מליאת הכנסת אישרה הערב (ד') בקריאה שנייה ושלישית את החוק שמאפשר לשב"כ לבצע איכון סלולרי אחרי חולי קורונה אם לא ניתן להשלים את החקירות האפידמיולוגיות באמצעים אחרים. החוק נכנס לתוקף מיד עם אישורו, והוא מאפשר לשב"כ יכולת איתור לשלושת השבועות הקרובים בלבד. 51 ח"כים תמכו בקריאה השלישית בחוק, לעומת 38 מתנגדים.
ההצבעה על החוק במליאת הכנסת
(צילום: ערוץ הכנסת )
החוק החדש מהווה הסדר זמני לתקופה של כשלושה שבועות במטרה לסייע למשרד הבריאות במלחמה בהתפשטות נגיף הקורונה. במקביל, בשלושת השבועות הקרובים ידונו בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בהסדר כולל בנושא, במטרה להסדיר את אפשרות האיכון בחקיקה.
לפי החוק, השב"כ יוכל לסייע במהלך שלושת השבועות הקרובים במקרים ייחודיים שבהם לא ניתן יהיה להשלים את החקירה האפידמיולוגיות של חולי הקורונה בשיטות אחרות. בנוסף, החוק מסמיך את משרד הבריאות להסתייע בשב"כ במהלך אותה התקופה לבצע חקירות ביום שבו יש עלייה של יותר מ-200 חולים מהיום שקדם לו.
2 צפייה בגלריה
אילסוטרציה. שב"כ יוכל לסייע באיכון סלולרי להשלמת חקירות אפידמיולוגיות
(צילום: shutterstock)
החוק קובע כי על הממשלה להקים צוות שרים שיבחן בכל עת את הצורך בהמשך ההסתייעות בשב"כ, בהתחשב במצב התחלואה, בתרומה הסיוע של השירות בצמצום התחלואה ובקיומן של חלופות. בנוסף, הצוות יתחשב בפגיעה בזכות לפרטיות, ויסתייע בחוות דעת של הרשות להגנת הפרטיות.
צוות השרים ידווח לממשלה על הממצאים שעלו וימליץ בנוגע להמשך הצורך בהסתייעות בשב"כ. בנוסף, הצוות יוכל להמליץ לראש הממשלה לבקש את אישור ועדת החוץ והביטחון להוסיף לחוק נסיבות חריגות נוספות שבהן יוכל השב"כ לסייע. אם לא יימצא צורך להמשך הסיוע של השב"כ, הממשלה תבטל את האישור. גם הכנסת רשאית לפי החוק לבטל את האישור לאיכון סלולרי באמצעות שב"כ.
יעלון: איכוני שב"כ לא יכסו על המחדלים
יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ צביקה האוזר, הציג את ההצעה ואמר: "לצערי על פי התרשמות הוועדה, אין עדיין חלופה אזרחית בשלה שמסוגלת לתת מענה ברמת יעילות, כפי שאותו כלי איכון נותן. אם לא נגדע ונעצור את שרשרת ההדבקות, האפשרות החלופית שעומדת היא שוב הטלת סגרים ומגבלות, שגוררות פגיעה אנושה בכל אותם מאות אלפי אנשים שלא יוכלו לעמוד שנית בגזירה מסוג זה".
ח"כ משה בוגי יעלון מיש עתיד-תלם מחה: "כאשר מתמודדים עם משבר, הדבר החשוב ביותר הוא אמון הציבור בהנהגתו. נתניהו זיהם את ניהול משבר הקורונה בשיקולים פוליטיים, ואת התוצאות כולנו ראינו, בתי האבות, ריבוי המתים ומשבר כלכלי חריף, שאיתו עוד נתמודד זמן רב. מי שחושב שאיכוני השב"כ יכסו על המחדלים, טועה ומטעה. תרבות השקר מדאיגה אותי יותר מכל. תרבות השקר היא בעיה קיומית"
ח"כ אלי אבידר מישראל ביתנו התייחס להליך הפגום לטענתו: "מסעו של החוק להכנסת השב"כ לטלפונים שלנו החל כמסע גניבה באישון לילה בתחילה לה כתקנה לשעת חירום בעוד הכנסת טרם החלה בעבודתה. מיומה הראשון של התקנה התנגדתי לה התנגדות מוחלטת שכן הבנתי את הסכנה שיש בה לחירות האזרחים. טכנולוגיית השב"כ נועדה לסייע לשב"כ לשמור על ביטחוננו בפני טרור ובשום פנים ואופן לא כנגד חולים או משברים אחרים בחברה".
החוק מבהיר כי השב"כ לא יעמוד בקשר עם החולה או עם אנשים שבאו במגע קרוב עם החולה, לא יעסוק בפעילות פיקוח ואכיפה על הפרת חובת בידוד – וגם לא יסייע בכך. לפי החוק, אדם שקיבל הודעה על כך שהיה במגע קרוב עם חולה ולכן חייב בבידוד יהיה רשאי לפנות למשרד הבריאות לבחינה חוזרת של הנתונים שבעקבותיהם התקבלה ההודעה, ומשרד הבריאות ישיב לפנייתו בהקדם ולא יאוחר משלושה ימים.
החוק קובע איזה סוגי מידע השב"כ רשאי לעבד ואיזה מידע הוא רשאי להעביר למשרד הבריאות. כמו כן, נקבע משך הזמן שבו יישמר המידע על החולה או האנשים שבאו עמו במגע אצל השירות ומשרד הבריאות.
בנוסף, נקבע כי השב"כ ומשרד הבריאות יעבירו דיווח שבועי לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על פעילותם ואופי המידע שהושג במסגרת הסמכויות שניתנו לשב"כ בחוק.
