בחסות הקורונה והבחירות, התופסות את מירב הקשב הציבורי והתקשורתי, מתקיימת מתחת לאפנו מכירת חיסול של הבטיחות בדרכים. במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים רואים את אווירת סוף הקורס של הממשלה הנוכחית ורוצים להפריט את הנושא.
במשרד שאחראי על החיים של כולנו בכביש מבקשים לקדם שורה של הקלות לכאורה, לטובת האזרח הקטן. תחילה מוצגת יוזמה שבמסגרתה יידרשו בעלי כלי רכב שגילו הוא שלוש עד 10 שנים להגיע למבחן הרישוי מדי שנתיים ולא מדי שנה כנהוג כיום. האגרה השנתית, אגב, תישאר על כנה.
צעד נוסף מבקש לבטל חובת הבדיקות הרפואיות לעברייני תנועה כבדים שרישיונם נפסל לתקופה ארוכה והם נדרשים להציג בדיקות רפואיות תקינות כדי לשוב לנהוג. כמו כן, במשרד התחבורה לא מנעו את יישום הרפורמה שעברה לאחרונה ונכנסה לתוקפה באוקטובר 2020, ולפיה תיערכנה בדיקות ראייה לנהגים רק בגיל 70, כך שלמעשה נהגים לא יצטרכו לבדוק את ראייתם למשך זמן של 50 שנים ויותר.
כעת שוקלים במשרד לבטל את התקנה המבקשת לדווח על נהגים שיש ברשותם רכב חברה (מדבקת "איך אני נוהג") אשר עברו עבירת תנועה בכביש.
לכולם ברור שחוק או תקנה שבוטלו לא יחוקקו בשנית, ולכן צעדים אלו הם מסוכנים ולא עולים בקנה אחד עם ערכי הבטיחות בדרכים במקרה הטוב, ובמקרה הרע אף יובילו לעלייה בתאונות הדרכים
לכאורה כל צעד כזה הוא מינורי יחסית, אבל חיבור של כולם יחדיו חושף תמונה מדאיגה שלפיה במשרד התחבורה מנצלים את המצב כדי להיפטר מתקנות שלא תמיד נעים לעסוק בהן; תקנות שאין בצידן מקובלות חברתית וציבורית.
מיותר לציין כי כל תקנה כזאת התקבלה לאחר עבודת מטה קשה הכוללת הצגת נתונים ומחקרים על התרומה המכרעת שלהן לבטיחות בדרכים. בהינף יד מבטלים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים עבודה של שנים וזאת מבלי להציג תימוכין מחקריים לצעדים מהסוג הזה.
לדוגמה, לפני כעשור החליט שר התחבורה דאז ישראל כץ לחייב בדיקות ראיה בכל חידוש רישיון (עשר שנים). הוא ציין כי ההחלטה נשענת על מחקר שביצעו במכון גרטנר ולפיה לאחר גיל 40 קיימת ירידה בכושר הראיה של הנהגים. בביטול התקנה לא הוצג כל מחקר המחזק את ביטול התקנה הקודמת. כך גם מתרחש ביחס לשאר התקנות שהמשרד מבקש לבטל. מדוע מבטלים? לא ברור.
ביטול תקנות קיימות ללא הצגת חלופה ראויה הוא צעד מסוכן לבטיחות בדרכים שנעשה באישון לילה תוך ניצול מצב שלטוני לא יציב. לא ברור אם הצעדים הללו מגיעים בהוראתה של השרה לבטיחות בדרכים מירי רגב או שהפקידות הבכירה במשרד מנצלת את היעדר הקשב הציבורי ואת העובדה שהשרה עשויה להתחלף בקרוב, כדי להסיר מעצמם אחריות ולהעבירה לאזרחים עצמם.
צילום: אור ירוקלמעשה מתבצעת כאן מכירת חיסול של הבטיחות בדרכים בדמות הפרטה וצמצום האחריות של המדינה. לכולם ברור שחוק או תקנה שבוטלו לא יחוקקו בשנית, ולכן צעדים אלו, בעיקר בתקופת זמן זו, הם מסוכנים ולא עולים בקנה אחד עם ערכי הבטיחות בדרכים במקרה הטוב, ובמקרה הרע אף יובילו לעלייה בתאונות הדרכים באופן ישיר.
אחרי הכישלון הגדול בצמצום ההרוגים מתאונות דרכים בשנת 2020, במשרד התחבורה צריכים לזכור שהם גם אחראים על הבטיחות בדרכים ושעליהם לעצור את הדהירה הלא אחראית לצמצום תחומי האחריות במסווה של תופינים לאזרחים. לא רק שהאזרח הקטן לא יחסוך כסף אלא כולנו, כמדינה וכחברה, נשלם מחיר יקר בדמות עליה בתאונות הדרכים.
- ארז קיטה הוא מנכ"ל עמותת אור ירוק
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
