צפו בתיעוד הריסת בית המחבל
(צילום: דובר צה"ל )
כוחות צה"ל הרסו הלילה (שני) את ביתו של המחבל חליל דויכאת, שרצח את הרב שי אוחיון בפיגוע דקירה בצומת סגולה שבפתח תקווה בחודש אוגוסט. החיילים הגיעו מעט לאחר חצות לכפר רוג'ייב שליד שכם, שם נמצא הבית.
מדובר צה"ל נמסר הבוקר כי במהלך הפעילות התפתחו הפרות סדר אלימות בהשתתפות כ-150 פלסטינים שהבעירו צמיגים ויידו אבנים ובקבוקי צבע. לוחמי צה"ל הגיבו באמצעים לפיזור הפגנות.
הריסת בית המחבל נחשבת ל"אקורד הסיום" של לוחמי גדוד דוכיפת של כפיר באזור השומרון. הלוחמים שהו שם כמעט שנה בגלל אילוצי הקורונה. "זו הייתה תקופה מאתגרת, שאנחנו מסיימים עם חובה מוסרית", אמר מפקד הגדוד סגן-אלוף ניר איפרגן ל-ynet. "נדרשנו לייצר פתרונות לדברים שלא חשבנו עליהם בכלל כדי לשמור על כושר מבצעי".
לוחמי הגדוד אכן שינו את מערכי הפעולה שלהם לאחרונה. הם קיימו פחות פעילויות מעצרים בתוך הערים הפלסטיניות ויותר בחסמי פתע בצירים. בתקופה האחרונה ערך הגדוד 26 פעילויות סיכול ליליות ועוד שבעה מעצרים בשטח. בסך הכול עצרו כוחות הגדוד כ-85 חשודים בגזרה.
סיוון אוחיון, אלמנתו של הרב, מסרה בתגובה להריסת הבית כי "אנחנו שמחים שהריסת בית המחבל הסתייעה ומחזקים ומחבקים את כוחות הביטחון שמחרפים את נפשם כדי להגן על תושבי ארץ ישראל. לא נשתוק ולא נבליג על דם יהודי שנשפך לחינם רק בגלל שנאה מושרשת. שתקנו די שנים. צריך לפקוח את העיניים ולהפסיק להושיט את הלחי השנייה".
מפורום "בוחרים בחיים" של המשפחות השכולות שמלווה על-ידי תנועת אם תרצו, בו חברה סיוון אוחיון, נמסר על החלטות בג"ץ האחרונות כי "רצח הרב לא היה קורה אילו שופטי בג"ץ היו מפסיקים לרמוס פעם אחר פעם את מדיניות הביטחון של ישראל. מחבלים פוטנציאליים רואים כיצד השופטים מצמצמים הריסת בתים, מונעים גירוש מחבלים ואת שלילת תושבותם".
הפיגוע בצומת סגולה אירע ב-26 באוגוסט בשעות הצהריים. אוחיון, תושב פתח תקווה, בן 39, נשוי ואב לארבעה ילדים, נדקר למוות על-ידי דויכאת, בן 46 מרוג'ייב. מחקירת שב"כ עלה כי דויכאת דקר למוות את הרב אוחיון ממניע לאומני.
הפרקליטות הגישה בתחילת ספטמבר כתב אישום נגד דויכאת בגין רצח בנסיבות מחמירות. מכתב האישום עלה כי דויכאת שקל וגיבש החלטה להמית באמצעות סכין אזרח או חייל ישראלי ויהודי, "למען פלסטין, העם הפלסטיני, מסגד אל-אקצה ואללה". בכתב האישום צוין כי הנאשם נטל סכין ממטבח אתר הבנייה שבו עבד, הכניס אותה לכיס מכנסיו ויצא מהאתר. אחר כך, חיפש קורבן והזדמנות מתאימים לביצוע הפיגוע במשך כשעה.
מחקירת המחבל עלה כי כמה ימים לפני הפיגוע הוא שהה בשטח ישראל, זאת בניגוד להיתר העבודה שקיבל, שלפיו הוא רשאי היה לעבוד בישראל אך צריך לחזור לאזור מגוריו בסוף כל יום עבודה. עם הסכין שבה הצטייד הוא הגיע אל הצומת ובאמצעותה דקר למוות את הרב אוחיון. במהלך החקירה הוא שחזר את מעשיו.
האלמנה אחרי האישום: "הרוצח נורמטיבי"
(צילום: עידו ארז)
הרב אוחיון הותיר אחריו אישה, סיוון, וארבעה ילדים: טוהר (13), הלל (11), שילה (9) ומלאכי (4).
במענה לעתירת משפחתו להימנע מהריסת הבית, קבעו השופטים נועם סולברג ויעל וילנר כי אין מקום להתערב בשיקול הדעת של המפקד הצבאי. השופט מני מזוז היה בדעת מיעוט נגד הריסת הבית, וסבר כי הריסתו היא פגיעה קשה באשתו וחמשת ילדיו של המחבל, שלא היו מודעים לכוונותיו.
ראיונות עם בני משפחתו וחבריו של אוחיון ז"ל
(צילום: עידו ארז)
בשנים האחרונות יש מחלוקת בין שופטי בג"ץ בנוגע להריסת בתי מחבלים. בחודש אוגוסט 2020 בג"ץ ביטל את צו ההריסה של בית המחבל נזמי מחמוד יונס אבו בכר בכפר יעבד ליד ג׳נין, ממנו זרק המחבל את הבלוק שהרג את לוחם גולני עמית בן יגאל ז"ל, ולבסוף התיר את האפשרות לצה"ל לבקש לאטום את החדר שבו התגורר המחבל. אז היה השופט מזוז בדעת הרוב יחד עם השופט ג'ורג' קרא, ואילו השופטת וילנר הייתה בדעת מיעוט שסברה כי יש להרוס את הבית כדי להרתיע מפגעים נוספים.
