אלפי בדיקות ביום: ריאיון באולפן ynet
(צילום: עידו ארז, ניצן דרור)
אחרי פרסום ההחלטות המתגבשות למאבק בהתפשטות נגיף הקורונה בישראל, ובהן סגר בסופי שבוע, הביעו הערב (יום חמישי) מומחים למגפות מורת רוח מהתנהלות הממשלה. עם זאת, בדעת מיעוט ישנו מי שטוען כי סגר הוא צעד הכרחי כעת - כדי שבעתיד לא יהיה צורך בצעדים דרסטיים יותר.
בינתיים, הסגר שאותו מתכננת להחיל הממשלה בסופי שבוע לא יחל מחר, אלא רק ביום שישי הבא. כך עלה משיחה שקיים היום ראש הממשלה בנימין נתניהו עם יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה).
פרופ' חגי לוין, אפידמיולוג מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בירושלים, אומר כי "ההדבקה מתרחשת במקומות סגורים. שיעור ההדבקה במקומות פתוחים נמוך עשרות מונים. אין שום הצדקה להגביל אנשים. לא צריך עוצר, לא צריך למנוע מאנשים ללכת לים או לצאת לטבע. יש לכך השלכות נפשיות אדירות ואני לא מבין איך מישהו מעלה על דעתו לעשות את זה. הזמן שלנו בסוף השבוע פחות חשוב?".
לדברי פרופ' לוין, "השיטה שבה הדברים מודלפים לתקשורת ולא מנוהלים בצורה מסודרת ומדויקת יוצרת כאוס וחשיבה לא טובה בקרב הציבור. ככה לא מנהלים משבר. צריך שמישהו יקבל החלטות על בסיס נתונים".
"לגבי מסעדות", הוסיף פרופ' לוין, "זו באמת שאלה טובה וסביר מאוד לסגור אותן - אבל הייתי שמח לקבל נתונים על היקף התחלואה קודם".
מומחה שייעץ למל"ל: "המצב מסוכן"
מנגד, טוען פרופ' אלי וקסמן, יו"ר צוות המומחים שייעץ למטה לביטחון לאומי, כי "אנחנו במצב מסוכן. הצעדים שננקטו בשבוע שעבר נעשו באופן חלקי ובאיחור". לדברי פרופ' וקסמן, אותם צעדים "מיתנו את קצב העלייה בהידבקות - אך לא הביאו לירידה במספר החולים. אנחנו קרובים ל-2,000 מאובחנים כחיוביים לנגיף ביום - מה שעלול להביא לפגיעה מאוד משמעותית במערכת הבריאות".
פרופ' וקסמן גורס כי "הברירה כעת היא בין לעשות משהו יותר חזק ומהיר עכשיו - או לחכות ולהגיע למצב חמור יותר עם נזקים גדולים. זו טעות, אין מה לחכות. צריך לעשות את זה עכשיו, מהר וחזק כדי להוריד את המספרים". לדבריו, יש לאשר את כלל הצעדים "ובנוסף - לסגור את השווקים והקניונים".
עם זאת, טוען פרופ' וקסמן כי ענפי הבנייה, החקלאות וההיי טק צריכים להמשיך בפעילות כרגיל. "עיקר הפגיעה כעת", לדבריו, "יהיה בתרבות ובפנאי. החלופה של לא לעשות את זה עכשיו היא לעשות משהו יותר חריף עוד שבוע".
הוא ציין כי יש להעביר את הסמכויות ממשרד הבריאות לגוף מקצועי "שיוכל לקטוע את שרשראות ההדבקה", שמא היתרון היחסי של מערכת הבריאות על הנגיף יאבד "וניאלץ ללכת לסגר שוב. אנו דנים עצמנו לכישלון חוזר".
מבלים בכיכר דיזנגוף שבתל אביב
(צילום: מוטי קמחי )
"אין היגיון בסגירת חופי הים"
בין שתי דעות הקיצון הללו, נדרש לדברים גם ד"ר יואב יחזקאלי, מומחה לרפואה פנימית, מנהל רפואי ומרצה בתוכנית לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב. לדעתו, "יש להבדיל בין צעדים שיש בהם היגיון אפידמיולוגי ומקצועי לבין צעדים שאין בהם היגיון שכזה. מניעת התקהלויות - במיוחד במקומות סגורים - היא בהחלט דבר חשוב ונכון. מנגד, באוויר הפתוח תמיד הכי בטוח, כי אין סכנת הדבקה".
ד"ר יחזקאלי סבור גם הוא "אין היגיון בסגירת חופי הים. אשמח שמשרד הבריאות יצביע על מקרה אחד של הדבקה בחופים. אני בספק אם יש כזה. באשר לסופי השבוע, יש היגיון בהגבלת הפעילות בברים, אבל אין לאסור על יציאת אנשים מהבית רק כי מדובר בסוף השבוע. ליציאה מהבית יש ערך בריאותי-נפשי".
בניגוד להנחיות: מלונות באילת פותחים את הבריכות. האזינו
גם בנוגע לסגירת חדרי הכושר ובריכות השחייה, כך נראה, קיים קונצנזוס מדעי. "אפשר להפעיל אותם תחת מגבלות", אמר ד"ר יחזקאלי. "חשוב שאנשים יבצעו פעילות גופנית ולא יישארו בבתים ויזניחו את עצמם. לסגר יש מחיר לא רק כלכלי - שהוא הרסני בפני עצמו - אלא גם בריאותי. כמויות מקרי החרדה והדיכאון שאנו נתקלים בהם מאז הסגר הראשון פשוט מבהילות".
ד"ר יחזקאלי המשיך ואמר כי לשיטתו, "הדבר החשוב ביותר הוא לגייס את אמון הציבור ולהסביר את עניין צמצום המגע. יש לעבוד מהבית, ככל שניתן, להפחית מפגשים עם אנשים ולהקפיד את עטיית מסכות. אם ההנחיות ייושמו - אין ספק שהתחלואה תרד".
הוא אף שיגר חיצי ביקורת כלפי מקבלי ההחלטות: "כשאתה עושה פעולות באופן קפריזי - אנשים לא יקשיבו להנחיות שלך. אני מציע להזמין נציגי ציבור מכל שכבות האוכלוסייה ולייצר יחד עם המומחים את הפתרונות".
"הסיכון בפארקים ובים קטן, אין צורך בהגבלות"
פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, אפידמיולוגית ומומחית לבריאות הציבור מטעם המרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים, הביעה אופטימיות מסוימת חרף העלייה ברמות התחלואה. היא אמרה: "לדעתי יש סיכוי שהעקומה תתמתן בימים הקרובים בגלל איסור ההתקהלויות שהוטל. אפשר לבצע כמה צעדים שימנעו את סגירת המשק באופן מוחלט, כגון עידוד עבודה מהבית וכן דאגה לקשישים ולאוכלוסיות יותר פגיעות".
לדברי פרופ' קלדרון-מרגלית, סגר בן יומיים עד שבוע לא הודגם כיעיל בהפחתת התחלואה במודלים מתמטיים. "בסופי שבוע אנשים נעים פחות", היא אמרה, "אבל גם אם הם ילכו לפארקים ולים, הסיכון לתחלואה הוא מאוד קטן ולדעתי אין צורך להגביל את ההתקהלות במקומות פתוחים".
"אמנם נראה שצפוף מאוד בחופים, אבל אין כמעט הידבקויות באוויר הפתוח", הוסיפה פרופ' קלדרון-מרגלית. "להגביל אנשים מיציאה לטבע, לים או לפעילות ספורטיבית זה סוג של התעמרות - כי אנשים צריכים להמשיך לחיות ואם אין תחלואה גבוהה, אין שום מקום להטיל איסורים שכאלה".
עוד אמרה, כי "במקומות רבים באירופה ובקנדה - גם כשהטילו סגר עודדו את הציבור לצאת לטבע ולפארקים. התועלת של הישארות בבתים לא ברורה, אולי חוץ מעניין של מראית עין, אבל אין קשר להגברת התחלואה". פרופ' קלדרון-מרגלית מציעה להכין תוכנית מאורגנת לפי שלבים - ולפי רמות תחלואה.
לדעתה, על הציבור להיות שותף ל"נקודות היציאה והכניסה" לסגר - ועל המדינה לטפל בקטיעת שרשראות ההדבקה כדי שלא להגיע לגל שלישי: "אם נצא לסגר ודבר לא ישתנה - נגיע לגל שלישי. ההגבלות מתעלמות לגמרי מההשלכות ואמון הציבור בממשלה פוחת".
סגר - לא בסופ"ש הזה: הליך חקיקה מזורז בדרך
מוקדם יותר היום, בשיחה בין השניים, הבהיר נתניהו לח"כ אשר כי הצעת החוק בנוגע להטלת סגר בסופי שבוע תובא לוועדה בראשותו לצורך הליך חקיקה מהיר שיאפשר את תחילת הסגר מסוף השבוע הבא. הייעוץ המשפטי של הכנסת מקיים דיונים בנוגע לנוסח החקיקה ומטרת הקואליציה היא לאשר את הצעת החוק ביום שני בשלוש קריאות. לפי שעה מדובר על סגר מלא (כפי שהיה בליל הסדר האחרון) מיום שישי אחר הצהריים עד יום ראשון בבוקר.
פרט לנושא הסגר בסופי שבוע, ידונו השרים, כאמור, בהגבלות נוספות שדורשות את אישור מליאת הכנסת בשלוש קריאות: סגירת מכוני כושר וסטודיו וסגירת מסעדות פרט לטייק אוויי. שרי כחול לבן צפויים להצביע בעד הטלת סגר בסופי שבוע.
עוד יצביעו השרים על ההגבלות הבאות: איסור התקהלויות של יותר מ-10 אנשים במקום סגור ועד 20 אנשים במרחב הפתוח, סגירת כל מוסדות החינוך, ההוראה וההשכלה מכל הסוגים, בכל הגילים ומכל הזרמים, לרבות "בית הספר של החופש הגדול", קייטנות, ישיבות, מכללות טכנולוגיות והכשרות מקצועיות
