א', אמה של בת ה-13 שהותקפה מינית בידי ירין שרף במלונית קורונה, ושמכתב האישום שהוגש נגדו הושמט סעיף האונס, סיפרה היום (ה') בריאיון לאולפן ynet על מצבה הנפשי של בתה ועל המאבק להחמרת האישום - "לא ניכנע, לא נשקוט. נעתור לבג"ץ, נעשה הכול", אמרה. אחותה, בת 18, פרסמה מכתב פומבי בפייסבוק ובו כתבה: "אחותי, אנחנו במלחמה - ואנחנו ננצח". בעקבות ההחלטה שעוררה סערה, הנחה ממלא מקום פרקליט המדינה על השלמות חקירה, ואלו טרם הסתיימו.
"השעות קשות מאוד בימים אלה, ככל שעובר הזמן הטראומה ומה שמתלווה אליה מתגברים, גם אם הנפש לא יכולה להכיל אז הגוף מגיב", שיתפה האם בכאב.
- המצב בעצם החמיר בעקבות כתב האישום?
"גם. בהחלט. זה משפיע באופן משמעותי מאוד, גם על הילדה וכמובן עלינו. אני בעיקר עסוקה במלחמה, במקום להיות עסוקה רק בילדה ולרכז את כל האנרגיות שלי לטובתה, אני עושה זאת לטובת הדבר שברור מאליו שנקרא 'אונס'. להוכיח שאונס הוא אונס, ואונס הוא לא יחסים בהסכמה. לאורך כל הדרך לא הייתה פה טיפת הסכמה - הייתה פה אלימות, ברוטליות וכאב".
האם פנתה לגורמי המשפט: "אני באמת שואלת פה, מה קורה למערכת המשפט במדינה הזאת? למה אתם לא רואים אותי כאמא? אני מגויסת, אני חייבת את כל הכוחות שלי עבור הילדה ולא עבורכם ברמה המשפטית.
"תתאפסו על עצמכם, זו שנת 2021 ואיפה אנחנו חיים?", המשיכה, "מה זאת הלגיטימציה המטורפת הזאת לתת לאנס הפוטנציאלי הבא לעשות מה שהוא רואה לנכון, ושבסוף יידע שזה 'בסך הכול יחסים בהסכמה'? זה נורא. פשוט נורא".
- את יוצאת במסר הזה, מעבר למקרה הפרטי שלך.
"לפני הכול זה המקרה הפרטי שלי, מה שמנהל ומעניין אותי קשור לגמרי בילדה שלי. איך היא מרגישה כשהיא שומעת את כתב האישום הזה? יצא לי לדבר רגע עם הפרקליטה ושאלתי אותה 'מה חשבת לעצמך שזה מה שכתבת בכתב האישום, כאילו על סמך מה? שום דבר ממה ששמעת מהילדה, שום דבר מהאירוע עצמו'...
"שאלתי אותה במפורש - 'מה עשית לילדה? את יודעת מה זו תסמונת של נאנסת? לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שהיא מרגישה אשמה, מה גרמת לה בכתב האישום? להרגיש אשמה על אשמה על אשמה - זה מה שעשית'. הנפש לא תחזור להיות מה שהייתה קודם, אבל יש נחמה כלשהי בעצם ההגדרה שאונס הוא אונס, והעונש הנלווה לכך, אבל ברגע שאת מגדירה 'יחסים בהסכמה' את קורעת את הילדה בפעם השנייה".
- אנחנו מבינים שהילדה תתושאל שוב בעקבות הלחץ הציבורי, זה מספק אתכם? הכיוון טוב?
"לא. הכיוון הטוב שיספק אותי יהיה לדעת שכתב האישום כולל אונס ושהוא יקבל את העונש המרבי".
- אולי התשאול הוא הודאה של הפרקליטות בטעות?
"הפרקליטות אכן טעתה במקרה הזה וזה תקדים, כלומר שבמקרה הזה אנחנו מונעים את המקרים הבאים. אני חושבת שאחרי כתב האישום הזה כל אמא וילדה במדינת ישראל הרגישו פחות מוגנות. מפחיד לחיות במדינה כזאת. אני הייתי בהפגנה המדהימה ששדולת הנשים ארגנה וכל כך התרגשתי. זה נתן לי הרבה כוח. לא השתתפתי בפועל אבל צפיתי מהצד, נכחתי. הכאב הוא עצום ויחד איתו יש התרגשות ותמיכה.
ראיתי אמא עם ילדה קטנה, ממש בת שנתיים או שלוש, שעמדה וזעקה את הכאב הזה. זה יכול לקרות לכל אחת ויש זעם גדול מול כתב האישום הנוראי והשערורייתי הזה".
האם הדגישה כי היא ומשפחתה "לא ייכנעו" וימשיכו במאבק (גם בקמפיין גיוס המונים). "אנחנו נעתור לבג"ץ, אנחנו נעשה הכול כדי שכתב האישום הזה ישתנה וימחיש את המציאות. אני לא מבינה ממה הפרקליטות מפחדת, למה האישום הזה כל כך מפוחד מול המציאות האלימה והאיומה? הם לא רק שמעו אותה, הם גם ראו אותה, הראיות מראות. אנחנו לא נשקוט".
במקביל לדבריה של האם, פרסמה אחותה של בת ה-13 מכתב פומבי בפייסבוק. "אני כותבת לך אחות קטנה", כתבה בפוסט. "אנחנו במלחמה. אמא, אני ואת, אחותי. מלחמה מול המדינה כדי שתאשים באונס את האיש שהרס לך את החיים, מלחמה כדי שבית המשפט יכניס אותו לכלא להכי הרבה זמן שאפשר ומלחמה עליך, כדי שהחיים שלך יחזרו להיות שפויים, שלא תפחדי, שלא תבכי ושתוכלי לחייך.
"אני יודעת שעברת תופת. אירוע מצמרר, הכי נורא שיכול לקרות. הפחדים הכי קשים שלנו התגשמו. אני מודה שלקח לי זמן להבין, לעכל. רק אחרי כמה ימים זה התפרץ אצלי. בכיתי כמו תינוקת כל הלילה, הרגשתי את הכאב שלך כמו סכין חדה שנכנסת לגוף ולא יכולתי לעצור את הדמעות. איך הוא עשה לך דבר חולני כזה? איך???? חמש שנים מפרידות בנינו, אני האחות הגדולה ואת הקטנה. הדבר הכי יקר לי בעולם. שנים חלקנו אותו חדר, מיטה ליד מיטה, משתפות אחת את השנייה בהכל ופתאום הגיעה חיית אדם ופגעה בך, קרע אותך, את הנשמה שלך.
"עמדת מולי. סיפרת לי כמה פחדת, היית קפואה, איך הוא חנק אותה, סטר לך, עשה מה שעשה. הקשבתי וניסיתי להיות חזקה מולך, עצרתי בכוח את הדמעות, אבל כשיצאתי ממך, הכול יצא החוצה. אני מנסה להיות איתך כמה שיותר, לנשק ולחבק אותך, להגיד לך כל הזמן שאת לא אשמה, ממש לא. את קטנה. קטנה שלנו, מבינה שעברת את הנורא מכל. את לא מסוגלת להבין למה זה לא אונס. גם אני לא ומדינה שלמה לא. אני מבינה כמה זה מטריף אותך. מבינה את הסיוטים שיש לך. ברור שזה אונס. אף אחד לא מאשים אותך בכלום. צאי מזה. רק אותו צריך להאשים וזה חייב להיות באונס, לא בשום דבר אחר שעושה לו הנחות. האיש הזה צריך לקבל את העונש שמגיע לו, אסור שהוא יהיה בחוץ, הוא סכנה לציבור.
"אמא נלחמת בשבילך, היא כבר כמעט חודש לא עובדת, רצה ממקום למקום וצועקת את הכאב שלך, אני מעריצה אותה. אנחנו לא נוותר, נלחם כדי שהוא לא יתחמק מהמעשים הנוראים שעשה לך. אני מנסה להיות חזקה עבור אמא ועבורך, אבל מודה שלפעמים נשברת. מבטיחה לך שזה רק לפעמים כי אף אחד לא ינצח אותנו. אנחנו בלתי מנוצחות. אחותי שלי, אני חושבת כל הזמן עליך, איך לעטוף אותך באהבה, איך לזרוק עליך אבקת קסמים שתחבק אותך ותשכיח ממך, לפחות לכמה דקות, את מה שעברת. תדעי לך שאת מדהימה, את גיבורה. אני ואמא אומרות לך את זה כל הזמן ואת חייבת להאמין בזה.
"אני חולמת שתחזרי להיות את, שכל הדבר הנורא הזה ייעלם ולא תישאר לך אף צלקת. לא בגוף ולא בנפש. אני יודעת שזה רק חלום, אבל לפעמים, אם מאמינים חזק, גם חלומות מתגשמים. תדעי לך שמדינה שלמה איתך, הם לא מכירים אותך, אבל תומכים בך, כותבים המון דברים חמים שמחזקים אותנו. זה הכוח שלנו".
בשבוע שעבר פורסם כי ממלא מקום פרקליט המדינה עמית איסמן הנחה את פרקליטות מחוז תל אביב ואת המשטרה לערוך השלמות חקירה כדי לברר אפשרות להחמיר את כתב האישום נגד שרף ולהאשימו בעבירת אינוס. זאת, במקום עבירת בעילה אסורה בהסכמה שבה הוא נאשם כעת. במסגרת השלמות החקירה בתיק, ובעקבות הביקורת הקשה על השמטת סעיף האונס מהאישום, הוחלט לזמן את הנערה למסור עדות נוספת.
התובעים בתיק הציגו השבוע לפני איסמן את הראיות שהיו הבסיס לכתב האישום נגד שרף בעבירות הפחותות מאונס שהדין עליהן הוא עד חמש שנות מאסר. בכירי פרקליטות המחוז הסבירו על הקשיים שמנעו מהם להחמיר את האישומים, בהן עדויות בעייתיות של הנערה. לפי הפרקליטים, שרף לא הואשם באונס מכיוון שהמעשים נעשו בהסכמתה של הנערה, שהציגה את עצמה כבת 14 והזמינה אותו לחדרה.
בכתב האישום המקורי נגד שרף מיוחסות לו שתי עבירות של בעילה אסורה בהסכמה וכן הטרדה מינית, איומים, תקיפה ואספקת משקה משכר לקטין. האישום הוגש לבית משפט השלום בתל אביב ולא לבית משפט מחוזי, בשל חומרת העבירות שהופחתה.