(צילום: משה מזרחי, שמוליק דודפור)
יותר מ-100 סטודנטים הפגינו הבוקר (יום א') מחוץ למבנה ות"ת (ועדה לתכנון ותקצוב) והמועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) בירושלים, כצעד להחרפת המשבר במשא ומתן בנוגע לדרישתם להפחתת שכר הלימוד, ביטול תשלומים עודפים לשכר הלימוד (דמי אבטחה, תשלומי הוצאות עקיפות, תשלומים על קורסים חוזרים וקורסי שפה), הגדלת קרנות הסיוע ומהלכים לצמצום אבטלת הצעירים.
הסטודנטים קראו "סטודנט עני, זה אני", "המל"ג תתעוררו, הסטודנטים נשברו", "עוד קצת חובות ונשב ברחובות", ו-"דור שלם בסכנה, מחזירים את התקווה". הסטודנטים נשאו גם שלטים בדמותו של שר האוצר ישראל כץ שנראה מחזיק משקפת שעליה נכתב "ישראל כץ, לא רואה את הצעירים".
מנגד, גורמים בכירים בממשלה תקפו בשבוע שעבר את התאחדות הסטודנטים בעקבות דרישתה להנחה גורפת של כ-3,000 שקל בשכר הלימוד האוניברסיטאי, ואמרו כי "תמוה בעינינו שאותם גורמים שהתנגדו למענק לכל אזרח (בגובה 700 שקל) מציעים לתת מענק של 3,000 שקל לכל סטודנט".
עוד אמרו אותם גורמים כי "ההצעה להפחית שכר לימוד באופן רוחבי לכלל אוכלוסיות הסטודנטים, במה ששווה ערך למענק של 3,000 שקל - וזאת כאשר מסקר של התאחדות הסטודנטים עצמה עולה שרק 50% נפגעו מהקורונה, ומתוכם 25% נמצאים בסכנת נשירה - לא תעזור למי שצריך. מפתיע שהתאחדות הסטודנטים מציעה פתרונות כאלה במקום להתמקד במי שצריך סיוע".
לפי הערכות בממשלה, עלות המהלך המדובר צפויה לעמוד על בין 700 מיליון למיליארד שקל. מול הצעה זו, הממשלה מציעה הרחבה של מערך המלגות ושילוב של כלים תעסוקתיים, כאשר מבחינתה המטרה היא לסייע למי שצריך ונמצא בסכנת נשירה. "המטרה היא צמצום הנשירה, לא לתת מתנות למי שלא צריך", אמרו הגורמים בממשלה.
עוד ביקשו לציין בממשלה כי הפחתת שכר הלימוד היא הטבה רגרסיבית שמטיבה יותר עם סטודנטים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, זאת מאחר שיותר מ-45% מהסטודנטים בישראל הם ממעמד סוציו-אקונומי 8 ויותר, ובלאו הכי לא ברור איך 3,000 שקל לכל סטודנט מהווים פתרון לבעיה האמורה.
שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, אמר היום לאולפן ynet כי "אנחנו בעצם נלחמים על העתיד שלנו ועל העתיד של ישראל כולה. אם סטודנטים יקרסו, לא יהיה להם איך לשלם שכר דירה או שכר לימוד. הם יאבדו את התואר שלהם, זה אומר שלא יהיו רופאים, לא יהיו שופטים, לא יהיו מורים, לא יהיו מהנדסים. כל המשק ייפגע. אנחנו כבר חודשיים בשיחות מול האוצר והות"ת. ידענו שנגיע לרגע הזה, אמרנו להם שיש דרכים למנוע את זה, להפחית שכר לימוד, לעשות מהלכים לצמצם את האבטלה. הם לא עשו כלום והיום הגענו לכאן, אנחנו נאבקים, ועד שלא נראה פתרונות לא נעזוב את הרחובות".
(צילום: אורי דוידוביץ, משי בן עמי)
יחיאב התייחס לפתרונות האפשריים למצב: "המהלך המהיר הוא הפחתת שכר לימוד מהירה, זו רשת ביטחון שתגרום לזה שסטודנט יוכל לשלם את השובר הבא ללימודים. המהלכים הבאים זה תהליכים לצמצום אבטלה, לשנות מודל חל"ת, התמחויות, הכשרות. יש פתרונות, בעולם עשו את זה, אנחנו נשארים מאחור".
לדבריו, "לצערי הרב הגישה שמציגים הגורמים שמולנו במו"מ היא שמי שנכנס לשנת הלימודים האקדמית עכשיו היה צריך לדעת שאין עבודה, אין כלום. מה זה אומר? רק למי שיש כסף יכול לשרוד את המשבר. זו אמירה מנותקת, שלא מקובלת עלינו ואנחנו הולכים להיאבק על כל סטודנט וסטודנטית".
ינאל ג'ברין, סטודנט לתקשורת ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית, אמר כי "אנחנו כאן סטודנטים מכל המוסדות בארץ ומכל המגזרים באנו להעביר מסר למל"ג ולממשלה שמפקירים את הסטודנטים. נמאס לנו שמשאירים אותנו מאחור בכל עניין הטיפול במשבר הכלכלי והאקדמי. אנחנו כוח של 350,000 סטודנטים בכל הארץ שדורשים את הזכויות שלנו כמי שמילאו את חובתם למדינה והתנדבו במהלך משבר הקורונה למען הקשישים ובסיוע לנזקקים. הגיע הזמן שיורידו לנו את שכר הלימוד כי הלימודים בזום הם לא כמו בקמפוס, לא מבחינת השירותים הנדרשים ולכן גם התשלומים צריכים לרדת".
גיתית אוחיון, סטודנטית לחינוך במכללת דוד ילין, סיפרה כי "בחודשים האחרונים אני מרגישה שאנחנו בתחתית סדר העדיפויות, הקול שלנו לא נשמע ואף אחד לא מגיע להציל את דור העתיד. עבדתי כמוכרת בחנות בגדים על מנת לממן את הלימודים ואני בחל"ת מעל חצי שנה. החל"ת לא ממן את השכירות ההוצאות השוטפות והלימודים. נוצר מצב שאם אין לך הורים שמממנים או גב כלכלי אין סיכוי להשלים תואר בישראל. נקודת הפתיחה של סטודנטים בישראל מראש נמוכה, שכר הלימוד יקר והמלגות דורשות המון שעות שלסטודנט אין לתת ולהחזיק את הראש מעל המים".
