ביום השואה האחרון הייתי חולה, ובמיטה היה לי הרבה זמן לצפות בעדויות ניצולים ובסרטים על השמדת היהודים באירופה באמצע המאה שעברה. כרגיל, הדעת לא הצליחה לתפוס את היקף הזוועה, את מרחק הזמן הקצר ואת גבורת האנשים - המתים והשורדים.
שקעתי בחלום ישן ודימיתי עצמי שם, נמעך בקרון, מובל בצעקות המדים המבהיקים וקני הרובה לעבודת העמל, ניצב עירום אל מול גדרות התיל בקור האירופי ואובד בתוך ים מספרים שאין לו סוף.
לבסוף קצתי. התעוררתי לחיים כאן בארץ ישראל. לוויכוחי פוליטיקה אינסופיים, לפעולות ישראל נגד תוכנית הגרעין האיראנית, למחשבות על דרכי ועתידי, לבני משפחתי החיים כאן גם הם, למשככי הכאבים ולשפע הבלתי נגמר של אזרח החי במדינת ישראל.
לפני 10 שנים נרצחה אחותי רות פוגל בביתה שבאיתמר יחד עם בעלה אהוד ושלושת ילדיהם – יואב, אלעד והדס. האירוע טלטל את חיי ואת חיי משפחתי; חיים משפחתיים ואישיים שנמחו בליל שבת אחד על שום היותם יהודים.
מדינת ישראל לא נקמה את רצח משפחתי. המחבלים נהנים ממנעמי המדינה היהודית בכלא שבו הם יושבים - מקבלים משכורות עתק מהרשות הפלסטינית, נהנים מזכויות אסיר, בתיהם עומדים על תילם ולאור אירועי העבר אפשרות שחרורם אינה מופרכת.
3 צפייה בגלריה
נרצחי הפיגוע באיתמר: רות, אהוד, יואב, אלעד והדס פוגל
(צילום רפרודוקציה: אמציה האיתן, אולפני אתרוג)
הבטן שלי מלאה ועמוסה על התנהלות מדינת ישראל בכל הנוגע בטיפול בטרוריסטים שפגעו במשפחתי ובאזרחים נוספים. ובכל זאת, בפרספקטיבת הזמן, המילה שעמה אני מהלך בימים אלה היא - תודה.
תודה שיש לי שלטון והנהגה לכעוס עליהם, תודה על המצב הפוליטי התקוע, תודה על הוויכוחים והגידופים בין שני המחנות היהודים בארץ ישראל.
תודה על האפשרות לשאול מי אני ומה דרכי, תודה על השמש והירוק, תודה על המחסום שבו אני עומד בפקק בבוקר.
תודה על הגדר שמסביב לגינתי, תודה על השוטרת שנתנה לי דו"ח בחודש שעבר. תודה על הבוקר שלא היה בו חלב במקרר. תודה על הלילות למרגלות נהר הירדן בשק שינה.
תודה על המים בצינור הגינה, על הגז הנדחס אל להבת הכיריים, תודה על החולי וההבראה, תודה על האלכוהול בברים. תודה על תלמידי הישיבות.
תודה מדינת ישראל, שאת כאן בשבילי. תודה שיש לי את האפשרות להיות כאן גם בשבילך כשצריך. יהי זכרם של כל הנופלים ברוך. עם ישראל חי.
- אליחי בן ישי הוא אחיה של רותי פוגל, שנרצחה עם משפחתה בפיגוע באיתמר במרץ 2011
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
