באוקטובר 2018 צלצל הטלפון בלשכת שר הביטחון, על הקו היה ראש הממשלה בנימין נתניהו, שביקש לעצור הכל. "קיבלתי הנחייה מנתניהו לבטל את פינוי חאן אל אחמר", אמר שר הביטחון אז אביגדור ליברמן. "צווי הריסה חולקו, הצבא היה ערוך, והכול היה מוכן, ונתניהו אמר לי שאם נפנה את חאן אל אחמר ה-ICC (בית הדין הבינלאומי בהאג) יפתח נגדנו בחקירה. אז לא פינינו".
נתניהו מבטיח שחאן אל אחמר יפונה, 2018
(צילום: רוני כנפו)
כמעט שנתיים קודם לכן, דצמבר 2016, ישבו בלשכת ראש הממשלה בירושלים נציגי המאחז הבלתי-חוקי עמונה כשסכנת הפינוי מעבר לפינה. נתניהו מנסה להגיע להסדר עם המתנחלים להזזת בתים בהסכמה באופן שימנע את פינוי עמונה.
אביחי בוארון, תושב עמונה שהוביל את המאבק למניעת הפינוי, ניגש הצידה וביקש מנתניהו להוסיף סעיף להסכם "אם עמונה תפונה בכל זאת, אני דורש שתתחייב להקים לנו יישוב חדש במקום שנבחר". נתניהו הסכים. במרץ 2017 אישר הקבינט את הקמת היישוב, ובפברואר 2018 כבר הונחו בו קרוואנים.
איזה נתניהו קיבלו המתיישבים ואנשי הימין - כזה שפינה מאות מתנחלים מבתיהם ונלחם עבור מאחז בלתי-חוקי פלסטיני? או כזה שמקים יישובים ומרחיב את ההתנחלויות?
בנייה לא מספקת
הרומן של נתניהו עם המתנחלים היה מורכב, והושפע בעיקר מהמדיניות האמריקנית. באופן גס אפשר לחלק את 12 שנות נתניהו האחרונות לשניים: בתקופת הנשיא ברק אובמה נתניהו יישר קו עם מדיניות שעיקרה ריסון והקפאת ההתנחלויות. בסוף כהונת אובמה, עובר לכהונת דונלד טראמפ, האיץ ראש הממשלה היוצא את הבנייה בהתנחלויות וקידם תוכניות משמעותיות לפיתוחן.
כהונת נתניהו השנייה החלה באופן צולע בכל הקשור להתיישבות שמעבר לקו הירוק. ב-2009 הוא הודיע, יחד עם שר הבינוי והשיכון דאז אריאל אטיאס, על עשרה חודשים של הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון. לשיטתם הם עשו זאת כמחווה לאובמה, על מנת להתניע תהליך שלום מול הפלסטינים.
תוכניות הבנייה נתקעו, והמתנחלים זעמו. "בתקופת אובמה היו עולות תצפיות לאוויר ומצלמות כל אוהל שהיינו מניחים. היינו מקבלים טלפון משלכת ראש הממשלה על כל נער שעלה לגבעה. היה כאן צוות שעקב אחרי כל נשימה שלנו, מציאות כמעט בלתי אפשרית", הסביר אחד מראשי המועצות ביהודה ושומרון באותה תקופה.
לאחר עשרה חודשים של הקפאה, נתניהו התחיל להתניע מהלך של בנייה. במספרים זה נראה מעט, אך המשמעות הייתה גדולה. אם בקדנציה הראשונה שלו הוא בנה בממוצע כ-2,000 בתים ביהודה ושומרון בשנה, הרי שבקדנציה השנייה זה עלה לכ-3,000. אמנם היה מדובר במגמת עלייה, אך עדיין אלו היו פחות בתים מאלו שבנו קודמיו, אהוד אולמרט ואריאל שרון.
12 צפייה בגלריה
אתר בנייה בגוש עציון. הייתה מגמת עלייה בבנייה אצל נתניהו, אך בנה פחות מאלו שבנו קודמיו
פינוי פיצוי
בראיה לאחור נראה שנתניהו ידע לטפל בפינויי מתנחלים בטקטיקה שחזרה על עצמה. לגלגל את הפינוי לאחריותו של בג"ץ, לקיים משא ומתן על פינוי שקט, ולפצות בבנייה ביהודה ושומרון.
באוגוסט 2012 החל פינוי בתי האולפנה בבית אל. מדובר בבנייני מגורים שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית, שבג"ץ הורה לפנותם בעקבות עתירות שהוגשו. חודשים בודדים חלפו, ובספטמבר אותה שנה ספג נתניהו משבר נוסף מול ההתיישבות בעקבות פינוי המאחז מגרון שבבנימין. הפינוי והתמונות שיצאו מאותו האירוע חיבלו ביחסי המתנחלים ונתניהו.
במקביל, באותן השנים ניהלו המתנחלים את המאבק נגד פינוי עמונה, שהפכה לסמל בהתיישבות. נתניהו וכל המדינה עוד זכרו את הריסת הבתים ב-2006, שנוהלה באופן שערורייתי. סוסים ופרשים עמדו מול המתנחלים ופעלו באלימות. מתנחלים ושוטרים נפצעו, והתוצאה התודעתית הייתה קשה מאוד.
נתניהו למד את הלקח וניסה להימנע בכל כוחו מתמונות דומות. באותן שנים פגש נתניהו את הצעירים שהובילו את המאבק, אנשים שהוא לא הכיר עד כה, כאלה שלא סרים למרותם של אנשי ההתיישבות הוותיקים כמו זמביש או פנחס ולרשטיין.
הצעירים הללו, ובראשם אביחי בוארון, ניסחו משוואת מאבק אחרת. הם הפכו חצי עולם ופלפולי משפט כדי למנוע את הפינוי, ונתניהו זרם איתם. מהפעלת סעיף של "תקנת השוק" ועד לחקיקת חוק ההסדרה. אבל ברגע האמת הכל קרס והפינוי יצא לפועל.
אחרי עמונה נתניהו פינה תשעה בתים בעפרה, אחר כך את שכונת נתיב האבות בגוש עציון. סל פינויים מרשים לממשלה ימנית.
אבל הסוד של נתניהו היה שהוא ידע לשלם למתנחלים ולהשקיט את הקרקע. בתמורה לבתי האולפנה הוא הכשיר כ-650 יחידות דיור שנבנות ממש בימים אלה, את אנשי מגרון הוא העביר ליישוב סמוך, לתושבי עמונה הקים את היישוב עמיחי, בעפרה הגדיל את אישורי הבנייה, ואת אנשי נתיב האבות הזיז כמה מטרים הצידה. הנוסחה שיצר נתניהו עבור המתנחלים עבדה – והוא שרד.
בנייה מחוץ לגושים והזנחת שטחי C
כשבוחנים מדיניות טובה או לא טובה מול המתנחלים מסתכלים ישר על עמודת אישורי הבנייה. בנית הרבה – אתה טוב לנו, בנית מעט – פגעת בארץ ישראל. נתניהו אולי בנה כמו קודמיו, אך השקיע בתוכניות שמשפיעות דרמטית על המתנחלים ויכולות להקפיץ את ההתיישבות קדימה.
ראשית, הוא אישר תוכנית בנייה מחוץ לגושים. בעלי, בשכונות באפרת, וגם תוכניות די משמעותיות בחברון כמו רובע חזקיה ושכונת השוק (שמחכה עוד לאישורים מדיניים) – וזו רק רשימה חלקית. בכך חיסל נתניהו את רעיון הבנייה בגושים, ואולי בכך מנע משא ומתן יעיל מול הפלסטינים.
בנוסף הוא השקיע מיליארדי שקלים בתשתיות תחבורתיות ביהודה ושומרון. הכפלת כביש המנהרות מדרום לירושלים, שנמצא בשלביו הסופיים, יביא בהכרח להגירה חיובית לתוך גוש היישובים בעציון ובהר חברון. כך גם שיקוע קלנדיה, שיחבר את בנימין וירושלים לאוטוסטרדה משמעותית. גם עוקף חווארה, שהעבודות עליו החלו באחרונה, ועוקף אל-ערוב.
כל אלו הן תוכניות שמקדמות את "חזון המיליון" של המתנחלים, שמטרתו הגדלת כמות התושבים ביהודה ושומרון. יש הטוענים כי זה סיפוח דה-פקטו בשטח.
בכל הקשור למאבק על שטחי C, בכהונת נתניהו הפקירה מדינת ישראל את המאבק על השטח מול הפלסטינים. בעוד שהפלסטינים, מבחינתם באופן לגיטימי, בונים באופן מסודר מתוך כוונה ברורה ליצור רצף טריטוריאלי עתידי למדינה פלסטינית, בתקופת נתניהו מדינת ישראל לא פעלה.
רק בשנתיים האחרונות, לאחר שהוקם משרד ההתיישבות והצורך על המאבק חלחל בצמרת המדינה, החלו בהליך של הקצאת פקחים והקמת "חוות חקלאיות" בעומק השטח. המאבק על שטחי C נמצא גם בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה הנוכחית.
הבטחות כמו חול
נתניהו ידע להבטיח, אבל לא תמיד לקיים. ההבטחות המשמעותיות שלו היו סביב הסיפוח או הריבונות, ואותן החל לגלגל כל פעם במערכות הבחירות. עוד לפני "עסקת המאה" של טראמפ, נתניהו עמד בכפר המכביה, פתח מפה, והכריז כי יספח בקרוב מאוד את בקעת הירדן. הוא חזר על כך במהלך מערכת הבחירות, אבל זה לא קרה בפועל.
נתניהו מבטיח בהשקת קמפיין הבחירות: "נחיל ריבונות על הבקעה"
(צילום: גיל יוחנן )
בבחירות שהגיעו אחר כך הבטחת הריבונות התרחבה לכל שטחי יהודה ושומרון. נתניהו נסע לארה"ב, שטח ביחד עם הנשיא טראמפ את חזון "עסקת המאה" והבטיח ריבונות. הוא תדרך ואמר כי כבר בישיבת הממשלה הקרובה תחיל ישראל ריבונות על ההתנחלויות. "היינו כחולמים", אמרו המתנחלים.
אבל הימים חלפו ונתניהו נסוג מהבטחתו, לטענתו משום שהאמריקנים סירבו למהלך בעקבות ביקורת של ראשי יש"ע על כך שמדובר בהקמת מדינה פלסטינית דה-פקטו. בזמן שחלום הריבונות נכנס למגירה, הבנייה ביהודה ושומרון התרחבה, ובתקופת טראמפ נתניהו בנה אפילו יותר מאולמרט.
למרות זאת, ההבטחות והפרתן יצרו אצל המתנחלים תחושה של פספוס, כעס ואכזבה מנתניהו, שהגיעו עד לכדי סכסוכים פנימיים בתוך ההתיישבות. שיאן היה בכך שנתניהו החרים את ראש מועצת יש"ע, דוד אלחיאני, דבר שלא קרה שנים רבות ביחסים שבין נתניהו למועצת יש"ע.
ועוד דוגמה נוספת של מורכבות היחסים בין נתניהו למתנחלים. בגבעה ליד יצהר ישנו מאחז בשם "קומי אורי", שגרות בו משפחות בודדות. בעקבות אירועים אלימים נגד כוחות הביטחון הוא הוכרז כשטח צבאי סגור, מלבד המשפחות אין יוצא ואין בא.
בהתיישבות המאחז קיבל תשומת לב מיוחדת. חברי כנסת ביקרו בו, גם רבנים. המנהל האזרחי אמנם ביצע בו פינויים מעת לעת, אבל לא הרס אותו לגמרי. זו סוג של מדיניות – מחד, המשפחות גרות במאחז, ומנגד, הן נמצאות בשטח צבאי סגור. ואולי זה נתניהו – משאיר מקום למתנחלים, אך תוחם אותם בגבולות.
ומילה על בנט. כבר בתחילת ימי ממשלתו הניח לו נתניהו מוקש לא קטן בדמות המאחז אביתר. אם הוא למד ממנו, בנט יגבש חבילת פיצוי לראש מועצת שומרון יוסי דגן, ויסכם על פינוי שקט. ואולי הוא יתחיל במדיניות חדשה?
פורסם לראשונה: 11:49, 15.06.21
