פרקליטי נתניהו בבית המשפט
(צילום: אלכס גמבורג)
בית המשפט המחוזי בירושלים דן היום (שלישי) בעתירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ונוני מוזס לגילוי ראיה והסרת תעודות חיסיון בתיקי האלפים. באופן חריג, מי שדן בעתירות הוא השופט אריה רומנוב ולא אחד משלושת השופטים בתיקי האלפים. נתניהו ביקש ששופט אחר ידון בחומרים החסויים, כדי שהשופטים לא יושפעו מחומרי החקירה החדשים. שני הנאשמים פטורים מהתייצבות לדיון.
- לקריאת כתב האישום המלא - לחצו כאן
בפתח הדיון אמר עורך דינו של ראש הממשלה, בעז בן צור, כי "בפרשת 4000 המאשימה כיסתה כחמישים ראיות. צמצמנו את הדיון לארבעה דברים, המתייחסים לניר חפץ, שלמה פילבר ואילן ישועה - שניים מהם מוגדרים באופן פורמלי כעדי מדינה (חפץ ופילבר), ולגבי השלישי יש דין ודברים לגבי הסיווג שלו".
עורכי הדין של נתניהו ומוזס ביקשו בדיון הבהרות על הנסיבות שבהן מסר עד המדינה ארי הרו את ההקלטות של פגישותיהם. עו"ד עמית חדד הדגיש את לוח הזמנים של חקירת הרו, שהחלה בדצמבר 2015. בסוף פברואר 2016 התקבל מידע במשטרה על הקלטת הפגישות של נתניהו ומוזס שנמצאו בנייד של הרו, וכמה ימים לאחר מכן - במרץ 2016 - המשטרה ביקשה מבית המשפט השלום בראשון לציון צו הרחבה לחיפוש במכשיר הנייד. הסכם עד המדינה נחתם בחודשים יולי-אוגוסט 2016. לכאורה, מדובר על פער של כמה חודשים שבהם החליט הרו ככל הנראה להפוך לעד מדינה. על כן, נתניהו ומוזס ביקשו לקבל מסמכים שמתעדים את האינטראקציה עם הרו בנושאים אלה.
לדברי עו"ד חדד, "הרו היה מודע למסירת המידע, היא לא הותנתה בקבלת טובות הנאה. הייתה לו לולאה דקה על הצוואר (היה חשוד בפרשת 3H גלובל, י.פ), שהוא חשב שהיא מאיימת עליו מאוד. לימים היו ניסיונות חוזרים ונשנים לאיים עליו. בסוף חודש פברואר מישהו פונה בהסכמת הרו בלי דרישה לקבל טובות הנאה, ומוסר למשטרה את הסחורה החמה ביותר שיש להרו למכור. אם יש משהו שיכול להציל אותו מהגורל השחור זו ההקלטה הזו".
3 צפייה בגלריה
"ברור שהמידע הגיע מארי הרו". עורכות הדין של מוזס, נוית נגב ואיריס ניב-סבאג
(צילום: ישראל סאן, עמית מגל)
הטיעון של חדד ושל עו"ד איריס ניב-סבאג שמייצגת את מוזס התמקד בזהות מוסר המידע על ההקלטות למשטרה. "אין שום אינטרס או סכנה לאותו מוסר. אין אינטרס שמחייב להסתיר מאיתנו את החומר", טענו. "אנחנו מדברים על המרכז של פרשת 2000 - ההקלטות האלה ואיך הן הגיעו לתביעה".
עו"ד ניב-סבאג הדגישה: "בפרפרזה שהעבירה הפרקליטות יש אינדיקציות ברורות שהמידע הזה הגיע בעקיפין מארי הרו בעצמו. בחלק הראשון של הפסקה הראשונה נכתב 'אשר הוקלטו בידיעת נתניהו' - זה פרט מוכמן, שרק נתניהו והרו יודעים ממנו, וזה נותן לנו אינדיקציה שהמידע נולד מהרו. בפסקה השנייה היה כתוב שהרו היה מודע למסירת המידע". ניב-סבאג הוסיפה כי "אנחנו מעוניינים להבין את הלך הרוח של הרו ביחס להקלטות בזמן אמת. אם יש כרסום בראיות התביעה, יש לזה ערך ויהיה לזה ערך בחקירת ארי הרו".
בתיקים רגילים, לרוב, הדיון בבקשות לגילוי חומרי חקירה חסויים נערך במעמד צד אחד, שבו הפרקליטות מציגה בפני השופט שדן בתיק את החומרים החסויים, והוא מחליט אם הם נחוצים להגנת הנאשם או שיש שיקולים אחרים כמו פרטיות או הגנה על מקורות מודיעיניים שמצדיקים את החיסיון.
נתניהו ביקש, באמצעות בן צור וחדד, לקבל את האזנות הסתר לפילבר ואת שמות העיתונאים שאיתם שוחח. במסגרת האזנות אלה עלו כמה שיחות עם עיתונאים. בשל הרגישות לחיסיון עיתונאי, הקטעים הובאו בפני בית המשפט שהתיר לפרסם את תוכן השיחות, אך לא את שמות העיתונאים. נתניהו ביקש בין היתר גם לקבל מידע על המגעים של המדובב המשטרתי עם ניר חפץ ועל הלחצים שהופעלו עליו.
מוזס, מנגד, ביקש לחשוף חומרים הנוגעים לנסיבות שבהן נתפסו ההקלטות של פגישות נתניהו איתו, הנחשבות לראיות המרכזיות בתיק. מוזס גם עתר בבקשה לחשוף את החומרים מהאזנות הסתר למקורבו של נתניהו, נתן אשל, בחשד לעבירות שוחד ושיבוש חקירה.
ראש הממשלה, נזכיר, מואשם במרמה ובהפרת אמונים בתיקי 1000 (תיק המתנות) ו-2000 (שיחות נתניהו-מוזס), ובשוחד בתיק 4000 (בזק-וואלה). מוזס מואשם בהצעת והבטחת שוחד בתיק 2000.
