נציגי המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג החלו הערב (יום ו') בהליך בחירתו של התובע הראשי הבא בבית הדין, למשך תשע השנים הקרובות. התובע החדש שייבחר יחליף ביוני הקרוב את פאטו בנסודה ויידרש לעסוק בכמה סוגיות בוערות שזו תשאיר על שולחנה – בראשן ההכרעה בשאלה האם לפתוח בחקירה על פשעי מלחמה לכאורה נגד ישראל, חקירה שכעת מתאפשרת לאור הפסיקה הדרמטית לפני שבוע של בית הדין, ולפיה יש לו סמכות שיפוטית בשטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה.
3 צפייה בגלריה
משמאל לימין, לפי כיוון השעון: קרלוס קסטרסנה, פרנצ'סקו לו וויי, פרגל גיינור וקארים חאן
(צילום: AP)
בדרך לחקירה נגד ישראל בהאג? סיקור באולפן ynet
(צילום: חגי דקל)
בחירת התובע החדש הייתה אמורה להיעשות כבר בדצמבר, אולם המדינות החברות התקשו להגיע לקונצנזוס, וכעת נערכת הצבעה סודית שבה ייבחר התובע מבין רשימה של ארבעה מועמדים. הרשימה המקורית כללה 14 שמות, אך צומצמה לקראת ההצבעה היום. כדי להיבחר נדרש התובע הבא לזכות בקולותיהן של לפחות 62 מבין 123 המדינות החברות. הסיבוב הראשון הערב הסתיים ללא מנצח ברור, ובעוד שעות ספורות ייערך הסיבוב השני.
מבין הארבעה המועמד שסומן כפייבוריט הוא קארים חאן, עורך דין בריטי ממוצא פקיסטני שמתמחה בזכויות אדם. בסיבוב הראשון הערב הוא הגיע ראשון וזכה ב-59 קולות. חאן מוביל כיום חקירה של האו"ם בנוגע לפשעים נגד האנושות שביצעו פעילי ארגון הטרור דאעש בעיראק. חאן מכיר היטב את פעילותו של בית הדין הפלילי בהאג, ובעבר שימש שם כפרקליט מטעם ההגנה. הוא הגן בין היתר על סגן נשיא קניה וויליאם רוטו ושכנע את השופטים לזנוח את האישומים נגדו, בטענות לאלימות לאחר בחירות שהתקיימו במדינה.
מועמד בולט נוסף הוא עורך הדין האירי פרגל גיינור, שבעבר ייצג את קורבנותיו של וויליאם רוטה באותו משפט בהאג. גיינור, שהגיע הערב בסיבוב הראשון של ההצבעה למקום השני עם 47 קולות, משמש כיום כשופט בבית המשפט המיוחד שהוקם לבחינת פשעי המלחמה בקוסובו, וכתובע בטריבונל שהוקם לבחינת פשעי מלחמה בקמבודיה. הוא שימש גם כנציגם של פלסטינים במסגרת הבדיקה שהתקיימה בהאג בנוגע לפשעי מלחמה בשטחים הפלסטיניים.
שני המועמדים הנוספים הם התובע הספרדי קרלוס קסטרסנה והתובע הסיציליאני פרנצ'סקו לו וויי, שידוע באיטליה בשל מאבקו במאפיה שם. שניהם הגיעו אחרונים בסיבוב הראשון.
מאחורי הקלעים הייתה קיימת מעורבות אמריקנית עמוקה. לפי "הטלגרף" הבריטי חוסר היכולת להגיע להסכמה בקרב המדינות החברות, שארה"ב אינה נמנית עמן, נבע בין היתר מתככים והאשמות שונות בהטיה שהוטחו נגד חלק מהגורמים המעורבים. לפי העיתון ההליך היה זרוע בכאוס, אולם דיפלומט ששוחח עם סוכנות הידיעות AP טען כי האשמה נעוצה בעובדה שהשיחות התקיימו כולן באופן וירטואלי, ולא הייתה אפשרות לקיים "שיחות מסדרון" חופשיות יותר ולא פורמליות.
גם בוושינגטון וגם בירושלים רואים בקארים חאן כמועמד המועדף ביותר, כיוון שהוא נחשב לפרגמטי ומתנגד לפוליטיזציה של בית הדין. בארה"ב ובישראל חוששים במיוחד מבחירה ביריבו האירי פרגל גיינור, שמעוניין להרחיב את תחומי העיסוק של בית הדין וצפוי לצדד בחקירה נגד ישראל.
המחליף של בנסודה יהיה התובע הראשי השלישי בלבד בבית הדין הצעיר שהוקם ב-2002. מטרתו של בית הדין היא לשמש כ"מוצא אחרון" להעמדתם לדין של גורמים המעורבים בפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, במקרה שהמדינה החברה בו לא מסוגלת או לא מוכנה למצות בעצמה את הדין ולנהל לכל הפחות חקירה בנוגע להאשמות כלפי אותם גורמים.
למרות שהתובע החדש יחזיק בעוצמה רבה בכל הנוגע לאכיפת הדין הבינלאומי, הוא צפוי גם להתמודד עם לחץ גובר מצד מדינות שאינן חברות בבית הדין, בראשן ארה"ב, ואשר מתנגדות להתערבותו בענייניהן. הנשיא לשעבר דונלד טראמפ כבר הטיל סנקציות על אישים בכירים בבית הדין כמו פאטו בנסודה, בתגובה לחקירה שזו הכריזה על פשעי מלחמה אפשריים באפגניסטן, והנשיא החדש ג'ו ביידן טרם הבהיר אם בכוונתו להסיר אותן.
הפסיקה בשבוע שעבר ולפיה יש לבית הדין סמכות שיפוטית בשטחים הפלסטיניים צפויה רק להגביר את הלחץ על התובע הבא. בישראל, שטוענת כי לבית הדין אין שום סמכות שיפוטית שכזו, אמרו שמדובר בהחלטה פוליטית וראש הממשלה בנימין נתניהו כינה אותה "אנטישמיות מזוקקת". ארה"ב מסרה כי תבחן את ההחלטה, וגם גרמניה הביעה את התנגדותה.
"בנסודה השאירה על השולחן למחליף שלה די הרבה חפצים חדים", אמר ל"טלגרף" הבריטי מארק קרסטן, מומחה למשפט בינלאומי מאוניברסיטת טורונטו. "האתגר הגדול ביותר למי שייבחר לאורך תשע השנים הקרובות, יהיה להבין כיצד לגרום לחפצים החדים הללו לפלס את הדרך הנכונה".
