3 צפייה בגלריה
"עומס התחלואה מותח את ההיערכות לקצה גבול היכולת". מחלקת קורונה בהלל יפה
(צילום: gettyimages)
העומסים מאיימים להכניע את בתי החולים: מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, הודיע היום (ראשון) למנהלי בתי החולים כי עליהם להתייחס למצב התחלואה הנוכחי כאל "מצב חירום של מערכת הבריאות". מנהלים בכמה בתי חולים הבהירו היום כי למרות החיסונים, העומס בבתי החולים גדול משהיה בגלים הקודמים - כנראה בעקבות המוטציות - והזהירו כי "אנחנו נמצאים בנקודת זמן קריטית".
לדברי פרופ' לוי, "אנחנו בעיצומו של גל שלישי, ועדים לקצב הולך וגובר של חולים שנזקקים לאשפוז. מספר החולים הקשים והקריטיים גבוה מהגלים הקודמים, ובשבועיים הקרובים אין עדיין צפי לירידה במספר חולים אלה. עומס התחלואה הנוכחי מותח את ההיערכות לקצב גבול היכולת".
פרופ' לוי הנחה את בתי החולים לפתוח לאלתר מיטות חולים נוספות לחולי קורונה, בהתאם ליעדים שהועברו אליהם בעבר. כך למשל, מספר המיטות בבית החולים שיבא יעלה ל-276, באיכילוב ל-226, ברמב"ם ל-239 ובסורוקה ל-249. לוי הוסיף כי "אין מקום לסרב לקבל חולים עקב חוסר מקום באשפוז. יש להיערך בהתאם".
לדברי פרופ' לוי, "אם גם זה לא יענה על הביקוש, נצטרך לפתוח מיטות נוספות על חשבון מיטות קיימות". הוא ביקש ממנהלי בתי החולים להוריד את העומסים מהצוותים המטפלים בקורונה על-ידי גיוס צוותים נוספים מבית החולים, "תוך בחינת הצורך בהפחתה או בביטול פעילות אלקטיבית שאינה דחופה".
אלמנת החולה מאיכילוב: "לא היו אמיתיים איתנו"
(צילום: שמוליק דודפור, אבי חי)
על רקע אזהרתו של פרופ' לוי, אמר מנהל בית החולים רמב"ם ד"ר מיקי הלברטל: "התרענו כבר הרבה מאוד חודשים, ואין ספק שבאירוע הזה כל בתי החולים נאבקים על איכות הטיפול. האירוע באיכילוב (שבו נפטר חולה שנותק בטעות ממכונת ההנשמה, א"י) לא הולך להיות חריג".
לדברי ד"ר הלברטל, "הבעיה המשמעותית ביותר היא שמדובר בחתך חולים שונה לחלוטין. מתוך יותר ממאה חולים שנמצאים במחלקות, יש 61 חולים במצב קשה ו-37 מונשמים. זה אומר שצוואר הבקבוק המשמעותי הוא אחרי טיפול נמרץ, ולכן אני יכול להפסיק את כל פעילות בית החולים וזה עדיין לעניין הטיפול הנמרץ".
"אנחנו משתמשים בכל הצוותים הרפואיים שלנו, ומיום רביעי האחרון היחס המקובל של אחות אחת לשני חולים כבר לא נשמר", הוסיף הלברטל. "כעת יש אחות אחת לשלושה חולים. יש ירידה משמעותית באיכות הטיפול, והאירוע באיכילוב הוא לא ייחודי. אין ברירה, נצטרך להתפשר על איכות הטיפול הרפואי, ותהיינה תקלות. אין לי בכלל ספק בכך".
מנכ"ל בית החולים הציבורי אסותא אשדוד, ד"ר ארז ברנבוים, אמר כי "הגל הנוכחי של החולים מאופיין בחולים קשים יותר, טווח גילאים נמוך יותר והדבקה מהירה יותר. לצערנו, רוב המטופלים שמגיעים לבתי החולים לקבלת טיפול גם מתאשפזים במחלקת הקורונה. אנחנו נמצאים בנקודת זמן קריטית, אולי הקריטית ביותר מאז תחילתו של המשבר".
לדבריו, "המציאות מחייבת אותנו להקצות משאבים וכוח אדם נוסף למחלקת הקורונה. בנוסף, את השפעת הסגר נוכל לראות רק בעוד מספר ימים. לאור זאת, מתוך דאגה ואחריות, הוריתי בשלב זה, על צמצום הפעילות האלקטיבית בבית החולים. התקופה הקרובה צפויה להיות קשה, אך אני תקווה כי תוך 10 ימים נוכל לחזות בפירות החיסון ולצמצם פעילות במחלקות הקורונה".
מנהל בית החולים סורוקה, ד"ר שלומי קודש, אמר כי "אנחנו נמצאים בעיצומו של גל שלישי, ואני חושש שעדיין לא הגענו לשיאו. לאור עומסי האשפוז של חולי קורונה בישראל, התחלנו לקבל חולים מבתי חולים אחרים, כפי שהיה בשיאו של הגל השני של התחלואה". הוא הוסיף כי על הציבור להמשיך להקפיד על ההנחיות חרף מבצע החיסונים. בשבוע החולף טופלו במיונים הנשימתיים בסורוקה כ-350 מטופלים.
אתמול בוצעו 69,500 בדיקות קורונה, שבהן אובחנו 5,000 חולים – שיעור חיוביים של 7.2%. המספר הנמוך נובע מכך שבימי שבת מספר הבדיקות נמוך יחסית לימים אחרים. אתמול נפטרו 27 בני אדם, ומתחילת החודש מתו מקורונה 602 חולים.
הסגר המלא השלישי היה אמור להסתיים ביום חמישי הקרוב, אך פרויקטור הקורונה, שר הבריאות וסגן שר הבריאות הבהירו היום כי לאור נתוני התחלואה, הסגר צפוי להתארך. במקביל, שר הבריאות יולי אדלשטיין ביקש מהיועץ המשפטי של משרדו לבחון אם ניתן לסגור את השמיים ולצמצם למינימום את מספר החוזרים לארץ דרך נמל התעופה בן גוריון, ברקע הדאגה בישראל מהמוטציה הדרום אפריקנית. עד כה אותרו 12 מקרים כאלה - ארבעת האחרונים היו של נוסעים שהגיעו מאיחוד האמירויות הערביות.
"שר האוצר אחראי להתמוטטות 7 בתי חולים"
בתוך כך, מנהלי בתי החולים הציבוריים דרשו היום ממשרד האוצר לשוב למשא ומתן לצורך הסדרת התקצוב שלהם לשנים הקרובות. בהודעה מטעם מטה המאבק נכתב כי "ביום רביעי לא ייכנסו אמבולנסים לבתי החולים בבירת ישראל. שר האוצר, אתה אחראי על זה, אתה אחראי להתמוטטותם של שבעה בתי חולים". יש לציין כי לא מדובר על בתי החולים הממשלתיים או בתי החולים של כללית, שלהם יש ביטחונות לשיפוי ותקצוב על-ידי המדינה או על ידי הקופה עצמה.
מנהלי בתי החולים מול משרד האוצר
(צילום: אלי מנדלבאום)
ההפגנה של מנהלי בתי החולים התרחשה על רקע ניסיונות החקיקה של "חוק הקאפ" החדש, שמסדיר את התשלומים של קופות החולים לבתי החולים. בבתי החולים מתנגדים לחוק שלדעתם יביא לירידה נוספת בהכנסותיהם, משום שההתחשבנות החדשה תביא לירידה במספר ימי האשפוז. לפי משרד האוצר, "כדי למנוע את הגדלת ימי האשפוז והפעולות שמבוצעות בבתי החולים, תזכיר החוק מציע לקבוע תקרות צריכה של כל קופת חולים בכל בית חולים ציבורי-כללי, בהתבסס על היקף הרכישה בפועל של אותה קופה באותו בית חולים".
לטענת משרד האוצר, "ההסדר נועד ליצור הבטחת יציבות פיננסית לבתי החולים. קבועים בו הסדרים נוספים שנועדו לסייע ליעילות ולאיתנות המערכת ולאיזון שנועד להבטיח תשלום הוגן בעד רכש שירותי הבריאות בבתי החולים, תוך שמירה על גידול מבוקר בהיקף הרכש בבית החולים. ההסדר המוצע בתזכיר החוק מבוסס על עקרונות הסדר ההתחשבנות הקיים, בשינויים מסוימים, תוך שמירה על העקרונות שלשמם נקבע ההסדר, כדי לקבוע הסדר שיתאים להיקף הפעילות שרוכשות קופות החולים מבתי החולים כיום והתשלום בעדם בפועל לשנים הבאות".
סייעה בהכנת הכתבה: אילנה קוריאל
