שופט בית המשפט העליון בדימוס צבי טל, שעמד בראש "ועדת טל" להסדר דחיית שירות לבחורי ישיבה, הלך היום (ג') לעולמו בגיל 94. הלווייתו תצא היום בשעה 18:00 מבית ההספד קהילת ירושלים בגבעת שאול.
טל נולד בפולין ב-1927 וכשהיה בן שמונה עלה לארץ. לאחר שסיים את לימודיו בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה, הוא שירת ב"הגנה" והדריך בתנועת נוער. לאחר שהשתחרר מצה"ל, למד טל בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר שסיים התמחות, הוא עבד במשך יותר מעשור כעורך דין עצמאי.
בשנת 1978 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים. בעת כהונתו במחוזי, טל - ביחד עם השופטים דב לוין ודליה דורנר - גזר ב-1988 עונש מוות על ג'ון דמיאניוק, שומר במחנה ההשמדה טרבלינקה. אבל בערעור לבית המשפט העליון זוכה דמיאניוק בשל ספקות באשר לזיהויו כ"איוואן האיום". למרות הזיכוי, טל אמר בריאיון ב-2009 לכתב העת "עלי משפט" כי "לשופטת דורנר ולאנוכי אין ספק גם היום שדמיאניוק הוא איוואן האיום".
ב-1994 מונה טל לשופט בבית המשפט העליון. טל נחשב אז ל"שופט הדתי" בהרכב, ובריאיון לכתב העת "עלי משפט" אמר: "כשהוזמנתי על ידי הנשיא שמגר לבוא לבית המשפט העליון שאלתי אותו אם אני מינוי לכיסא דתי. הוא הכחיש בכל תוקף. זה נכון שאנחנו מזמינים שופטים על פי כישוריהם והיכולות שלהם, וגם אלה שנבחרים על כיסא מתויג נבחרים לפי כישוריהם. לא מספיק להיות דתי כדי שאדם ישב על הכיסא הדתי, אבל אני טוען לגיוון וזו תחילת הגיוון. זה לא די מגוון. יש כיסא דתי אחד, כיסא מזרחי אחד וכיסא ערבי אחד, וכל זמן שזה כיסא אחד אפשר לומר שזה עלה תאנה. אני מחפש גיוון רב יותר כדי שיהיו הרבה עלי תאנה ואז הכסות לכאורה תתבטל".
3 צפייה בגלריה
"שאלתי אם אני מינוי לכיסא דתי, שמגר הכחיש בכל תוקף". טל
(צילום: פלג לוי, תולדות ישראל)
באותו ריאיון דיבר השופט בדימוס גם על בעיית האמון במערכת המשפט: "בזמנו מפלגת יהדות התורה ארגנה הפגנת ענק נגד בית המשפט העליון ובאותו זמן בדיוק הייתה הפגנה נגדית של תומכי בית המשפט. שאלו אותי איפה אני ממוקם ואמרתי שאם הייתי יכול הייתי משתתף בשתיהן. אני חושב שהעליון הוא באמת מעוז ומחסה לעשוקים ולזכויות אדם ואזרח, אך מנגד יש מיעוט גדול - בייחוד ביהדות הדתית - שמרגיש מקופח בפסקי הדין של בית המשפט העליון".
טל פרש לגמלאות בשנת 1997, ושנתיים לאחר מכן מונה לעמוד בראש ועדה שתדון בהסדר דחיית שירות לבני ישיבות, ונקראה על שמו – "ועדת טל". על פי המלצות הוועדה אושר בכנסת ב-2002 החוק שכונה "חוק טל", שאפשר להמשיך את דחיית גיוס בני הישיבות. החוק קבע כי בגיל 22 יוכל תלמיד ישיבה לבחור אם להמשיך ללמוד או לעבור למסגרת של שירות מקוצר בצה"ל ומשם יציאה לשוק העבודה. ב-2012 קבע בג"ץ כי החוק אינו חוקתי, וכי הוא פוגע בזכות לשוויון.
בריאיון ל-ynet לאחר פסילת החוק אמר טל כי אינו כועס על הפסיקה. "זה לא הבייבי שלי ולכן אין פה עניין אמוציונלי. אני רק מאוכזב שבסופו של דבר העבודה שעשינו ירדה לטמיון וחוק טל הפך לעלה תאנה", אמר. הוא טען שאחת הסיבות לכישלון החוק הייתה שאף אחד מהגורמים המעורבים לא רצה לשלם את המחיר הנדרש לשם הצלחתו - לא הצבא, לא החרדים ולא הממשלה. "החתן לא רצה, הכלה לא רצתה והשושבין לא רצה. מה הפלא שזה נכשל?", אמר.
ביוני 2002 נפתחה חקירה נגד טל, שעמד בראש ועדת העזבונות, אבל כשנה לאחר מכן פרקליטות המדינה סגרה את התיק ונקבע כי טל פעל ממניעים של רצון לסייע לעמותות ולפעילותן וללא משוא פנים.
טל היה נשוי לחנה, והם הביאו לעולם שישה ילדים. אחד מילדיו, משה, נהרג במהלך מלחמת יום הכיפורים.
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות מסרה הבוקר כי היא משתתפת באבל המשפחה. גם במערכת הפוליטית הביעו היום כמה וכמה פוליטיקאים תנחומים בעקבות פטירתו של טל. ראש הממשלה נפתלי בנט מסר: "השופט טל ז"ל היה איש אמת, חכם ועניו, ועשה רבות למען עם ישראל מהיום בו עלה ארצה מפולין. הוא שירת בהגנה, איבד את בנו במלחמת יום הכיפורים, ובין פועליו הרבים בעולם המשפט הוביל את "ועדת טל" להסדרת שירות בחורי הישיבה. טל ז"ל מעולם לא חשש להביע את עמדותיו השמרניות, גם כשהיה בדעת מיעוט".
שר המשפטים גדעון סער ספד גם הוא לטל, ובציוץ בטוויטר כתב: "'הוו מתונים בדין...' (אבות א', א'). הצטערתי מאוד לשמוע על פטירתו של שופט בית המשפט העליון בדימוס צבי טל. עלה לארץ מפולין וזכה לשרת בהגנה ובצה"ל. שכל את בנו, משה, במלחמת יום הכיפורים. ישב בדין במשפטים החשובים ביותר ונותר תמיד עניו ובעל מצפן יהודי, ציוני ומשפטי. תנחומיי למשפחתו".
