הריאיון עם פרופ' אש
(צילום: נדב אבס, אבי חי)

פרויקטור הקורונה, פרופ' נחמן אש, הביע הבוקר (יום א') אופטימיות בנוגע לאפשרות שהמגפה תמוגר בישראל עד סוף החורף. "אני מניח שבמרץ-אפריל נחזור כבר לפעילות משמעותית, התקווה שלי שנוכל לחגוג את פסח הבא בצורה כמעט חופשית", אמר פרופ' אש בריאיון לאולפן ynet לנוכח ההיערכות למתן חיסוני קורונה.
הפרויקטור ציין כי מערכת הבריאות אמנם סימנה את 27 בדצמבר כיעד לתחילת החיסונים, אולם שוקלת להקדים אותו. "אנו עושים מאמצים להקדים את זה", אמר פרופ' אש. "צריך לעשות את זה בצורה מסודרת ואחראית, אנו רוצים שהלוגיסטיקה תעבוד כמו שצריך, שיתקבלו כל האישורים. נצא לדרך מהר מאוד, ונגיע ליעד שתוך חודשים ספורים נפח גדול מהאוכלוסייה יהיה מחוסן ונוכל לחזור לפעילות".
- אז להערכתך בשולחן הסדר אפשר יהיה לארח באופן חופשי? "זו השאיפה שלי, אני מקווה שהיא תתקיים. אני חושב שזה תלוי בכולנו ובעיקר בשיעור המתחסנים. פה ההזדמנות שלי לקרוא לאנשים להתחסן וכך ניצור את חסינות העדר בציבור בישראל ונוכל לחזור לפעילות מלאה".
1 צפייה בגלריה
פרופ׳ נחמן אש, ראש חטיבת הבריאות במכבי ומשנה למנכ״ל
פרופ׳ נחמן אש, ראש חטיבת הבריאות במכבי ומשנה למנכ״ל
"זה תלוי בכולנו ובעיקר בשיעור המתחסנים". פרופ' אש
(צילום: דפנה גזית )
- מה האסטרטגיה לחיסונים? "יש עדיין פרטים שסוגרים כעת בימים אלה. חשוב לנו מאוד לחסן את האוכלוסייה המבוגרת שהיא נמצאת בסיכון, אנו בדיונים עם קופות החולים איך לעשות את זה נכון. אנחנו רוצים שהחיסונים ימוצו במלואם, יש מגבלות לוגיסטיות כמו תוקף החיסון אחרי שהוצא מהקפאה. נגיע לסיכומים בימים הקרובים וביציאה למבצע נדע הכול בצורה מסודרת".
פרופ' אש הוסיף: "אני רוצה לסייג את עניין המסכות. גם כשנהיה ברמת חיסון יותר גבוהה, נצטרך לעשות את הדברים בזהירות. אבל כן, במרץ-אפריל נוכל להתנהל במשק פתוח בתנאי שכולם מתחסנים. אני אופטימי, בהחלט רואים את האור בקצה המנהרה ואנו צריכים להגיע לשם בזהירות. התקופה הקרובה היא קריטית במובן שלא לחלות, להתנהג כמו שצריך וגם לא להגיע לצעדים קשים בגלל שהתחלואה עולה".
- מה החשש הכי גדול שלך בתקופת המעבר? "החשש הכי גדול שלי זה מה שנקרא בעגה הצבאית 'אס"ק', אווירת סוף קורס, שאנשים חושבים שהנה זה הסוף ויפסיקו לשמור, יתקהלו ובלי מסכות והתחלואה תתפרץ בצורה קשה. יש גם תרחיש כזה וצריך להיזהר ממנו".
- אתה תתחסן בין הראשונים? "בוודאי שאני אתחסן. החיסונים נבדקו בצורה טובה מאוד, הנתונים פורסמו וזמינים לכולם. בצורה חד-משמעית אני אגיד שהחיסונים בטוחים ואף אחד לא צריך לחשוש מלהתחסן. כמובן שיש מגבלות שלא נבדקו עדיין על כל הילדים, ולכן זה מגיל 16. נשים בהיריון לא נבדקו ולכן לא ממליצים להן להתחסן. כל מי שנמצא באוכלוסייה שצריכה להתחסן צריך לעשות זאת בלי כל חשש".
במרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה באגף המודיעין של צה"ל הזהירו הבוקר כי למרות האישור של מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) לחיסון של חברת פייזר, הגעת החיסונים לארץ לא צפויה להשפיע על מהלך המגפה באופן ממשי עד סוף החורף. לכך יש להוסיף את מספר המאובחנים שעמד אתמול על 1,288 ישראלים ועל שיעור של 2.9% בדיקות חיוביות לנגיף.
על השאלה האם בכוונתו להמליץ לקבינט הקורונה להטיל סגר שלישי, השיב פרופ' אש: "אני מקווה שלא נגיע לשם. בהתאם להחלטת הממשלה, אם תהיה עלייה בתחלואה נפעיל 'ריסון מהודק'. המטרה היא לא להגיע לסגר אלא להפעיל צעדים שיאפשרו את המשך הלימודים ועבודה ללא קבלת קהל - והכול כדי להוריד את התחלואה ולא להגיע לסגר".
-אתה לא חושש מהנתונים שיתגלו אחרי חנוכה? "אני חושב שצריך לקרוא לאזרחים לנהוג בחג באחריות מלאה. יש בהחלט רצון וצורך שלא להתקהל, לקיים את החגיגות והדלקת הנרות בצנעה, לא לעשות אירועים המוניים".
- אבל התלבטתם ובסוף אפשרתם לישראלים להדליק נרות עם מי שבא להם. "אני סומך על הציבור הישראלי שינהג באחריות. אני לא בטוח שתמיד הגבלות שבאות מלמעלה תורמות יותר מאשר האחריות האישית של האנשים. אני קורא להם לנהוג באחריות, להיות יותר במשפחה הגרעינית, לנצל את ה'זום' כמה שיותר. צריך לעבור בשקט את החג ואת החודשים הספורים שנותרו לנו עד שהחיסונים ישפיעו".
- אתה לא נבוך מול הזגזוגים בקבינט הקורונה? "ההחלטות מורכבות, אנשים מגיעים עם החלטות שונות וזוויות שונות. הדיון הוא לגיטימי, ההחלטות מתקבלות בסוף אל מול המציאות. זה לא פשוט לראות אנשים שמאבדים את פרנסתם, גם לא פשוט לראות אנשים חולים ואיפשהו צריך לקבל החלטות באמצע ויש דילמות. לכן אני לא חושב שזה עניין של להיות נבוך אלא להבין את המורכבות בקבלת ההחלטות".
- היית רוצה לראות ערים אדומות שלמות נבדקות? "עשינו ניסיונות כאלה, עשינו ניסיון כזה בצפון רמת הגולן ואנו הולכים לעוד ניסיון כזה בעיר טמרה. הייתי רוצה לראות שיעור נבדקים גדול מאוד בעיר אדומה. אני קורא לתושבים בערים האלה לבוא ולהיבדק. באופן כללי היקף הבדיקות עלה מאוד בתקופה האחרונה, אנו נמצאים סביב 80 אלף ביום ונעלה ל-100 אלף".

"ירידה משמעותית אחרי חודש וחצי"

במקביל, מרכיב מודל חיזוי הקורונה של מכון ויצמן פרופ' ערן סגל הטיל הבוקר ספק בקביעת אמ"ן שלפיה הגעת החיסונים לישראל לא צפויה להשפיע על מהלך המגפה באופן ממשי עד סוף החורף. לדברי פרופ' סגל, "60 אלף חיסונים ביום כולל סופ"ש זה בערך מיליון ו-800 אלף אנשים שמתחסנים פה. לפי המודלים והתרחישים שלנו, זה אומר שאחרי חודש אחד אתה יכול לחסן כמעט את כל קבוצות הסיכון בישראל.
"מהר מאוד בקצב הזה אתה מחסן את כל האוכלוסייה שהיא מעל גיל 65-70. אתה מוריד בצורה דרמטית את ההשפעה של זה גם על התחלואה וגם על מקדם ההדבקה. ואם באמת היעילות של החיסונים גבוהה, חודש וחצי אחרי שמבצע החיסונים ייצא בקצב גבוה אתה רואה ירידה משמעותית. נראה הרב פחות חולים קשים ותמותה וניתן יהיה לדבר על האצה של מתווה היציאה".
חזי לוי: "רוצים לחסן לחסן לחסן"
(צילום: משה מזרחי)

בתוך כך, פרופ' חזי לוי, מנכ"ל משרד הבריאות, אמר למנהלי בתי החולים שהפגינו מחוץ למשרד האוצר כי "ככל שיגיעו יותר חיסונים ויאוחסנו כאן בתנאים הנכונים בעת ובעונה אחת אנחנו נוכל לחסן יותר בליברליות למרות התעדופים". בהמשך אמר פרופ' לוי: "אנחנו רוצים לחסן, לחסן ולחסן. זו גם ההוראה של ראש הממשלה והשר".
על הדרכון הירוק אמר לוי כי "אנחנו מתכוונים לעשות אפליקציה שתינתן לאנשים כשבוע עד שבועיים לאחר החיסון השני. אנחנו יודעים שהחיסון הראשון בונה תנגודת גופנית אבל לא מספיק עדיין. אני יודע שההיענות לחיסון על פי הסקרים היא לא היענות גבוהה. ייתכן שיש פה הבעת חשש ואנחנו רואים את זה גם בשפעת ובמחלות אחרות".