מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם הבוקר (ג') דו"ח שסקר את פעילות הרשויות המקומיות בנושאים שונים. בין היתר הוא מצא כי הרשויות מצנזרות תגובות של תושבים ברשתות החברתיות, כישלון בטיפול בנפגעי אלימות במשפחה ברמלה, וכן כשלים בטיפול במניעת קריסת המצוק לאורך חופי ישראל. אלה עיקרי הדו"ח.
דו"ח מבקר המדינה המלא:
11 צפייה בגלריה
מתניהו אנגלמן מבקר המדינה מוסר את הדו"ח ליריב לוין יו"ר הכנסת
(צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)
מצנזרים את התושבים בפייסבוק
מבקר המדינה בחן את הפעילות של הרשויות המקומיות ברשתות החברתיות ומצא שורה של ליקויים, ובראשם - היעדר נוהלי עבודה מסודרים בנוגע למטרות שמנסים להשיג באמצעות הרשתות. לפי דו"ח המבקר, ביותר ממחצית הרשויות שמחזיקות נוכחות ברשתות החברתיות נהוג לצנזר תגובות של משתמשים, באופן שעשוי לפגוע בחופש הביטוי.
עיקרי הדו"ח על הרשתות החברתיות
(צילום: משרד מבקר המדינה)
המבקר מצא עוד כי ראשי רשויות אינם מייצרים הפרדה ברורה בין חשבונותיהם הפרטיים (שבהם מותר לעסוק בתעמולה) לבין החשבונות הציבוריים, והראה כי במקרים מסוימים משאבי הרשות משמשים לתפעול החשבונות הפרטיים של ראש העיר.
מבקר המדינה מצא כי עיקר הפעילות נעשית בפייסבוק והצביע על הבעייתיות שעולה משימוש של גופים ציבוריים בפלטפורמות שנמצאות בבעלות תאגידים פרטיים. בנוסף, המבקר הצביע על היעדר הסכמי התקשרות מול נותני שירות וחברות חיצוניות בכל הקשור לתפעול השוטף של עמודי הרשתות החברתיות.
11 צפייה בגלריה
רוב הפרסומים משמשים להפצת מידע. פוסט של עיריית חדרה מהשנה שעברה
(מתוך עמוד הפייסבוק של עיריית חדרה)
לפי הדו"ח, עיקר הפרסומים משמשים את הרשויות להפצת מידע לתושבים ולצורכי יחסי ציבור. למרות שהרשויות המקומיות רואות את הרשתות החברתיות ככלי להגברת מעורבות אזרחית, לרוב לא נעשה בהן שימוש למטרה זו. בצד החיובי – המבקר הצביע על כך שבמצבי חירום, השימוש ברשתות החברתיות נעשה בצורה יעילה ומאפשר דיווחים בזמן אמת.
כישלון בטיפול בנפגעי אלימות במשפחה
מבקר המדינה הקדיש פרק מיוחד לתוכנית לטיפול בנפגעי אלימות במשפחה, ובחן את המרכז לשלום המשפחה ברמלה, שנותן מענה למגוון רחב של אוכלוסיות. הדו"ח מצביע על עיכוב משמעותי בטיפול בפונים למרכז ברמלה, נטישה משמעותית של מטופלים לפני סיום ההליך וחוסר בהכשרה מתאימה של העובדים.
מתוך 51 התיקים שהועברו על ידי המשטרה ונבחנו על ידי המבקר, ב-14 מקרים לא היה דיווח מיידי למרכז, אלא רק לאחר כחודשיים בממוצע. בחלק מהמקרים שנבחנו עברו כמה חודשים מקבלת הפנייה במרכז עד לתחילת הטיפול.
המבקר מצא כי העובדים הסוציאליים במחלקה לשירותים חברתיים בעירייה לא עברו הכשרה בסיסית בנושא אלימות במשפחה, וכי בשאלון שעורכים לפונים אין שאלות שעוסקות ספציפית באלימות במשפחה, אלא שאלה כללית על אלימות.
למרות שאחוז ניכר מהפונים למרכז הם מהמגזר הערבי או עולים, נכון לפברואר 2019 אין אף עובד סוציאלי ערבי או דובר אמהרית או ספרדית. לאחרונה הגיעה למרכז עובדת סוציאלית מהמגזר הערבי, אך היא נמצאת כעת בחופשת לידה. כמו כן, אף אחד מאנשי המרכז לא עבר הכשרה ייעודית לטיפול במגזרים ייחודיים.
מעקב חסר אחרי עבירות בנייה
מבקר המדינה קבע בחלק שעוסק בפיקוח על הבנייה במסגרת הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה כי רובן המכריע לא ביצע מעקב אחר עבירות בנייה, כפי שנדרש בחוק, ולכן אין להן תשתית עובדתית לקבלת החלטות מושכלות.
פיקוח חסר על עבירות בנייה
(צילום: משרד מבקר המדינה)
לפי הדו"ח, 98% מהוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה לא השלימו ביצוע סקר עבירות בנייה כנדרש בחוק, שלב חיוני לקבלת החלטות בנוגע לנקיטת הליכי אכיפה. הסקר כולל מעקב אחר הבנייה ביישובים שבשטח הוועדה ומעקב אחר כל עבירת בנייה ומה נעשה בעניינה.
עוד עלה כי 59% מהוועדות לא העבירו דיווחים על עבירות בנייה למרשם הפלילי ו-59% מהוועדות לא דיווחו על פעולות האכיפה שלהן ב-2018 ליחידה הארצית לאכיפה.
המבקר ציין כי לאכיפה יעילה של עבירות בנייה יש חשיבות ציבורית, משום שהעבירות עלולות להביא לשימוש לא מושכל במשאב הקרקע, לפגוע באיכות החיים והסביבה ואף לגרום למפגעי בטיחות. המבקר הדגיש כי מדובר בעבירות שגלויות לעין כל, ולכן דרך ההתמודדות איתן משפיעה על מידת אמון הציבור בוועדות.
מחדל הטיפול במצוקי חוף הים התיכון
מבקר המדינה מצא כי למרות שבעשורים האחרונים המצוק שלאורך חופי ישראל מתמוטט ונסוג מזרחה בתהליך דינמי, בשל כוחות הטבע ופעילות האדם, משרדי הממשלה האחראים על קידום ההגנה על המצוק, החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון בע"מ והרשויות המקומיות שבתחומן קיים מצוק, לא נקטו בפעולות מספקות כדי להגן עליו, למנוע את התמוטטותו ולהגן על שלום הציבור.
רק בדצמבר שעבר קרס קטע ממצוק בחוף הצוק הדרומי בתל אביב, ושביל הטיילת התמוטט לתוך מי הים. באפריל 2011 נהרג אדם בקריסת מצוק בחוף בחדרה ומקרה דומה שהסתיים בטרגדיה אירע ב-2009 בנתניה.
המבקר הזהיר מההשלכות הקשות והסכנה לחיי אדם באי טיפול במצוקים. הוא כתב כי עלולות להיגרם פגיעות קשות, ובכלל זה סיכון לחיי אדם, הרס מבנים ותשתיות, אובדן שטחים, פגיעה בגנים לאומיים ובאתרים ארכיאולוגיים ופגיעה בתדמית ובפוטנציאל הפיתוח של הרשויות המקומיות לאורך החוף. הדבר יוצר בעיה מיוחדת באזורים שבהם קיימים ריכוזי אוכלוסייה בסמוך למצוק.
בביקורת נמצא כי אף שחלפו תשע שנים מאז החליטה הממשלה שיש להגן על המצוק בחופי הים, במרבית קטעי המצוק טרם בוצעו הגנות ימיות שהיו באחריות המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת המצוק.
עוד מצא המבקר כי ביצוע תקציב הפעולות של החברה להגנת המצוק מאז הקמתה בשלהי 2013 ועד סוף 2018 הסתכם בכ-26 מיליון שקלים - 8.6% בלבד מהתקציב שנקבע בתוכניותיה. החברה לא יישמה רבים מהמיזמים שתוקצבו בתוכניות העבודה שלה וטרם הקימה הגנות ימיות באזורים שונים, גם באזורים שהוגדרו דחופים.
בנוסף, הגנות יבשתיות שהיו באחריות הרשויות המקומיות טרם בוצעו ומרבית הרשויות שנבדקו גם לא נקטו פעולות הכרחיות ומיידיות להבטחת שלום הציבור בסביבת המצוק ולא נקטו אמצעי בטיחות נדרשים כדי להרחיק את הציבור מהסכנה הנשקפת לו מהתמוטטות המצוק, בין היתר אזורים שבהם קרו התמוטטויות.
המבקר קבע שעל משרדי הממשלה הנוגעים לדבר, החברה להגנת המצוק והרשויות המקומיות לפעול במשותף לתיקון הליקויים שהועלו, לאתר את החסמים בקידום ביצוע ההגנות על המצוק ולפעול להסרתם, כדי לייעל את הטיפול במצוק ולמנוע עיכובים נוספים בהגנה עליו, ולנקוט את כל האמצעים הנדרשים למניעת סכנה לציבור בעקבות התמוטטותו.
הקטל בכבישים בחברה הערבית
מבקר המדינה התייחס לקטל בדרכים בחברה הערבית, לפי הדו"ח שיעור ההרוגים מהמגזר בתאונות דרכים בעשור האחרון גבוה מחלקם באוכלוסייה הישראלית. בין הסיבות שמנה המבקר לעובדה זו: חוסר באכיפה, סביבה פיזית מוזנחת ומודעות נמוכה לכללי הבטיחות בדרכים.
הקטל בכבישים בחברה הערבית
(צילום: משרד מבקר המדינה)
הדו"ח חושף שוב השקעה נמוכה של המדינה בחברה הערבית, עם זאת, הבדיקה התמקדה ברשויות המקומיות ובעיקר בכפר קאסם, קלנסווה, ג'ת, ג'סר א-זרקא ותל שבע. בדיקות השלמה נעשו בגופים הממשלתיים שקשורים לנושא.
המבקר מצא כי מתוך 176 ק"מ של כבישים ומדרכות בשטחי הרשויות המקומיות שנבדקו לא נסללו 32 קילומטרים. בג'סר א-זרקא ובתל שבע לא ניצלו את התקציבים שהקצה להם משרד התחבורה לצורך עבודות סימון והתקנים, בקלנסווה ובג'ת לא ניצלו את התקציב המדובר ב-2018. בחלק מהרשויות לא נמצאו תוכניות תמרור ובחלק התוכניות היו לא מעודכנות.
בכל הרשויות שהמבקר בדק לא נמצאו יחידות שיטור עירוניות ובחלק מהן לא קיימת יחידת פיקוח עירונית, מה שפוגע באכיפת החוק. בנוסף, ליד חלק ממוסדות החינוך ברשויות היו מעקות בטיחות לא תקינים, לא סומנו מעברי חצייה ואותרו ליקויי בטיחות נוספים.
המבקר מתח ביקורת על משרד החינוך שלא בדק בשיטתיות את היעילות של תוכניות הלימוד לבטיחות בדרכים, וכן לא נבדקה על ידי המשרד והרלב"ד מידת היעילות של פעילות היזמים הפרטיים בתחום.
הדו"ח ציין לטובה את העלייה הניכרת בשיעור הכיתות שבהן פועלות תוכניות לזהירות בדרכים בחברה הערבית וכן פעילות הרלב"ד לפיתוח והפעלה של תוכנית ייעודית לחברה הערבית למשך שנתיים.
תפקידים חדשים למקורבות ראש העיר
מבקר המדינה ערך בדיקה בנוגע לניהול כוח האדם בעיריית כרמיאל. בין היתר התגלה כי חודש לאחר הבחירות לראשות העיר נערכו שני מכרזים לתפקידים בכירים חדשים - שבשניהם זכו בעלות תפקיד בסיעת ראש העיר.
ממלאת מקום בא כוח הסיעה זכתה בתפקיד מנהלת תכנון אסטרטגי - תפקיד שבתחילה היה בכפיפות למנכ"ל העירייה ובהגדרה של מנהלת מחלקה, אך בחירתה לתפקיד שונה כך שהיא כפופה ישירות לראש העיר ומוגדרת כמנהלת אגף, על כל המשמעויות התקציביות.
במכרז השני זכתה מספר 14 ברשימת ראש העיר בתפקיד מנהלת יחידת רכש ואספקה. גם היא הועברה לכפיפות ישירה של ראש העיר, במקום שתהיה כפופה לגזבר העירייה.
בשני המקרים לא ניתנו הסברים מניחים את הדעת למינויים ומי שהייתה מעורבת בהם היא ממלאת מקום ראש העיר, שהייתה בבחירות מספר 2 ברשימתו.
בעירייה טענו כי שני התפקידים חודשו בהתייעצות עם משרד הפנים, ובאישורו. ממלאת מקום ראש העיר טענה שהצהירה על זיקתה הפוליטית לשתיים, אך הדבר לא נרשם בפרוטוקול.
מחדל המים בשומרון
מבקר המדינה הקדיש פרק שלם בדו"ח למשבר באספקת המים ליישובים בשומרון. מדובר בבעיה שצפה ועולה כמעט בכל קיץ ולעתים נדרשות הרשויות המקומיות להביא אל היישובים משאיות מים בעקבות המחסור.
דו"ח המבקר מונה כמה סיבות למצב: התרוקנות בארות המים באזור השומרון ברבות השנים, אי טיפול מתמשך בתשתיות, גידול ניכר בצריכת המים וגניבות מים.
המבקר הצביע על כך שלמרות שהוקם תאגיד מים בשומרון, רק שתי רשויות מקומיות חברות בו. המשמעות היא שהשירות שניתן לתושבים הוא לקוי. המבקר קרא לרשות המים ולחברת מקורות לפעול בשיתוף פעולה הדוק עם הרשויות המקומיות בשומרון ועם תאגיד המים "יובלים" לשיפור אספקת המים ולביצוע טיפול יסודי בתשתיות.
מתנ"סים לא ביקשו אישור היעדר עבירות מין ממפעילי חוגים
מבקר המדינה מצא כשלים בהתנהלות משרד הפנים מול המתנ"סים ברחבי המדינה. המשרד לא הסדיר את פעילות הרשויות המקומיות באמצעות מתנ"סים שנמצאים בבעלות הסוכנות היהודית – הוא לא מתייחס אליהם כתאגידים עירוניים ולא מבצע עליהם פיקוח.
בנוסף, המשרד לא קבע נהלים להסדרת הפעילות מול החברה למתנ"סים. כך למשל, לא נקבע הליך סדור שבמסגרתו החברה מיידעת את המשרד על התחלת התקשרות עם מתנ"ס או על הפסקת התקשרות קיימת.
במסגרת הבדיקות שערך המבקר התגלה כי חלק מהמתנ"סים לא דרשו הצגת אישור בדבר היעדר עבירות מין מהעובדים שמפעילים חוגים במתנ"ס ומועסקים באמצעות חברות וגורמים פרטיים. בארבעה מתנ"סים שנבדקו לא נקבעו הסדרים למתן הנחות במימון השתתפות בפעילות כדי לסייע לאוכלוסיות מוחלשות.
המבקר קבע כי על הרשויות המקומיות להסדיר את ההתקשרויות עם המתנ"סים שבתחומן, למנות את נציגיהן בהנהלת המתנ"סים ולפעול להעברת הכספים כדין. על הרשויות והמתנ"סים לוודא את הנגשת השירותים לכל שכבות האוכלוסייה, לרבות אלה שידם אינה משגת.
מעמד העמותות העירוניות טרם הושלם
מבקר המדינה בחן גם את העמותות שבאמצעותן פועלות הרשויות המקומיות. מדובר בעמותות שפועלות בעיקר לשם פיתוח עירוני ומתן שירותים בתחומי הרווחה, החינוך, התרבות והספורט.
המבקר מצא כי הסדרת מעמדן של העמותות העירוניות במשרד הפנים טרם הושלמה, משרדי הפנים והמשפטים לא הכינו תקנון מצוי לעמותות העירוניות, שאותו יוכלו לאמץ וכך לקצר את הליך אישור התקנון. בנוסף, דפוסי העבודה של משרד הפנים והסדרי העבודה בוועדת המינויים שלו אינם מותאמים לעידן הדיגיטלי.
שתי מועצות אזוריות שנבדקו במסגרת הדו"ח השתמשו בעמותות כחברות להעסקת כוח אדם, שלא לפי מטרותיהן. משרד הפנים לא הצליח לערוך בדיקות מעקב ולא היה בידיו מידע שמלמד אם העמותות תיקנו את הליקויים שהועלו בביקורות שנערכו להן.
בנוסף, חלק מהרשויות המקומיות לא הטילו ארנונה על נכסים שמסרו לשימוש הבלעדי של עמותות עירוניות, שאינן זכאיות לפטור לפי הדין מארנונה, או שהעמותות שכרו מבעלים פרטיים.
הדו"ח ממליץ לרשויות המקומיות לבחון מדי פעם את התועלת והכדאיות הכלכלית של פעילות העמותות העירוניות ואת אספקת השירותים באמצעותן.
