גם ביבשה - וגם בים: בזמן שרוסיה מרכזת כוח צבאי עצום מול אוקראינה, היא מעבה כוחות גם בים השחור. היום (שבת) חצו שתי ספינות קרב רוסיות את מצרי הבוספורוס בדרכן לים השחור, ואיתן 15 כלי שיט קטנים יותר.
כל זאת, במקביל לריכוז הכוחות היבשתי ולהסלמה בקרבות במזרח אוקראינה בין הבדלנים הפרו-רוסים לבין כוחות ממשלת אוקראינה. הרוסים מכנים את ריכוז הכוחות ליד הגבול "אימון הגנתי זמני".
לפני כשבוע: רוסיה מעבה כוחות, נשיא אוקראינה זלנסקי ביקר בחזית
(צילום: רויטרס)
יחסי רוסיה עם וושינגטון, שביטלה הצבת שתי ספינות קרב משלה בים השחור בשבוע שעבר אחרי מחאה רוסית, נמצאים בשפל שלא היה כדוגמתו מאז המלחמה הקרה. אתמול מוסקבה הודיעה כי תגרש עשרה דיפלומטים אמריקנים בתגובה לגירוש מספר דומה של דיפלומטים רוסים מארצות הברית.
רוסיה גם השעתה זמנית את הפעולות של ספינות זרות ליד חצי האי קרים, שאותו סיפחה מאוקראינה ב-2014, מהלך שהן קייב והן וושינגטון גינו.
בין הספינות שחצו את הבוספורוס נמצאות שתי נחתות מהצי הרוסי הצפוני, שיכולות בין היתר לשאת טנקים. שתי נחתות נוספות מהצי הבלטי צפויות לעבור בהמשך במצר הים. סוכנות הידיעות הרוסית RIA דיווחה כי פרט לנחתות, גם 15 כלי שיט קטנים יותר מהצי הכספי השלימו את המעבר לים השחור - לטענתם כחלק מאימון.
סימן נוסף ליחסים המתוחים באזור נראה אתמול, עת עברה בבוספורוס ספינה שנושאת משאיות וציוד לכוחות ברית נאט"ו ברומניה.
בסנט פטרבורג, שירות הביטחון הפדרלי הרוסי (FSB) עצר לזמן קצר את קונסול אוקראינה בעיר אולכסנדר סוסוניוק. על פי ה-FSB, סוסוניוק ניסה להשיג מידע ביטחוני מסווג ממאגרי מידע של מערכת אכיפת החוק ושל ה-FSB, והוא נעצר במהלך פגישה עם אזרח רוסי שהעביר לו את המידע. ממשרד החוץ של אוקראינה נמסר כי סוסוניוק עוכב למשך כמה שעות, וחזר בינתיים לקונסוליה. זמן קצר לאחר מכן הודיעה רוסיה כי הורתה על גירושו של סוסוניוק מהמדינה.
בתחילת השבוע טענה אוקראינה צבא רוסיה ריכז כבר יותר מ-40 אלף חיילים רוסים ליד הגבול איתה, וכי הוא מחזיק יותר מ-40 אלף חיילים בחצי האי קרים, שאליו פלשה רוסיה לפני שבע שנים.
כבר לפני יותר משבועיים התריעה קייב כי רוסיה מתגברת ומניעה כוחות באזור חבל דונבאס שבגבול בין השתיים, וכי בדלנים פרו-רוסים הפועלים במזרח אוקראינה, אזור שבו התנהלה מאז 2014 מלחמת דמים, מפרים באופן שיטתי את הפסקת האש שהוכרזה שם ביולי שעבר. משקיפים אירופים והממשל האמריקני חיזקו את הטענות הללו, ודרשו מרוסיה הסברים.
מוסקבה מצדה השיבה כי הנעת הכוחות נועדה רק להגן על ביטחונה, ולא לאיים על איש. היא דחתה את טענות המערב שלפיהן שלחה את החיילים לאזור כדי לעזור בהמשך למורדים הפרו-רוסים בחבל דונבאס במלחמתם נגד הכוחות האוקראיניים, אבל גורמים רוסים רשמיים הזהירו כי אם אוקראינה תנסה להשתלט בכוח על החבל הזה, הצבא הרוסי בהחלט עשוי להתערב.
העימות המדיני-צבאי בין רוסיה לאוקראינה, שתי בעלות ברית לשעבר, החל עם הדחתו ב-2014 של נשיא אוקראינה הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ' בהתקוממות עממית. אחרי סילוקו, בין השאר על-ידי התומכים בהתקרבות למערב, פלשה רוסיה לחצי האי קרים באוקראינה, וסיפחה אותו לשטחה, צעד שהביא להטלת סנקציות אירופיות ואמריקניות עליה.
בשנים הבאות התחוללה במזרח אוקראינה מלחמה בין הצבא האוקראיני לבדלנים תומכי-רוסיה שדרשו עצמאות לאזור הזה, ויותר מ-14,000 בני אדם נהרגו בה. מאז הוכרזו כמה הפסקות אש, שנשמרו ברובן, האחרונה שבהן ביולי האחרון. ריכוז הכוחות הרוסיים כעת מעורר חשש מהתלקחות מחודשת.
לפני מעט יותר משבוע הסלימה רוסיה את איומיה על קייב, כשבכיר בקרמלין, דמיטרי קוזאק, הזהיר כי אם יתפתח עימות צבאי במזרח אוקראינה, ארצו "תיאלץ" להגן על אזרחיה שם "בהתאם להיקף העימות הצבאי". אזהרות של רוסיה כי תגן על אזרחיה מעבר לגבולותיה כבר קדמו בעבר לפלישה שלה למדינות אחרות, בהן גאורגיה ואוקראינה, ולכן הן נתפסות כאיום ממשי. בהצהרותיו הוסיף קוזאק כי אם מבצע צבאי גדול יחל במזרח אוקראינה – תהיה זו "תחילת הסוף של אוקראינה".
