה תחת מעטה כבד של חשאיות והושג הסדר בתיווך רוסי שלפיו, כך נחשף לאחר זמן קצר בתקשורת הזרה, ישראל תשלם לרוסיה סכום שלא פורסם – שמועות מדברות על מיליון דולר, ואולי כמה מיליוני דולרים – וכי תמורתם תמסור רוסיה חיסונים למשטרו של בשאר אסד.
לכך צורף שחרור של שני רועי צאן מסוריה שנתפסו בגולן, והקלה בעונשה של דרוזית תושבת הגולן. צורפה גם טיסה מיוחדת לרוסיה, שעלותה לא פורסמה, וכמובן החזרת גיבורת האירוע ארצה.
לא ברור מה סודי בכל הפרשה המוזרה הזאת, ומה גרם לצנזורה להתגייס. שמועה שהופצה אומרת שהרוסים ביקשו זאת. האומנם כך? מה יש להם להסתיר? ומדוע הסכמנו?
עניין אחד נוגע להתפעלות מיחסינו עם רוסיה. מובן שיחסים תקינים עימה בהחלט רצויים, אבל כדאי לשים לב להבדל בין יחסינו עם ארה"ב לבין יחסינו עם ידידתנו החדשה. האמריקנים נוהגים לתמוך בנו כספית ונושאים בחלק נכבד מהמעמסה הכרוכה באספקת נשק חדיש לישראל. היחס עם המעצמה השנייה הפוך – אנחנו תומכים ברוסיה ומשלמים לה על כל שירות, לא רק בתשבחות, אלא גם בכסף.
ההיבט השני נוגע לפרשה עצמה. האם הצעירה שעברה מרצונה לסוריה בכלל רצתה לחזור ארצה? האם פגשו אותה נציגי הצלב האדום או שמא נשלחה לנו קלטת שבה היא מספרת מה רצונה? על כך לא נאמר דבר.
בדיחה נושנה מספרת על מדריכה שדרשה מחניכיה לעשות מעשה טוב בכל יום. באחד הימים סיפרו לה חמישה נערים בגאווה שעזרו לאישה מבוגרת לחצות את הכביש. האם למעשה זה נדרשה פעולה של חמישה? שאלה המדריכה. בוודאי, השיבו גיבורי האירוע, האישה לא רצתה לעבור.
וכאן חוזרת השאלה מי ביקש את החזרת הצעירה ארצה, ומה בכלל עומד מאחורי כל הסיפור. אבל מתברר שהצנזורה מעורבת, כשלא ברור מה סודי בכל הפרשה המוזרה הזאת, ומה גרם לצנזורה להתגייס. שמועה שהופצה אומרת שהרוסים ביקשו זאת. האומנם כך? מה יש להם להסתיר? ומדוע הסכמנו? אולי בכלל אנחנו ביקשנו מהם לבקש את הסודיות הזו?
עניין אחד לפחות נחסך מאיתנו: תמונת ניצחון של בנימין נתניהו עם הצעירה שחזרה. נתניהו הרי אץ להצטלם עם גלעד שליט, שתמורתו שילמנו מחיר מופקע של יותר מ-1,000 מחבלים, אבל לא הצטלם עם יחיא סנוואר, מנהיג המחבלים ששוחרר בעסקה זו, וגם לא עם איש מהמחבלים האחרים ששוחררו.
דניאל פרידמןצילום: טל שחרבכך חוזרת השאלה: מה עומד מאחורי עסקה זו? מה הצדיק אותה בכלל? והאם לא מגיע לאזרחי ישראל, שכספם הוא שמימן עסקה מפוקפקת זו, לדעת מה אירע?
שאלה זו ניצבת בכל עוצמתה נוכח יחסה המזלזל של המדינה בקבוצת אזרחים שנייה, שנפלה בשבי על לא עוול בכפה. הפעם מדובר באזרחי ישראל שומרי חוק הנמצאים במדינות ידידותיות, שבהן הם כלואים ללא יכולת לחזור למולדתם. האחראית לשבי הכפוי הזה היא מדינת ישראל עצמה, והפעם מדובר באזרחיה, שהפכו אזרחים סוג ב' (שהרי כידוע ישנם כאלה הזוכים ליחס מועדף והיכולים לצאת ולחזור כרצונם). אזרחים אלה חפצים לחזור על חשבונם, והפעם לא צריך לשלם לאסד וגם לא לרוסיה, והשאלה היא מדוע לוקח זמן רב כל כך לפתוח את הגבולות ולשחרר גם אותם מהשבי.
- פרופ' דניאל פרידמן כיהן כשר המשפטים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
