החשש הכבד מפני מחסור במנות חיסון נותן את אותותיו: במשרד הבריאות שוקלים לקדם את "המודל הבריטי" שלפיו אין צורך במתן מנת החיסון השנייה או שניתן לדחות את הזרקתה ולא לתת אותה בין היום ה-21 ליום ה-28 לאחר הזרקת מנת החיסון הראשונה, כפי שקורה כיום. מי שעומד מאחורי היוזמה הוא המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו, שצפוי לסיים את תפקידו בחודש הבא.
פרופ' גרוטו שוחח לאחרונה בנושא עם כמה בכירים במשרד הבריאות, ואולם בשלב הזה אין כל שינוי בעמדת המשרד בנוגע למדיניות מתן החיסונים ובהתאם כל מתחסן יקבל מנת חיסון שנייה בטווח הזמנים שנקבע.
(צילום: משי בן עמי, אבי חי)
היוזמה של גרוטו מקודמת כאמור על בסיס המודל הבריטי. ההחלטה של ממשלת בריטניה להעדיף חיסון של כמה שיותר בריטים במנת חיסון אחת – לעומת השלמת מנת החיסון השנייה בקרב אלו שכבר חוסנו – נובעת, בין היתר, בשל מחסור מסתמן במנות החיסון בממלכה.
ההצעה של גרוטו שנויה במחלוקת וכבר גוררת התנגדות. בין המתנגדים, פרופ’ גליה רהב מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר: “ראשית, ניסוי של פייזר הראה כי לאחר מנה אחת אין מספיק נוגדנים לקורונה אז כנראה שחיסון אחד לא מספיק. בנוסף, החיסון נבדק והוכח כיעיל תוך מתן שתי מנות. אנחנו נמצאים בהתפרצות קורונה ולא יכולים לעשות ניסיונות. אם ניתן רק מנה אחת - זה כאילו לא עשינו כלום”.
פרופ' גרוטו מסר בתגובה: "במאמר שהתפרסם ב-New England Journal of Medicine נבחנה בין היתר ההשפעה של מנת החיסון הראשונה. מניתוח הנתונים עולה כי ייתכן שלמנה אחת יש יעילות של בין 80 ל-90 אחוז – אולם לא ברור לכמה זמן מחזיקה החסינות ללא מתן המנה השנייה. מנה נוספת מעלה את יעילות החיסון ל-94.5 אחוז, ונועדה להבטיח את הימשכות החסינות לאורך זמן. אם אכן יהיה מחסור בחיסונים בזמן הקרוב, ייתכן שעדיף לתת מנה אחת בשלב ראשון, על מנת לכסות את כל קבוצות הסיכון ולהמשיך בקצב חיסון גבוה. אינני טוען כי זו מדיניות שהיא בהכרח בטוחה, אך לפחות יש לבצע דיון מעמיק ובחינה של האפשרות".
