הריאיון עם חופית חייט
(צילום: שמיר אלבז, ירון ברנר)
משפחתו וקרוביו של לוחם האש דני חייט ז"ל, אחד מ-44 הנספים באסון הכרמל ב-2010, התייחדה היום (ד') עם זכרו באנדרטה לקורבנות השריפה. "אני כל הזמן אומרת ושומעת את המילה 'עשור' וזה לא נתפש כי האסון הזה מלווה אותנו ואנחנו חיים אותו ביומיום", אמרה האלמנה חופית חייט בריאיון לאולפן ynet.
רב-סמל חייט ז"ל הוא אחד משלושת לוחמי האש שהקריבו את חייהם בניסיון להציל את צוערי שירות בתי הסוהר שנלכדו בלהבות. "אני חושבת על כל המשפחות באסון הזה", אמרה היום האלמנה. "כשאת אומרת להן '10 שנים', זה ממש כאילו קרה לפני שנה. יש משהו אחר בטקס שאנחנו מציינים היום פה בהר. בגלל הקורונה לא התאפשר לקיים את הטקס הממלכתי.
"עמדנו מול השם של דני עם החברים הקרובים - מפקד התחנה, ההורים של דני, האחים שלו רון וטלי והילדים שלי. היה בזה משהו יותר אישי, קצת יותר כואב, והרגשנו ככה את הכאב הפרטי שלנו ביום הזה".
- בתכם אלה לא הכירה את דני בכלל.
"כן, אלה נולדה בסיום השבעה. היא לא הכירה את דני אבל היא חיה אותו איתנו ביומיום. אלה מכירה את דני בעיקר מסיפורים של המשפחה, מהתקשורת, היא לומדת לחוות אותו בצורה אחרת. עכשיו, כשהיא קצת יותר בוגרת, היא קצת יותר מעורבת ומבינה יותר. קצת יותר קשה לה בשנים האחרונות".
- ב"ידיעות אחרונות" התפרסמה אתמול תמונה שתיעדה את הרגעים האחרונים של דני.
"כן, תמונה ששווה אלף מילים. את יודעת לזהות ולראות את המימיקה בפנים שלו, את הלחץ, את הדאגה, עד כמה הוא היה מוטרד שם. זאת תמונה כואבת של ממש, התמונה האחרונה, הרגעים האחרונים שרואים על הפנים שלו כמה הוא דאג ואיזה מקצוען הוא היה".
- לתחושתך, למדנו מהאסון?
"אני רוצה להאמין שכן, אני מקווה שבעתיד חלילה שלא יהיו עוד אסונות כאלה, ואם יהיה ויקרה ויהיו שריפות או כל מיני סיטואציות דומות - אני מאמינה שיהיה חמ"ל קצת יותר מסודר ויותר מאורגן. הכבאות עושה תהליך ב-10 השנים האחרונות. אני רוצה להאמין שיחשבו טוב לפני כל החלטה, במיוחד כשמדובר בחיי אדם".
- לא רק שלא עזבתם את משפחת הכבאות, אח של דני הצטרף למערך וגם את באיזשהו שלב עשית את הצעד הזה.
"כן, אנחנו די חיינו את זה גם לפני האסון. הכבאות הייתה בשבילנו חלק מהחיים, גם בשבילי וגם בשביל הילדים. היינו מבקרים המון בתחנה. רון, אח של דני, המשיך את דרכו והוא מייצג את המשפחה בכבוד גדול. הוא לוחם אש מקצוען, אחראי ומדהים. אני תמיד רציתי לעשות את זה, זה משהו שאי אפשר להמשיך דרך של מישהו במקצוע הזה, זה מקצוע שצריך שהוא יהיה בדם".
- בסרטון שצולם כמה ימים אחרי הלידה של אלה רואים אותך אומרת "דני בטוח שומר עליה". איך חוגגים ימי הולדת בסמוך למועד האזכרה של דני?
"אנחנו משתדלים לעשות איזושהי הפרדה. היו שנים שהתאריך העברי והלועזי נפגשו ויום ההולדת של אלה יצא ממש באזכרה עצמה, אבל ידענו לתת לכל אחד מהם את המקום שלו בין השמחה לבין עצב. זה משהו שמלווה אותנו, זה חלק מהחיים שלנו. כל השמחות שלנו מהולות בעצב.
"זה משהו שאנחנו לומדים לחיות איתו ולקבל אותו כמות שהוא. באיזשהו מקום אנחנו לא רוצים שהשמחות שלנו יהיו רק שמחות, אנחנו תמיד רוצים שזה יהיה לצד הזיכרון של דני ולחיות אותו, גם כשזה שמחות שמהולות בעצב".
